במערכת החינוך נערכים ללמידה מרחוק בצל הקורונה

היערכות מערכת החינוך לשנת הלימודים הקרובה בצל הקורונה: הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום (רביעי),  לדון בנושא. בדיון בוועדה עלה כי פחות מארבעים לפתיחת שנת הלימודים וטרם משרד האוצר הקצה תקציב מוגדר לכל נושא הלמידה מרחוק שבסבירות גבוהה יתקיים ברחבי הארץ.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח אמר כי "לצד ההיבט הבריאותי והכלכלי, מערכת החינוך היא הרגל השלישית באבני היסוד של החיים בצל הקורונה. אנחנו עומדים 40 יום לפני תחילת הלימודים, התחושה היא שנקודות רבות ללא פתרון ולא ברור איך יגשרו על הפערים בזמן הקצר שנותר. אם מערכת החינוך תהיה משותקת ולא ימצא פתרון, זה ישפיע על כל צעד בריאותי או כלכלי. לטווח הארוך, מעבר מלא או חלקי ללימוד מרחוק עלול להעמיק את הפערים בין השכבות באוכלוסייה".

עפר רימון, סמנכ"ל תקשוב משרד החינוך: "בפתיחת הקורונה היו מתוקשבים רק ב1200 בתי ספר, עכשיו הגענו ל1900 בתי ספר שמתוקשבים מתוך 3600. בכל בית ספר מתוקשב, יש צורך להניח את התשתיות הנכונות שיאפשרו לימדה מרחוק, לדאוג למחשב לכל מורה ואינטרנט עד לבית הספר, לתחזק את המערכת ע"י רכז תקשוב בבית הספר שיוביל את העניין להנגיש תשתיות אפליקטיביות ותוכן דיגיטלי ישיר וכן להכשיר צוות ההוראה לעבוד בנושא בסביבה מתוקשבת. 53% מהמורים מדווחים שהם משלבים את הנושא של למידה דיגיטלית מרחוק באופן גבוה וזה הממוצע גם בoced.

מדינת ישראל עשתה את הקפיצה הגבוהה ביותר של 30 נקודות אחוז. אם לא היה מקוצץ התקציב היינו בין 10 המדינות הגבוהות בנושא. מורי מדינת ישראל עבדו קשה הזיעו ואף אחד לא פרגן להם. תוך שבועיים הקמנו מערכת שידורי של 26 ערוצים בעברית ובערבית. הצלחנו להחזיק את המערכת בשיניים במהלך הקורונה. אבל זה לא מספיק – צריך ללכת לכיוון של למידה אפקטיבית ולתקשב את כל בתי הספר נהיה אחת מהעשר מדינות בעולם ואם נצליח לעשות אפקטיביות נהיה המובלים בעולם. 1900 בתי ספר.

אנחנו מאוד מקווים שתהיה החלטה של משרד האוצר ללכת עם ההצעה של משרד החינוך לתת כאן קפיצה שלא חלמנו עליה. אנחנו התקדמנו ב-3 חודשים קפיצה של 3 שנים. אני מעריך שבנושאי בחינות הבגרות לא תהיה פגיעה. למשרד יש את כל היכולות וכל הגייסות מוכנות להסתער ברגע שהעסק יוכרע תקציבית ואני חושב שתהיו גאים במערכת החינוך הישראלית".

מירון שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, הצביעה בדיון על כך שלדעתה החוויה של הורים היא שהלמידה הייתה כישלון, "ככל שיורדים בשכבות הגיל זה לא עבד, והשאלה למה למרות המאמץ האדיר שהיה כאן לא עסקו במכשירי קצה של התלמידים, מה סביבת הלמידה שלו ביית – כל זה מגדיל פערים בין אוכלוסיות שונות החובה לשלב גם למידה פיזית. כ-25% מבתי אב אין מכשיר קצה, ל-50% אין מכשירים מתאימים ללמידה ומדובר במספרים אדירים. חייבים לייצר קובץ הנחיות מסודר לתרחישים שונים ולתקצב בהתאם ולתת מראש את הפתרונות ולא להגיע למצב שהפתרונות ניתנות תוך כדי תנועה".

מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה במרכז השלטון המקומי אמרה כי "למדנו עכשיו שחסרות תשתיות בכמה רשויות ובבתי הספר. אנו נערכים ל-3 תרחישים – שגרה רגילה, תרחיש של סגר ותרחיש משולב שהו המודל הזהיר והנכון. אחת הפעולות המהותיות והיא אחת מני רבות היא פעולת המעטפת וההיערכות של למידה מרחוק".

עו"ד נועה בן אריה, מרכז השלטון המקומי אמרה "התוכניות המתוקשבות פגשו את הפער בתשתית אינטרנטית והיכולת להתחבר לתלמידם מרחוק. במסגרת שיתוף הפעולה ו'כניסה מתחת לאלונקה', ניסנו לגייס אמצעי קצה להשאיל ולתת לתלמידים ולמשפחות הרווחה. בכל הקשור להצטיידות, המאמצים אכן נופלים על אוזניים קשובות במשרד החינוך למצוא פתרון של הוצאת תקציב לתוכנית מחשב לכל ילד. הבעיה היא בתשתיות אינטרנט בעיקר במקומות מרוחקים וגם בחברה הבדואית, ושם זה הגדלת תקציב של 30 מיליון שח אמורה לסגור פערים".

אורלי ליימן, אגף התקציבים באוצר סיכמה כי "המתווה להפעלת שנת הלימודים נמצא בדיונים ביננו לבין משרד החינוך וערוכים לשנות את חוק משק המדינה. אנו מבינים שלמידה מרחוק הוא מרכיב מאוד חשוב לשנה הקרובה ולא נהווה חסם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!