למרות האבל: האדמו"ר משתתף בחתונת בנו

שמחה ואבל משמשים בעירבוביה, בחתונת הענק הנערכת הערב (ג') בגני התערוכה בתל-אביב. כשהם עטויי שטריימלים ובגדי שיראין חגיגיים, נוהרים המוני חסידי קרלין לעבר האולם בו נערכת הערב חתונת בנו של האדמו"ר.

את החתונה הזו לא ישכחו חסידי קרלין לעולם: כלפי חוץ, כמעט ולא ניתן יהיה לזהות במשהו חריג. אולם בלבבות החסידים פנימה. שוררת מועקה כבדה. בבוקר השבת האחרונה נפטרה אמו של האדמו"ר, לאחר שסבלה ממחלה קשה. במוצאי השבת האחרונה ליוו החסידים את מיטתה, והשתתפו במעמד הקבורה המדאיב בבית העלמין בטבריה.

באותה שעה שבה נערכה הקבורה המצערת, אמור היה להתקיים מעמד 'פארשפיל' חגיגי, לכבוד החתן. השמחה הוחלפה בעצב, ותחת פארשפיל היתה הלוויה.

לא חלפו שלושה ימים, והיום מסירים החסידים את ארשת האבל. חסידי קרלין יעשו הכול על מנת שאותות האבל לא יעיבו על השמחה.

בימים הראשונים שלאחר ההלוויה, שררה חוסר בהירות מסביב לשאלה הגורלית: האם האדמו"ר מקרלין ישתתף בחתונת בנו, או שייאלץ לשבת על שרפרף נמוך עם דש קרוע, בה בעת שחסידיו יפזזו סביב בנו הנכנס לחופה. איש לא ידע האם האדמו"ר יזכה ללוות את בנו לחופה.

בשעות שבהן איש לא ידע את התשובה לשאלה הגורלית, קרא האדמו"ר לנכבדי החסידות, וביקש מהם כי יבררו אצל גדולי הדור מהי עמדת ההלכה, והאם ניתן למצוא עבורו היתר, שיוכל להשתתף בחתונה, אף אם במגבלות מסוימות.

המקורבים התרוצצו מפוסק אחד למשנהו, וליבנו את ההלכה. דעתם של הפוסקים היתה להקל ולהתיר לאדמו"ר את ההשתתפות, מנימוקים שונים. כאשר ההיתר נמצא, הרקיעה שמחתם שחקים.

בראש המתירים, עמד הפוסק הגאון רבי יחזקאל ראטה מארה"ב, גאב"ד קארלסבורג. הוא עמד על כך שלא רק שניתן להתיר את השתתפותו של האדמו"ר בחתונה, אלא שאין כל אפשרות אחרת. 'בלעדיו תועב השמחה. הוא הרי המזמין', אמר הגר"י ראטה והתיישב לכתוב פסק הלכה מנומק.

כשבידיהם טיוטת פסק ההלכה של גאב"ד קרלסבורג, הלכו חסידי קרלין אל הגרי"ט וייס, גאב"ד העדה החרדית, שהוסיף בכתב ידו שורות של נימוקי היתר. גם הוא היה במתירים.

בשלב הבא הצטרף הרב זילברשטיין, רבה של קהילת חסידי גור בירושלים, שהצטרף אף הוא למתירים. הוא אף הביא בדבריו את דעתו של הגר"י פישר זצ"ל, ראב"ד העדה החרדית, שהתיר זאת בעבר במקרה מעין זה.

גם הגאון רבי דוד פיינשטיין, בנו של בעל ה'אגרות משה' זצ"ל, הודיע כי במקרים כאלה היה אביו מתיר לאבי החתן ליטול חלק בחתונה, למרות האבל.

אל הפסיקה החריגה הצטרף גם הגאון רבי גבריאל ציננער, מחבר סדרת ספרי ההלכה הפופולריים 'נטעי גבריאל', ועוד פוסקי הלכה.

עם גלריית המתירים הזו, הגיעו החסידים אל האדמו"ר, שבחן את ההיתרים, והודיע לחסידיו הנרגשים: אני משתתף בחתונה.

בכדי שלא יהיה מי שינסה להרים גבות לנוכח הצעד המפתיע, דאגו חסידי קרלין, לבקשת האדמו"ר, להדפיס את פסק ההלכה המשותף בקובץ הלכתי מיוחד שיצא בחיפזון לכבוד החתונה, שאיש לא ישכח את המתח שנלווה להכנות אליה.

וכך, יזכו הערב חסידי קרלין לאחל מזל טוב לרבם, שצהלתו ביום כלולות בנו תידחה את יגונו על פטירת אימו. האדמו"ר יעמוד בראש השמחה, ויקבל ברכות מזל-טוב מאלפי המשתתפים. בשל האבל, לא ישתתף האדמו"ר בריקודים, אולם ישמע את קול צלילי התזמורת, וינצור את אבלותו בליבו.

ואכן, לקול צהלת מנגנים, החלה החתונה בתחילת הערב. האדמו"ר ליווה את בנו אל החופה, כשהוא לבוש בבגדי שבת. בסידור קידושין כובד הגר"ש אויערבך, את הכתובה הקריא הגר"ש קוק, רבה של העיר רחובות הנמצאת בעיצומו של יום בחירות. בברכות תחת החופה כובדו: האדמו"רים מסדיגורא, בויאן וסוכוטשוב.

בהמשך הערב צפויים אדמו"רים ורבנים רבים להגיע אל החתונה, ולברך את האדמו"ר מקרלין ביום שמחת ליבו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!