"זו לא דלת העץ שהצילה אותנו, זה היה אלוקים"

"זו לא דלת העץ שהצילה אותנו, זה היה אלוקים", כך אומר מקס פריבורוזקי, ראש הקהילה היהודית הקטנה בהאלה - גרמניה.

צלקות ניסיון הטבח במתפללים היהודים על ידי ניאו נאצים ביום כיפור לפני תשעה חודשים, עדיין מורגשים בקהילה היהודית הקטנה של העיר האלה.

מקס פריבורוזקי סיפר ל'אלגמיינר' כי הרוצח יכל להיכנס בקלות לבית הכנסת בדרך אחרת, לאחר שלא הצליח לפרוץ את הדלת, במקום זאת הוא הפנה את נשקו לאישה שמעבר לרחוב וירה בה למוות, ואז הרג גבר בחנות אוכל סמוכה.

המשפט של שטפן בלאייט, החל אתמול. הוא מואשם בשתי עבירות רצח, ניסיון לרצוח 68 אנשים והסתה גזענית. ההליכים מתקיימים תחת אבטחה כבדה מאד.

לפני מספר שבועות ניסה שטפן לברוח מהכלא.

פריבורוזקי, לא יהיה באולם בית המשפט במהלך הדיון, אלא אם הוא יקבל זימון להעיד. "יש לי הרבה דברים אחרים לעשות," הוא אמר. "יש לנו ביקור מבית ספר לא יהודי באותו היום, כך שזה יותר חשוב אני מאמין". הוא עלה עם הוריו לגרמניה לפני כשלושים שנה, והוא ביקורתי מאד כלפי הממסד הגרמני.

"לפני הפיגוע קיבלנו הגנה מהמשטרה רק מה שמגיע מהערכות איום של הרשויות המקומיות, כך שאם לא היה להם מידע על התקיפה, לא היה ביטחון מיוחד מהם, אפילו כשניגשנו אליהם לפני הימים הנוראים, ואמרנו להם שיהיה ריכוז גבוה של מתפללים בבית הכנסת", הוא מספר לאתר "אלגמנייר". באופן אירוני, למקום יש הגנה 24/7 אך לא מתקיימות תפילות בגלל מגיפת הקורונה.

הוא ציין כי לא סביר שלמבצע הרצח לא היו שותפים. "הוא לא הכין זאת לבד, לא ייתכן שהיו לו המשאבים לממן את הפעולה הזו בכוחות עצמו מבלי שמישהו אחר ידע על זה, ואני לא חושב שהוריו לא התעלמו ממעשיו, אולי הם פשוט בחרו לא לדעת, אני מקווה שעורך הדין מצליח לקבל תשובות לכל השאלות הללו במהלך המשפט" אמר.

הקהילה היהודית בעיר הקטנה האלה הגרמנית מונה כ-530 איש, רובם יוצאי ברית המועצות לשעבר ומעל 60 שנה שם, היהודים הצעירים יותר עזבו לערים אחרות, האלה, כמו ערים רבות במזרח גרמניה, לא מציעה הרבה אפשרויות עבודה.

בין העשרות שהיו בבית הכנסת במהלך ההתקפה ביום כיפור האחרון, היו 20 יהודים אמריקאים שהגיעו לעיר כדי לעזור לאוכלוסייה היהודית המקומית.

ראש הקבוצה, ולנטין לוצט בן ה-31, נולד בפולין, הוא הגיע לגרמניה בשנת 2005 וחי בברלין בתשע השנים האחרונות, גם הוא לא ישתתף במשפט. "פעם הייתי אופטימי בכל הנוגע לעתיד החיים היהודיים בגרמניה," אמר. "אבל מאז הפיגוע אני מרגיש פחד מהימין הרדיקלי בכל רחבי העולם, אפילו כשזה רק נהג מכונית שצורח בעצירה אני מקבל חרדה."

ולנטין הגיע למסקנה ש"יהודים כבר לא צריכים להישאר כאן" למרות שהוא היה רוצה להמשיך ולהילחם על חיי היהודים בגרמניה.

"המצב רק יחמיר בשנים הבאות, אני לא חושב שהמשפט ישנה דבר, זה יהיה משפט ראווה לציבור ולתקשורת, הציבור יצר את התנאים שגרמו לשטפן לעשות את מה שהוא עשה, האנטישמיות שלו היא תכונה המשותפת לציבור בכללותה והיא התפשטה לאנשים רבים", כך לדבריו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!