בישראל מפעילים 'נוהל שכן' נגד רבנים

הידיעה שהתפרסמה בירכתיים של מקומון, ובימים של חדשות בוערות, מתחוורת כאחת השערוריות הגדולות שרשויות אכיפת החוק בישראל, ובמקרה הזה 'רשות המסים', מעורבות בה.

מס הכנסה מפעיל את שיטת הלחץ "נוהל שכן", האסורה גם על פי חוק השב"כ, ומאלצת גורמים חיצוניים לשמש 'שטינקרים' בחקירות יזומות שהן בעייתיות כשלעצמן ומעוררות חשד לאינטרסנטיות.

אותו 'מקומון' מדווח, כי לאחרונה פנתה רשות המסים להנהלת בית החולים 'איכילוב' בתל אביב, וביקשה לקבל לידיה את כל רשימת המנותחים בשנה האחרונה. בית החולים אינו נחשד בדבר, אלא שבמסגרת הנחת יסוד שכל רופא - מנתח הוא מעלים מס סידרתי, שיש לעקוב אחריו ולהעמיק בחקירות יזומות נגדו, כאילו הוא חלק מ'משפחת פשע', רוצה הרשות לחקור את כל המנותחים כדי לדעת האם העבירו לרופאים מעטפות של שלמונים מתחת לשולחן הניתוחים...

בית החולים 'איכילוב' לא הגיב לבקשה התמוהה להיות חלק מ'נוהל שכן' ולהצטרף לצוות החוקרים ההיפר אקטיביים של מס הכנסה, רק משום שבאמת הדבר הזה לא היה ולא נברא ולא קרה לו...

אבל תחשבו מה היה קורה אילו באמת היתה 'רשות המסים' מציגה לו תביעה שכזו.

גם הנהלת תחנת המוניות העירוניות הגדולה לקווי השירות 4-5, שנהגיה היו בשבוע שעבר יעד לחקירת מס, לא קיבלה מעולם בקשה תמוהה שכזו, שלא ניתן להעריך אפילו בראש מי היא יכולה לצוץ. מעולם לא העז מישהו לבקש את הנהלת התחנה, שאינה חשודה בדבר, לשמש פיתיון לנהגים שהיה חשד סביר לפתוח בחקירה נגדם על העלמות מס. חוקרי מס הכנסה ביצעו , במקרה הזה, את המשימה בעצמם, ולא הטילו אותה על אחרים תוך שהם עצמם ממשיכים לנגוס בסנדוויץ' ולסיים את לגימת הקפה.

אבל כשזה נוגע לרבנים, זה קרה גם קרה.

כזכור, לפני מספר חודשים הורה היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לרשויות המס, בצעד נקמני בעליל, להעמיק את החקירות נגד רבנים ה'נחשדים' בצורה 'קולקטיבית' כמובן, וללא יוצא דופן, בהעלמת מס מעריכת חופות. בעקבות אותה הנחיה הוצאו גם הוראות גורפות ומקוממות, שהיועצים המשפטיים של הרבנות הראשית ומשרד הדתות היו שותפים להם, המגבילים את הרבנים באזורי הפעילות שלהם, מספר החתונות שמותר להם לעשות ביום, ובאיזה מקרה מותר להם לקחת תשלום עבור הדלק ולשתות כוס סודה שהגזים התנדפו ממנו, בין חופה לחופה...

עתה מסתבר שגם ההוראות המשפילות האלה לא מספקות את רשויות המס שכבר סיימו את כל משימותיהם, חוץ מזו האחרונה בעניין הרבנים, שהונחתה עליהם ישירות על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.

ארי גלהר יודע לספר בעיתון 'ידיעות ירושלים', כי לאחרונה שיגר שמואל אזרזר, מרכז מודיעין קנסות מנהליים ברשות המסים, מכתב ליהושע ישי, יו"ר המועצה הדתית בעיר, ובו הוא תובע לקבל לידיו פירוט מלא של שמות כל הזוגות שנישאו בשלוש השנים האחרונות דרך המועצה, וכן מידע על מקום החתונה וזהותו של הרב שערך את החופה.

גם אם אלפי הזוגות שהושאו בשלוש השנים האחרונות על-ידי רבני המועצה הדתית בירושלים, היו חשודים בהעלמת מס, אין תקדים לכך שרשות חוקרת, כמו רשות המס, תפנה לגוף שאין לו שום קשר לחקירה, ותדרוש ממנו ל'הסגיר' לידיה מאות 'חשודים', כאילו היו רוצחיו של השר גנדי המסתתרים בכנסיית בית לחם. אם הרשימה הזו באמת נדרשת לצורך חקירה פרופר, חקירה אמיתית, ולא רק כדי לעשות לחוקרים חיים קלים ובד בבד להציק לרבנים ולפגוע בשמם הטוב, על רשות המסים לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו לחשוף בפניו את רשימות הזוגות.

אבל במקרה הזה המועצה הדתית בירושלים היא אפילו לא קצה חוט של איזושהי חקירה, המצדיקה בקשה משונה ומרגיזה שכזו, וברור שאפילו בית המשפט, גם אם היה יודע שבסופו של דבר הכוונה היא להגיע לרבנים, היה מגלגל אותם מכל המדרגות.

לא המועצה הדתית, שאליה הועברה הדרישה הטפילה, הוא צד לחקירה כלשהי, לא כל בני הזוג שאת שמותיהם מבקש 'מרכז המודיעין' ה'יצירתי' לקבל לידיו, אפילו לא בעלי האולמות, התזמורות, הצלמים שליוו את כל מהלך החתונה, אלא רק הרבנים שהיו אורחים לרגע, ולדעת רשויות המסים בהפוך מכל האורחים שנתנו מעטפה, ישבו, אכלו, רקדו ושמחו את החתן והכלה, הם הרי רק קפצו למקום כדי לקבל מעטפה ומיהרו לחתונה הבאה.

אין מה לומר זה באמת מעורר חשד, אבל יש דרכים מקובלות כדי להגיע למסקנה שלא ניתן לבסס אותו...

במועצה הדתית בירושלים החליטו, כמובן, לדחות את הבקשה, בתוקף בטענה שזהות המתחתנים מוגנת בחיסיון.

ידיעות ירושלים: "יו"ר המועצה הדתית, ישי, מציין כי דרישתה של רשות המסים אינה קבילה, וזאת מאחר ואין למועצה זכות למסור את פרטי לקוחותיה...במועצה הדתית אף מסבירים כי מסירת פרטיהם האישיים של זוגות עשויה לפגוע בהם ולגרום בעתיד למתחתנים לפנות לגוף אחר שיערוך את טקס הכלולות שלהם"...

מוזר, אף מילה אחת, כגוף האחראי להעסקתם של הרבנים, על ההכפשה המכוונת, העוול וחשדות השווא שיש בבקשה הלא הגונה הזו נגד כל ציבור רבני ישראל.

אם מחפשים במועצה הדתית בירושלים, סיבות להתחמק מהדרישה, ולא מסתפקים בעצם אי חוקיותה כמי שמפעילה 'נוהל שכן' כלפי מי שכלל אינו חשוד, גם לנו יש הצעה: תסבירו להם כי בתור מלשיני מס, או משתתפי 'נוהל שכן', אתם זכאים לקבל אחוזים מהכספים שיגיעו בעקבות החקירה, ואין כל סיבה, שכמועצה דתית עם קופה ריקה, שאינה יכולה לשלם את משכורתיהם של הרבנים "מקבלי המעטפות" כסדרן, ידרשו מכם לנדב מידע ל'מלשינון' בלי לקבל תמורה.

רק שלא יקחו את ההצעה במועצה הדתית ברצינות, שכן כסף, לא יראו בחקירה הזו.

כלל רבני ישראל אינם מעלימים חלילה מס וזה קורה רק במוחם הקודח של היועץ המשפטי לממשלה ורשות המסים הפועלים, ב'חקירה' הזו בשיטות של אחרוני ה'בוררים' בעולם הפשע.

מי יהיה מטאטא הרחובות החדש?

יום טוב לתושבי רחובות, הנדרשים היום לקבל 'החלטה גורלית' באיזה 'מטאטא חדש' לבחור כדי שינקה היטב את העיר בחמש השנים הבאות.

אנחנו לא נמנים על בעלי זכות ההחלטה החשובה הזו, גם רוב הקוראים שלנו אינם תושבי העיר רחובות, ודווקא משום כך נראה לנו שאין זה הוגן שאת הזבל והלכלוך שנערם סביב ה'מטאטא החדש' ובין סערות-הקש שלו, ישליכו לחצר המשותפת של כולנו.

עד שהודח ראש העיר הקודם, יהושע פורר, מתפקידו בשל חשדות שונות שאינן נוגעות לציבור החרדי, לא היתה רחובות מעולם במרכז ההתעניינות החרדית. אם היא היתה במודעות, היה זה דווקא בהקשר להיותה בירת הכשרות המהודרת הלא ממוסדת, עיר כשרה עם מזג של חיים משותפים המתנהלים סביב רב ראשי חשוב ומוערך, חצר חסידית מרשימה, ישיבה ליטאית שקנתה לה שם, ובית כנסת מרכזי אחד, לא בית כנסת הגדול, שבו כולם מתפללים ולומדים בצוותא. מקום שנעים לגור בו ולגדל בו משפחה ממוצעת.

אבל יחידת יאח"ה של המשטרה, שיבשה לנו בחקירותיה, שאינן נוגעות לנו, את הכל, ואפילו את 'תעודת הכשרות' שהיא סמלה של העיר הזו, הסירה מעליה בבושת פנים.

רחובות של היום, ממש היום, היא העיר השלישית, אחרי ביתר וירושלים, הנסחפת לתוך מערבולת המחלוקת, ואין מציאות שהיא תחלץ ממנה לא מצולקת.

למרבה הפלא ולחוסר ההיגיון דווקא הבחירות המוניציפאליות, ולא הדברים החשובים באמת, הפכו לזרע הפורענות בתוכנו, וככל שהוא מצמיח ענפים, הם מתדרדרים להיות דרדרים יותר ויותר עוקצניים ומסוכנים.

זה התחיל בביתר כמאבק בין שני מועמדים בתוך המחנה, שמי שרצה לעמוד מנגד בעמדת 'ישחקו הנערים לפנינו', עוד הצליח, והיה צריך רק להמתין ולראות מי משני המועמדים החרדים מקובל יותר על הציבור.

בירושלים זה כבר עבר, כידוע, לשלב הקשה שאיש לא יכל לחמוק ממנו, והוא גרר את כל בעלי ההצבעה וההחלטה למחויבות לבחור בין מועמד חרדי למועמד אנטי.

ברחובות הצליח יצר המחלוקת לגבור על כל שופרות התעמולה שהופעלו בבחירות שאמורות היו להיות מינוריות ביותר. היום יאלץ הציבור החרדי, שלא בטובת רובו, להחליט, האם להטיל את הפתק שבו נרשם שמו של אחד משני המועמדים החילוניים לקלפי, או לתמוך במועמד החרדי ש'הואשם' במהלך מערכת הבחירות האיזוטרית הזו כמי הסתיר את כיפתו מפרסומי הבחירות, ולא מדובר בכיפת נח-נח לבנה.

ונגיד שנגזר על תושבי רחובות החרדים לעמוד בניסיון הקשה הזה, למה אנחנו וילדינו, שקיבלנו פטור מהניסיון האישי הקשה, כמי שבחרנו לגור בעיר אחרת, צריכים להיחשף למאבק השולי והלא חשוב, ולהתרשם שהוא כל-כך מהותי ומשפיע, עד שכל גדולי ישראל חלוקים בו בדעותיהם, כאילו היה העניין העיקרי בחיינו, היחיד העומד היום ברומו של עולם?

אחרי דיס אינפורמציה שהופצה ברחובות-עיר במהלך מערכת הבחירות ובמיוחד לקראת סופה, ושירבבה את שמם של גדולי ישראל למערכה כמי שתומכים במועמד החרדי או אחד מהמועמדים החילונים, מפרסם היום 'יתד נאמן' מודעה במרכז העמוד הראשון שלו, וכתבה בראש העמוד, שבהן קוראים הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטיינמן לתושבי רחובות להצביע בבחירות עבור המועמד עוזי סלנט.

'המודיע', לעומתם, קורא בידיעה המופיעה גם היא במרכז העמוד הראשון שלו, לאנשי 'אגודת ישראל' לתמוך במועמדותו של רחמים מלול החרדי.

גם 'המבשר' מבשר הבוקר לקוראיו, כי "בעוד תושבי רחובות שאינם נימנים על הציבור יראי ה' וחושבי שמו ילכו לקלפיות כדי לממש את זכותם הדמוקרטית, ילכו באותה שעה בני המגזר החרדי בעיר כדי לקיים את חובתם - ההשפעה על בחירתו של המועמד החרדי רחמים מלול עליו סמכו גדולי ישראל את ידם!"

ונניח שאין מנוס מהפיצול הזה, האם לא היה מקום להסתפק בכמה מאות דפי פרסום שיחולקו בקהילות החרדיות בעיר, כדי שמי שההוראה נוגעת לו ידע במי לבחור על פי השתייכותו החוגית המצומצמת?

האם היה זה מחויב המציאות לפרסם היום בראש עמודי העיתונות הארצית החרדית - 'המודיע', 'המבשר', ו'יתד', המופץ היום (יום ג') בחלוקת חינם של כמה עשרות אלפי עותקים - שגדולי ישראל של 'אגודת ישראל' חלוקים, כביכול, בדעתם על אלה של 'דגל התורה', ולהוציא בפעם המי יודע כמה את קלוננו חוצה?

כתושבי ריכוזים חרדים אחרים, ולא רחובות, אנחנו יכולים רק להתנחם היום בפטור החד-פעמי שניתן לנו מחובת "ככל אשר יורוך". אם היינו תושבי רחובות לא היתה נותרת בידינו הברירה, אלא לנהוג כמו שנהג בזמנו, סאלח שבתי ולהכניס למעטפה גם את הפתק עם שמו של עוזי סלנט וגם עם שמו של רחמים מלול.

היו"ר יורה עם הבחנה

לא בכל יום מקבל נבחר ציבור חרדי במה בעיתון 'גלובס', לבטא בה את המעיק עליו ועל הציבור שבחר בו, ובפעמים המעטות שמישהו קיבל, לא זכור לנו שהצליח להעביר מסר בצורה חדה ובהירה כמו שעשה זאת אמש, ח"כ הרב משה גפני, יו"ר דגל התורה וועדת הכספים של הכנסת.

קראנו והיינו מלאי גאווה.

בראיון קצר, אבל מאוד קולע, הנושא את הכותרת "המדינה מעדיפה שהחרדים לא ילמדו בישיבות, אלא שיהיו חילוניים", שם הרב משה גפני את האצבע על המיתוס שבטענה "החרדים לא רוצים לעבוד". הוא מטיח את האמת המרה באלה המניפים את השלט הזה, כאילו היו לוחמי 'שמשון' או 'נחשון' ולא סתם לוחמים בציבור החרדי, ומנסים להסתתר מאחוריו בכל הזדמנות שהם נקלעים להכרח להסביר את אפלייתו של הציבור הזה, על ידם.

גפני, בשיחה עם לילך ויסמן, אינו מסתפק בחצאי אמיתות, מפני דרכי שלום, אלא מאשים בפה מלא: "כלפי החרדים המדינה פשוט מושחתת. היא טוענת שהיעד הלאומי הוא להוציא חרדים לעבודה, אבל בפועל היא לא עושה שום דבר להתאים עצמה אליהם, אלא רוצה שהחרדים יתאימו את המציאות שלהם אליה. במקום לבצע את ההתאמות הדרושות, היא מעדיפה שהם לא ילמדו בישיבה, שיהיו חילונים".

הכותבת מוצאת לנכון להדגיש כי גפני מסכים שטכנית מי שלמד בתיכון יודע יותר. "אין ויכוח שיש דברים מסוימים שתלמיד חרדי אינו יודע".

יחד עם זאת הוא סבור שאם חילוני וחרדי ילמדו מקצוע רעיוני שלשניהם אין ידע מוקדם בו, בחור הישיבה יוביל על החילוני. "הראש שלו עובד, הוא מתאמן בזה כל הזמן. אין מקצוע בעולם שיש בו חידוד שכל כמו הלימוד בישיבה".

גפני, על פי הכתבה, ויש לקוות שגם במציאות, מתכוון לקחת לידים את נושא השילוב האמיתי של חרדים במעגל העבודה. הוא דורש להקים ועדת שרים שתבחן את תכני הלימוד של החרדים, ותתאים את הדרישות אליהם. "אנחנו לא דומים לערבים, לא לעולים חדשים , לא למובטלים" - הוא מסביר, ויורה את הפאנצ' ליין: "אנחנו, החרדים, 'בעיה' שקיימת רק בעם היהודי".

גפני מספר בראיון עמו כי כאשר בקשו להנהיג 'אפליה מתקנת' על העסקת נשים, מיעוטים ומוגבלים ברשויות המקומיות ובמגזר הציבורי, דרש להחיל אותה גם על החרדים, אך נתקל בהתנגדות של משרד המשפטים, כמובן, שטען שלא ניתן להגדיר מיהו חרדי. "אמרתי להם שיש הגדרה לחרדים – הציבור הכי דפוק במדינה". מכיוון שלא הסכימו לכלול את החרדים הוא דאג לתקוע את ההצעה בכלל.

בראיון עצמו מסביר גפני שרק מיעוט של החרדים, בקושי חמישה אחוזים מתוך מיליון איש המגדירים עצמם חרדים בישראל "תורתם אומנותם". "95% הנותרים לא הסתובבו בפאבים ולמדו, ועכשיו הם באים ומתחננים שאעזור להם בהשתלבות בעבודה. אני אומר חד משמעית שיש אלפים בציבור החרדי שאם רק היתה ניתנת להם האפשרות, היו רוכשים מקצוע ולא מתפרנסים שכר רעב.. לא הייתי יוצא לקרב הזה אם לא היתה עומדת מאחורי שורה של רבנים".

בעיוות שנוצר מאשים גפני את התקשורת: "התקשורת הישראלית היא ברמה גבוהה" - הוא מחניף - אבל בעניין הזה היא רדודה לגמרי ומגמתית. אם היא תכתוב משהו נגד אתיופים יקרעו לה את הצורה. אבל אם היא תכתוב שלחרדים יש קרניים, ושיו"ר ועדת הכספים פועל רק ממניעים שנועדו לשרת את המגזר שלו אף אחד לא יגיד כלום".

עכשיו רק נותר לראות איך התקשורת תגיב לדבריו והאם באמת אף אחד לא יגיד כלום על מה שהיא צפויה להגיב נגדו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!