נעים למגע: כוחו המרפא של המגע הפשוט

כשבת דודתה של הרפלקסולוגית תרצה בכור חלתה, היא באה לבקרה. "בדרך אל ההבראה, התרופות שקיבלה החלישו אותה מאוד ורוקנו אותה מכל טיפת אנרגיה", מספרת בכור. "כשהגעתי לבקר אותה, יחד עם קרובה נוספת, הרגשנו מיד מה היא צריכה. האינסטינקטים הובילנו אותנו. התחלנו לעסות לה קצת את הכתפיים, את הזרועות ואת הגב. ישבנו משני צדיה והנחנו עליה כפות ידיים חמות ואכפתיות. לפעמים מלטפות, לפעמים לוחצות קצת כדי להזרים דם וחיוניות. כעבור חצי שעה היא קמה מן המיטה וכעבור שעתיים התפשט על פניה חיוך מאושש. שלושתנו ידענו שנתנו למה מה שהרפואה, על כל נפלאותיה, לא יכולה לתת – מגע מרפא".

אפילו המדע הוכיח שהעור של כולם, ילדים ומבוגרים, זקוק לליטוף במובן האנושי, החם, האכפתי, המחזק. אבל אנחנו רק הולכים ומתרחקים זה מזה. מגדלים את ילדינו בסל-קלים משוכללים ובנדנדות מתוחכמות כדי שנהיה פנויים לעיסוקינו, מדביקים את פנינו לרגע לפני הורינו כשנפגשים, כדי לצאת ידי חובת הקשר, יושבים מול מחשבים עם הגב לאנשים אחרים, ומניחים שולחנות בינינו לבין האנשים שנמצאים אתנו בקשר מקצועי לטובת עיצוב סביבת עבודה יעילה ופונקציונלית.

"המגע האנושי מחזק ומרפא", אומרת בכור, "גורם להרגשה טובה ובכך משפר את המערכת החיסונית. חוסר מגע מעמיק את הבדידות ומצבם הגופני של אנשים בודדים נוטה להידרדר יותר. התברר, למשל, שדלקת פרקים היא מחלה ששכיחה יותר בקרב אלמנות". בכור ממשיכה ומסבירה שמגע פירושו קשר ותקשורת. זהו הבסיס המשדר לך שאפשר לסמוך על האהבה ולהיתמך ולתמוך בו. זהו מגע מרגיע, מחזק ומרפא.

עם כל זאת, זו לא סיבה להתחיל להתנפל, משום שכל אחד מאתנו זקוק גם למרחב פיזי, לתחושה שגופנו נמצא ברשותנו. ובכל זאת, יש פעמים שהמגע הפיזי הוא עניין של צורך, בעיקר במצבי חולשה.

בבתי הספר לרפואה לא מלמדים מגע ולא חושבים שזה חשוב. החינוך הרפואי הוא ענייני וממוקד וחותר למטרה הרפואית היבשה אם כי בשנים האחרונות החלו להעביר קורסים לרופאים בהם מלמדים אותם איך לגעת במטופל כדי להביע תמיכה ורגישות למצבו. בנוסף, מתבצע לימוד מחודש של אבחון פיזי במגע, כפי שהיה הרופא נוהג לעשות לפני שנות דור.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!