שיטה חדשה להתאמת טיפול לחולי סרטן פותחה בישראל

מצותתים למסרים הפנימיים, בתוך הגידול: במחקר משולב שבו נטלו חלק חוקרים ישראלים ממכון ויצמן, מכון ברוד בקיימברידג', מסצ'וסטס, בית החולים קפלן ברחובות, האוניברסיטה העברית ובית החולים הכללי MGH בבוסטון, הצליחו החוקרים לעלות על פיתוח שנחשב לנקודת מפנה בהשגת היעד של התאמת הטיפול בחולי הסרטן. מדובר אמנם בתחילתה של דרך, אך החוקרים סבורים כי "השיטה עשויה לעזור לא רק בבחירת הטיפול הנכון בסרטן אלא גם בזיהוי מטרות מולקולריות לפיתוח תרופות עתידיות".

לפי הדיווח במגזין Nature Communications אשר פורסם גם ב'דוקטורס' הישראלי, הייחודיות של השיטה החדשה היא בהתאמת הטיפול המדוייק למחלה שעמה מתמודד החולה. "מאבק מוצלח בסרטן", אומרים החוקרים, "תלוי במידה רבה בבחירת הטיפול הנכון. אך כיום בארגז הכלים של הרופאים אין עדיין מבחר מספק של שיטות אמינות להתאמת טיפול מיטבי לכל חולה".

כיום, התאמת הטיפול נעשית באמצעות חיפוש מוטציות מסוימות בתאי הגידול. עם זאת, זיהוי המוטציות בגידול איננו מבטיח שהטיפול המתאים אכן יעבוד בחולה מסוים. מסיבה זו, הם טוענים, למרות נסיונות רבים "לנבא" את יעילות הטיפול בסרטן, בהתבסס על רמת הביטוי של גנים מסוימים בגידול, יש מעט מאוד הצלחה בבחירת טיפולים מותאמים אישית בשיטה הזו.

השיטה החדשה שפותחה בידי ד"ר רותם בן-חמו, ד"ר עדי יעקב ברגר, ד"ר ננסי גברט וד"ר יערה צונג מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן; ד"ר מנדי מילר ממעבדתו של ד"ר גץ במכון ברוד; ד"ר גיא פינס מהמרכז הרפואי קפלן; ד"ר רוני אורן מהמחלקה למשאבים וטרינריים במכון ויצמן; ד"ר אלי פיקרסקי וד"ר צחי נוימן מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר סיריל בנס מבית החולים הכללי במסצ'וסטס (MGH), נחשבת לפורצת דרך בשל המקוריות שלה. היא איננה מתבססת על חיפוש מוטציות או על רמת הביטוי של גנים בודדים, אלא מתמקדת ב"ציתות" למסרים בתוך תאי הגידול.

כך פועלת השיטה: בשנים האחרונות נוצרו בעולם מאגרי נתונים עצומים המכילים מידע רב על תאי הסרטן ורגישותם לטיפולים שונים. צוות המחקר בהובלת ד"ר רותם בן-חמו פנה למאגרים אלה וניתחו נתונים על מסלולי האותות בכ-460 סוגי רקמות סרטניות מעשרה סוגי סרטן. כעת, באמצעות תוכנה ביו-אינפורמטיבית מתקדמת בשם PathOlogist – שפיתח פרופ' סול עפרוני מאוניברסיטת בר אילן – הצמידו המדענים לכל מסלול, בכל רקמה, "ציון" המשקף את רמת הפעילות של אותו המסלול. לאחר מכן השוו המדענים את הציונים שקיבלו עם מאגרי הנתונים המכילים מידע על רגישות תאי סרטן שונים לכ-500 תרופות.

החוקרים גילו כי רמת הפעילות של חלק מהמסלולים אפשרה להם לנבא את הרגישות של גידולים שונים ליותר מ-30 תרופות אנטי סרטניות הנמצאות כיום בשימוש. במילים אחרות, הם יצרו "פרופיל" לרקמות סרטניות שעשוי לכוון רופאים לתרופות מיטביות לחיסול הסרטן.

כך למשל, כאשר תאים מסוימים של סרטן הריאות הכילו רמת פעילות גבוהה במסלול המוביל למוות תאי מתוכנן – אפופטוזיס – היה סיכוי גבוה לכך שתרופות מהסוג של "מעכבי מיקרו-צינוריות" (microtubule inhibitors) יהרגו את התאים האלה.

בהמשך הראה הצוות כי ניתן להשתמש בממצאים לא רק כדי לנבא איזו תרופה תהיה יעילה לאיזה חולה, אלא גם כדי לשנות את תגובת תאי הסרטן לתרופה. החוקרים נטלו דגימה של רקמת סרטן ריאות שבה, על פי הניתוח שלהם, היתה חסרה הפעילות של המסלול המוביל לאפופטוזיס. בניסוי במעבדה, תאים של רקמה זו אכן היו עמידים לתרופה מהסוג "מעכבי מיקרו-צינוריות", אך כאשר הוסיפו לתרבית חומר המגביר את מסלול האפופטוזיס – התרופה חיסלה את תאי הסרטן ביעילות.

בשלב הבא נעשתה השוואה גם בין רמת הפעילות של מסלולי האותות בתאים לבין סוג נוסף של נתונים: אילו גנים משחקים תפקידי מפתח בגידולים שונים, כך שהשתקתם תוביל לחיסול הגידול. גם כאן נמצא שרמת פעילות המסלולים אפשרה לזהות גנים "רגישים" בגידולים שונים. למשל, נתגלה שגידולי שד עם פעילות מסוימת במסלול המכיל את הגן BRCA – פעילות שהעידה על מוטציה בגן הזה – תלויים במיוחד בגן אחר, MAD2L1. על פי ממצא זה, השתקת הגן תוביל לחיסול תאי הגידול בחולות עם מוטציית ה-BRCA.

במערכת הרפואית רואים בשיטה החדשה פריצת דרך מהפכנית. "ממצאים אלה", אומרים החוקרים, "יכולים לשמש נקודת מוצא בחיפוש אחרי תרופות קיימות או חדשות לחולות אלו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!