יומניו האישיים של העילוי מ'מיר-ברכפלד' שנפטר בצעירותו

ספר מעורר השראה הרואה אור בימים אלו, מכה הדים רבים. סיפור חייו של הבחור בני בריף ז"ל: לפני כארבע שנים, אובחן בני, בחור ישיבת מיר ברכפלד אשר התגורר בבני ברק, כחולה במחלה הקשה והיה במצב קשה. ע"פ תחזיות הרופאים, נותרו לחייו באותה עת שלושה חודשים בלבד.

אולם, ע"י התמודדות מרתקת ומרגשת השראה, בחיוך כובש ובגבורה עילאית, גבר בני ז"ל על הסיכויים, וחי שלוש שנים נוספות, כשהוא מותיר את הרופאים פעורי פה. "לא אמות, כי אחיה".

עם מלחמתו התמודד בני באמצעות גיטרות וחיוכים, מוזיקה ושמחה, לצד חברים ובני משפחה שהקיפו אותו והתמסרו אליו ללא הפסקה. כמחצית מן הזמן שבו היה חולה, סובביו לא ידעו כלל שהגידול מקנן בגופו, והוא שהה בישיבה להגות בתורה הקדושה ללא הפסקה ובמסירות.

לפני פטירתו, ביקש בני בקשה שהיתה חריגה לדמותו ואופיו. שיזכרו אותו וינציחו אותו.

לאחר הפטירה, התארגנו בני המשפחה וחבריו, והחלו בכתיבת ספר זיכרון. כעת, עם סיום השנה לפטירתו, רואה אור הספר ומרגש לבבות רבים. 400 עמודים של פרקי חיזוק ואמונה.

הגר"י זילברשטיין כתב כי "ישנם מקרים שאין בפה אדם לנחם, כי שמו הטוב של בנימין אשר ע"ה נדף למרחקים". הגר"נ אלון, ראש ישיבת מיר ברכפלד הוסיף כי "להתבונן בדמותו המאירה והבהירה של אותו נפש נקי וצדיק תלמידנו היקר והאהוב, היאך בחור וצורב צעיר יכול להגיע למעלות רבות כ"כ".

בין הכותבים והעורכים בספר: ידידיה מאיר, ישי ריבו, עמירן ואריק דביר, אליעזר שולמן, שחלקם הכירו את בני אישית ושיתפו בספר את אשר על ליבם.

"בני המשפחה שלחו לי חוברת על בחור צעיר שנפטר, וחשבתי שאקרא כמה סיפורים והספדים על בחור צעיר. לא ידעתי שאקבל ספר על צדיק, על דמות, על אישיות", כתב ידידיה מאיר.

"לא זכיתי להכיר את בני, אבל אני מודה לכם שדרך העבודה הרבה שלכם - אנשים כמוני יזכו להכיר אותו קצת, ובעיקר לצמוח לאור דמותו המרשימה. איזה עושר ומגוון של דברים מרוממים אספתם כאן. כולם מכוונים את הקורא אל אותה נקודה – אמונה וחיזוק. מבין דפי הספר ניכר כמה הוא היה רוצה להמשיך ורק  לתת, להיות בעצמו כוכב שמנצנץ מתוך החשיכה, אחד שלא רוצה לקבל, לא רוצה להעיק על אף אחד, רק להמשיך ללמוד, לנגן, לחייך, להאיר את העולם בעצם נוכחותו", הוא הוסיף.

חלקו הראשון של הספר מורכב מיומניו האישיים של בני, בהם תיאר את ימי התמודדותו. חלקו השני של הספר הינו מכתבים אישיים שכתבו בני המשפחה רבותיו וחבריו, בהם הם מתארים את דמותו של בני כפי שהם הכירו. מונולוגים מרטיטים ומעוררים השראה של הורים המתמודדים אל מול כאב ילדם, שורות פרידה של הקרובים אליו, ושיתוף של חולים ומשפחות נוספות המתמודדות עם הכאב. 

באחד מן הסיפורים מספר חבירו על אותה פעם שהתקשר לבני וניהל איתו שיחה שעה ארוכה, ורק לאחמ"כ התברר לו שבני שהה במיון באותה העת עם קשיי נשימה, אולם בני לא אמר לו כלום כדי לא לגרום לו תחושה לא נעימה.

ע"מ לקיים את בקשתו של בני, מהכנסות הספר קריאה יוכנס ס"ת לזכרו של בני ז"ל אי"ה, וע"כ בני המשפחה והחברים נרתמים עבור התרמה נוספת בשביל כתיבת ספר התורה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!