ארבל תוקף את העתירה הקנטרנית כנגד ההפרדה במסלולי הלימוד

בנאום שנשא ח"כ משה ארבל במליאת הכנסת, תקף את את העתירה שהוגשה כנגד מסלולי הלימוד בהפרדה בין גברים לנשים לתואר ראשון. והבוקר (שלישי) עתיד לדון בה בית המשפט העליון בהרכב מורחב של חמישה שופטים בעתירה. 

בנאומו במליאה פתח ואמר, אני סבור שלא קיימת מחלוקת בדבר ההשלכות העצומות שהיו לפרויקט החשוב הזה של המל"ג, המסלולים המופרדים, על החברה החרדית, וכפועל יוצא מכך על הכלכלה ועל החברה הישראלית כולה. המסלולים המופרדים אפשרו ועודדו מאות אלפי ישראלים לצאת ולרכוש השכלה כללית ומקצוע שאחרת לא היה באפשרותם לרכוש. הם הובילו לעלייה דרמטית בהשכלה הכללית בציבור החרדי ולעלייה בשכר, שתרמה לא רק לציבור החרדי אלא לחברה הישראלית ולכלכלה כולה.

עוד הוסיף, כי העותרים, שלצערי יש לי סיבה להטיל ספק בטהרת מניעיהם, סבורים שבשום מצב אי אפשר להסכים להפרדה בין גברים לנשים באקדמיה, גם אם היא מוגבלת למספר מסלולים בודדים לתיאור ראשון בנקודות ספציפיות בארץ. כמו שקורה הרבה פעמים באזורנו, זוהי דוגמה לכך שקיצונים בצד אחד משחקים לידיהם של קיצונים בצד השני.

למרות ההתנגדות, הביקוש למסלולים האלה הולך וגובר, ולא לחינם קמו יוזמות להרחבת המסלולים. הציבור אומר את דברו. קטיעת הפרויקט החשוב הזה בשלב הזה יפגע בראש ובראשונה בחרדיות ובחרדים, שלא יוכלו לרכוש השכלה גבוהה בתנאים מעורבים, וכושר ההשתכרות שלהם ייפגע.

בדבריו הזהיר, הדבר יפגע גם בכלכלה הישראלית בכללותה ובקשר שבין הציבור החרדי למערכת ההשכלה הגבוהה ולציבור הכללי, שמבקש להצר את צעדיו באמצעים משפטיים ולכפות ערכים על המיעוט החרדי ללא דיון ציבורי מעמיק מהסוג שמתקיים, כן, כאן בכנסת.

אכן, הביקורת כנגד המסלולים בהפרדה יכולה להישמע. יחד עם זאת, כמי שלמד לתואר ראשון בהפרדה למשפטים, אני מכיר בערך הזכות להשכלה גבוהה בלי לפגוע בחופש הדת כערך יסוד שאינו נופל בחשיבותו מערכים אחרים. התארים הללו הם ספורים, מצומצמים מבחינת היקף המקצועות המוצע והפריסה הגאוגרפית, ולא מעניקים לציבור החרדי את מלוא האפשרויות או עשירית מהאפשרויות שמוצעות לציבור הכללי, ולא כופים שום דבר על הציבור הכללי.

ח"כ ארבל אמר עוד, כי אחר שקראתי את הטיעונים הרהוטים של העותרים נדמה לי כי טוב היה אילו העתירות הפוגעניות הללו היו נדחות על הסף. אינני מזלזל חלילה בערכים שהנחו את העותרים להגיש את העתירה, והם משותפים מן הסתם גם לחלק משופטי בית המשפט העליון. אבל לערכי הזכות לחופש הדת ולאפשרות ללמוד באקדמיה מבלי לפגוע באורח החיים החרדים וההלכה יש חשיבות ולא רק לערכי העותרים.

המסלולים המופרדים מבטאים את הערכים של האנשים שבוחרים לגשת אליהם. כולי תקווה שבית המשפט העליון לא ישפוך את התינוק עם המים, יכיר בערכי היסוד של הציבור הנפגע מן העתירה ולא ירים יד על פרויקט חשוב שנועד להנגיש את ההשכלה הגבוהה ואפשרויות הפרנסה שנלוות אליה לציבור החרדי, ובעיקר גם לנשות הציבור החרדי.

את נאומו הוא סיים בבקשה כי אם כבר רוצים באמת לטפל באפליה כנגד נשים באקדמיה, מתוך דוח הוועדה לקידום והייצוג של נשים במוסדות להשכלה גבוהה, שיצא על ידי המל"ג ביולי 2015, עולה שיש אך ורק 16% של נשים שהן פרופסור מן המניין בהשכלה הגבוהה בישראל בכלל. יש עוד הרבה הרבה הרבה מה לעשות מבלי לפגוע בחופש הדת של אוכלוסיות מיעוטים. תודה רבה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!