נמצאה תרופה שמצליחה למנוע הידרדרות במצבם של חולי קורונה

סוף סוף פריצת דרך מדעית בטיפול בקורונה: רופאים טוענים כי הצליחו להגיע לפריצת דרך בטיפול בחולי קורונה, COVID19, כשבמידה וממצאי הניסוי אכן יאושרו מדובר בפריצת הדרך המדעית הראשונה בטיפול בחולי קורונה קשים.

ממצאי הניסוי, שנערך בארה"ב, מצאו כי ישנם סימנים ברורים לכך שהתרופה 'אינטרפרון בטא' המיועדת לטיפול בחולי טרשת מצליחה להפחית בכמעט 80% (79% ליתר דיוק) את הסיכון של חולי קורונה שנמצאים במצב בינוני וקשה, להגיע להידרדרות שתהפוך אותם לחולים קשים מורכבים ומונשמים.

לטענת הרופאים שהשתתפו במחקר הקליני, הניסוי העיוור-כפול נערך בקרב קבוצה קטנה יחסית של 101 מתנדבים, שחלקם הוגדרו כחולים בינוניים וקשים ולדעתם בזכות התרופה נמנעה הידרדרות במצבם. הרופאים מדגישים כי הקורונה כבר הוכחה כמחלה סוערת שיכולה להביא להידרדרות תוך ימים ואפילו שעות. "חולים שמדברים, מתפקדים באופן עצמאי, הופכים תוך זמן קצר למונשמים". מרביתם של החולים שקיבלו את התרופה, הם טוענים, הצליחו לשמור על מצבם ולמנוע הידרדרות.

אינטרפרון בטא 1b היא תרופה ידועה לטיפול בטרשת נפוצה הן בשלב הראשוני של המחלה, שלב המוגדר מסוג התקפי הפוגתי, והן לאלו שנמצאים בשלב השני של המחלה המוגדר מהלך מתקדם. התרופה נחשבת ליחידה שמאפשרת טיפול במחלה עצמה ולא רק בתסמיניה, בניסיון להאט את התקדמות המחלה. מסיבה זו, אינטרפרון בטא 1b הוא התרופה היחידה לטרשת נפוצה המאושרת בהתוויות רחבות החל מטיפול מוקדם ועד לשלבים מאוחרים במחלה, מה שמעיד על רמת יעילותה הגבוהה.

אינטרפרון בטא-1b מווסת את פעילות מערכת החיסון בגוף האדם. אינטרפרונים הם חלבונים המיוצרים על ידי תאים בתגובה לנגיפים, כאשר שמם ניתן להם על יכולתם "להתערב" בפעולת שעתוק הנגיפים, להפחית את התגובה הדלקתית ובכך למנוע נזק לסיבי העצבים.

אגב, הניסוי הקליני המכריע של בטאפרון היה המחקר הגדול הראשון שנערך אי פעם בטיפול בטרשת נפוצה, והוא הוביל לאישורה באירופה ובארצות הברית לטיפול בטרשת נפוצה מסוג התקפי- הפוגתי. הניסוי הקליני המכריע של בטאפרון הוכיח כי הטיפול מסייע להפחתת מספר ההתקפים שהחולים חווים, מאריך את פרק הזמן שבין ההתקפים, מפחית את חומרת ההתקפים ומקטין את מספר הפגיעות הנוספות הנראות בהדמיית תהודה מגנטית.

גם לגבי הקורונה, ההסבר המקובל הוא שהגוף מייצר את חלבון האינטרפרון בטא לתגובה חיסונית כאשר הוא מקבל זיהום ויראלי. הרופאים משערים שוירוס הקורונה מנטרל את ייצור האינטרפרון בטא בגוף כחלק מהאסטרטגיה שלו לחמוק ממערכת החיסון, כך שהתרופה עושה בעצם את אותה פעולה שהיא עושה בקרב חולי הטרשת והיא מונעת מהוירוס 'להרוס' את מערכת הנשימה ומערכות נוספות בגוף.

החלבון מוחדר כתרסיס בשאיפה לריאות בעזרת נבולייזר, ולאור המחקרים הראשוניים – למרות שלא נערכו עדיין על קבוצות נרחבות – סביר שהניסוי יורחב לבתי חולים נוספים. כך שאחרי התרופה רדמיסיביר ותרופות נוספות שאולי הוכחו כיעילות במידה מסוימת אך מנגנון הפעילות שלהם לא הוכח ביחס לחולי הקרונה, כעת נראה שלפחות ישנו קצה חוט ממנו אפשר להתקדם במערכה המתנהלת מול הנגיף.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!