ב'הדסה' מציגים: טיפול בלייזר חדשני בדלקות סביב שתלים דנטליים

הלייזר מתמקד בדלקת: בעלי שתלים דנטליים בפה, מתמודדים לעתים קרובות מאד עם מחלות שונות שמתעוררות סביב השתלים כגון: דלקות, דימומים, אי נוחות ואובדן עצם תומכת. כעת, מציגים ב'הדסה' טכנולוגיית לייזר מתקדמת, המאפשרת טיפול יעיל, ממוקד וכמעט ללא כאבים, במקרים של דלקות.

פריאימפלנטיסיס היא מחלה דלקתית שכיחה ונחשבת לגורם מספר אחת לאובדן שתלים ולהרס של עצם הלסת. בבית חולים הדסה עושים שימוש בלייזר חדשני לטיפול ממוקד בדלקות אלו ומצליחים למנוע את החלפת השתלים. בשיטה זו מתבצע ניתוק מהיר ומדויק של הרקמה הדלקתית סביב השתל, גם באזורים שאליהם קשה להגיע פיזית באמצעים מכניים וכימיים.

פרופ' אילה שטבהולץ, רופאת שיניים בכירה במחלקה לפריודונטיה - מחלות חניכיים ב"הדסה עין כרם", מסבירה: "ככל שהותקנו יותר שתלים בעולם, כך הלכה המחלה והפכה לשכיחה יותר והתחזית היא שעם השנים היא תהפוך למחלה דנטלית בשכיחות דומה לזו של מחלות חניכיים ועששת כיוון שמספר השתלים המותקנים כיום ברחבי העולם נמצא בתאוצה.

"מחלה דלקתית זו סביב שתלים נקראת פריאימפלנטיטיס (דלקת סביב שתלים), כאשר תסמיני המחלה אינם מורגשים במקרים רבים ורק בחלק מהמקרים מאופיינים בהופעת אודם החניכיים סביב שתלים מתפקדים, נפיחות, או דימום בזמן צחצוח. ללא טיפול, מתקדמת המחלה בקצב מהיר ומלווה בספיגת עצם שהולכת ומחמירה עם הזמן סביב השתלים".

הבעיה באבחנתה המוקדמת של המחלה נעוצה בכך שנוכחות המחלה המדוברת לא מלווה בכאב ולכן מתגלה באקראי בשלבים מתקדמים כשכבר אין יכולת לטפל אלא להוציא את השתלים יחד עם הכתרים או הגשרים הנתמכים על ידיהם.

ההנחה כיום היא שהגורם הראשוני להתלקחות דלקת סביב שתלים טמון ברובד החיידקי המצטבר סביב צוואר השתל והוא זה שמצית שרשרת אירועים שמביאים בסופו של דבר לאובדן העצם האוחזת בשתל ולאובדן השתל.

פרופ' שטבהולץ: "השתלים מותקנים לתוך עצם הלסת. עצם זו מכוסה על ידי הרקמה הרכה של החניכיים. באזור שהשתל יוצא מתוך הלסת לחלל הפה ומעליו מותקן הכתר, הוא מוקף על ידי רקמה החניכיים. החיבור שבין החניכים לבין השתל אינו אטום ולכן במרווח הקטן שבין שרוול הרקמה הרכה לבין השתל המותקן קיים רווח שבו מתיישבים חיידקים ומתרבים על פני דופן השתל". חיידקים אלה מעוררים תגובה דלקתית של הגוף סביב השתל ובמידה שהם לא מסולקים משם, מחמירה התגובה הדלקתית ומביאה בסופו של דבר לספיגה של העצם האוחזת בשתל עד לאובדן תמיכה מוחלט.

"ההרס החמור והמהיר שמתפתח סביב שתלים מחייב אבחנה מוקדמת ככל שניתן וטיפול מהיר ויסודי בהתאם, בין אם במטרה להציל את השתל הקיים ולהחזירו לתפקוד ובין אם לשמור על כמות עצם סבירה גם אם השתל יסולק", מסבירה פרופ' שטבהולץ. "במקרים בהם הנזק חמור ולא ניתן להחזירו לתפקוד סביר, מוצא השתל ומותקן במקומו שתל חדש ולכן חשוב שתישאר עצם מספקת לאחיזת שתל חדש.

"כיוון שאין עדין קונצנזוס לגבי דרך הטיפול בפריאימפלנטיטיס מאחר שאין אנו יודעים באופן מוחלט מה הגורם לתופעה, הטיפול מסתמך על ההנחה שסילוק הגורמים המזהמים מפני שטח השתל יעצרו את התקדמות הנזק. כאן נכנסת הטכניקה בה התחלנו להשתמש ב'הדסה' - הלייזר כעזר לסילוק הגורמים המזהמים שהתיישבו על פני שטחו. תפקיד מכשיר הלייזר הוא לסייע בניקוי פני שטח השתל, המבוצע בדרך כלל על ידי מכשור מכני קונבנציונלי שמשמש אותנו בסילוק זיהומים מפני שטח שיניים".

זה עובד כך: תחת הרדמה מקומית, מורמות החניכים באופן כירורגי במטרה להגיע לאזורים הנסתרים של הנגע והדלקת יחד עם הזיהום שגרם לה מסולקים ביסודיות באמצעות מכשירים ידניים, אולטרה-סונים ולבסוף על ידי קרן הלייזר. הלייזר מנתק בדיוק ובמהירות את הרקמה הדלקתית סביב השתל, כשלאחריו מתבצע ניקוי השתל והנגע שמקיף אותו באמצעים המקובלים ובהמשך משלימה קרן הלייזר את העבודה על פני המשטחים אליהם קשה להגיע פיזית באמצעים מכניים וכימיים. היכולת היעילה של הקרן להגיע לאזורי המטרה ללא צורך במגע פיזי של המכשיר בפני השטח עליהם מופעל וזאת, בנוסף ליכולות המעולות של אידוי החיידקים ותוצריהם, מהווה יתרון משמעותי בשימוש בטכניקה זו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!