שימו לב: כאשר אתם כותבים מכתב רואים בדיוק מה כוונתכם

כשהתוכן משתקף בכתיבה, על פי סימנים גרפולוגיים, כתב היד לא משקר, אין בו מסכות, קשה מאוד להסתיר את האמת. כשכותבים מכתב אהבה או ברכה לכבוד שמחה, רצוי מאוד שהכותב יתכוון לדבריו, כאמור הכול מתגלה בכתב היד.

בזמן הכתיבה הכותב משדר בצורה בלתי מודעת את תחושותיו, השקפותיו, דעותיו ורגשותיו האמיתיים והכנים, גם אם בתוכן הדברים זה לא כך. על מנת לגלות מה הם תחושותיו האמיתיות של הכותב נתבונן עמוק עמוק לתוך האותיות, לתוך חלקי האותיות, לתוך הכתיבה ונבחן האם הוא מתכוון באמת למה שכתב, האם הוא שלם עם התוכן וכיצד הוא מתייחס לנמען אליו נכתב המכתב.

הסימן  הגרפולוגי הראשון שנוכל להבחין בו הוא מהירות הכתב. האם הכותב כתב את דבריו בצורה טבעית, ספונטנית ומהירה ואז יכול להראות הדבר על יושר כוונותיו של הכותב,  הוא שהוא כתב את הדברים בצורה איטית יותר, מחושבת ולא ספונטנית, אלא זהירה ובאופן שהוא חושב ונזהר וחושב שוב על הדברים שהוא כותב.

סימנים גרפולוגים נוספים שנוכל לאבחן בכתב היד : אם נראה את הכתב כשהוא איטי, וזווית הכתיבה נוטה פעם ימינה ופעם שמאלה, נראה כותב חושש וזהיר שחושש שמא יזהו את כוונותיו האמיתיות משום שיש סיכוי גדול שהוא בא להראות לנו משהו אחר ולכן הוא מתאמץ בכתיבתו לא להיראות את האמת שלו, גם האמת הרגשית.

אם נראה בכתב היד מילים שהן עולות ויורדות מתקרבות ומתרחקות במרווחים בינהן, הרבה קמרונים שמנסים להסתיר ולהתגונן, נראה חוסר יציבות ברגשות ומבוכה.

כאשר יהיו תיקונים שלא במקומם בכתיבה ולא על מנת לבצע תיקונים כדי לשפר את הקריאה, אלא מתוך התת מודע מחוסר נוחות בכתיבת המילים, אני לא חש בנוח ואמיתי עם מה שכתבתי, וכן חש צורך להסתיר את האמת.

שימו לב לדוגמה המצורפת: "אני אוהב אותך!"

למרות התוכן הלבבי, הכתיבה מגלה כמה הוא לא בטוח באהבתו או במה שהוא אומר. הכתב הולך וקטן ומתכווץ, והזווית הולכת ומשתנה שמאלה ואפילו עיבוי באות - ך'. תחושה של חרטה ויחס שהופך להיות שלילי וסותר את הצהרת הכוונות של הכותב. בעצמו הוא בטוח כנראה, באהבתו כלפיה כבר פחות.

דוגמה נוספת: בברכה ליום ההולדת מחברה אחת לשנייה.

שימו לב שכבר במילה הראשונה "מזל" ישנו רווח שלא במקומו בין המ' לז'.

מה שמראה על השהיה במילה מזל, הכותבת חשה צורך לעצור ולבדוק האם היא באמת מתכוונת לאחל לחברתה מזל טוב, משהו שם הפריע לה, משהו בתחושה לא הרגיש לה אמיתי ובכל זאת היא המשיכה וכתבה. כמו כן כאשר ישנה המילה ברכות, היא מתקנת אותה וכותבת שוב, שוב העניין שהיא לא ממש מרגישה נוח במקום הזה. כמו כן המילה באהבה שנכתבת מכווצת כשהאות א' זעירה. ולקינוח, החתימה נכתבה כל כך רחוק מהברכה עצמה שהחותמת ממש מתרחקת מהנאמר בה, כלומר לא לוקחת אחריות על מה שנכתב.

בהצלחה רבה

מאת: מאיה הראל, גרפולוגית מוסמכת

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!