הכשרה מקצועית לבנות כחלופה לתואר • האוצר ימשיך להתנגד?

נציג המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע חשף: "לומדות אצלנו 2550 נשים חרדיות בשנתון בסמינרים. השתתפות מעל 80 אחוז מהבוגרות החרדיות בשוק העבודה טרום קורונה - עמד על 95%". נציגת הלמ"ס: 70 אחוז מהחרדיות מפרנסות את משקי הבית החרדיים. חרדית אקדמאית תרוויח בממוצע 16 אלף בחודש. יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה: דלתנו פתוחה לכל דבר, הפרויקט של השכלה על תיכונית גבוהה לחרדים הוא על שולחננו. יו"ר הועדה ח"כ פורר לנציגי משרד האוצר והעבודה -  להגדיר תוך חודש מה המדדים והיעדים לעשור הקרוב ללימודי נשים חרדיות ושילובן בשוק העבודה.

הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה הבוקר (שלישי) דיון מיוחד בנושא: התנגדות האוצר להכרה בהכשרה מקצועית כחלופה לתואר - לטובת קידום תעסוקת נשים חרדיות בהייטק. בפתח הדיון אמר היו"ר עודד פורר כי התוכנית תקועה בתוך הצנרת הבירוקרטית. “קידום נשים בתעסוקה הוא אחד היעדים המרכזיים שהוועדה לקחה על עצמה. השאלה שצריך לשאול היא היכן נשים משתתפות בתעסוקה, האם היא בשכר נמוך, מה חלקיות המשרה והדרג שלה בארגון".

רועי כהן, מנכ"ל המכון החרדי למחקרי מדיניות: "הנושא הזה מאוד חשוב מבחינתו. סמינרים זה גוף ההכשרה לנשים חרדיות הי-ג', י-ד' של המגזר. הנשים החרדיות קובעות את השתכרות הבית החרדי. שיעור הנשים החרדיות עלה משמעותית אך איכות התעסוקה לא. יש צורך אמיתי לשלב בין כוח אדם מיומן בתעשיית ההייטק ובתעשיות הביטחוניות ובין כוח אדם איכותי ביותר במגזר החרדי שאינו מנוצל, זה מאפשר למדינה, לתעשייה ולמגזר החרדי להרוויח.

כהן ציין כי ההכשרה בתוכנית מקבילה לידע הנרכש במסלול תואר ראשון במדעי המחשב. "יש שעת כושר שהרבנים, העולם החרדי והתעשייה מבינים שניתן להכניס בנות איכותיות וברמה מאוד גבוהה לעולם הזה. בשלוש שנים הקרובות אנו מקווים להכניס כ-1500 בסך הכל ובטווח של עשור להכניס לשוק העבודה הזה כ-1300 נשים חרדיות בשנה. זה פול אדיר של כוח אדם שלא מנוצל. במהלך השנתיים האחרונות עשינו פיילוט של בנות חרדיות בתוך הסמינרים וראינו שהדבר הזה עובד".

ד"ר גיורא ירון יו"ר חרדים להייטק: "לא חסר כוח אדם בתעשיית ההייטק בארץ. אפשר להפריך את המיתוס הזה. בהודו נוספים מדי שנה מיליון איש לתחום שסיימו תואר ראשון. לקורסים הקצרים של שלושה חודשים יש מקום אבל זה לא הייטק. אני נמצא פה בגלל הצורך בכוח האדם איכותי בקצה הפירמידה. בתחילת התהליך אמרתי שאם אין רבנים אני לא בעניין. כשהיו כיתות בלי הפרדה הגיעו אפס תלמידות. אפשר לשים 7 מיליארד שקל בתוכנית אבל בלי תמיכת הממסד זה לא יעבוד".

ח"כ תהילה פרידמן: "לכולנו יש קונצנזוס ברור שכניסתן של הנשים החרדיות להייטק הוא חשוב אבל יש 4 תוכניות אחרות. אם זה עובד לא צריך לתקן את זה. צריך לבדוק סטנדרטים אקדמיים של המכונים ולבדוק מה תנאי הקבלה – לפעמים טוב לנשים מהקהילה החרדית שהקבלה תהיה חיצונית". במהלך הדיון ניסתה ח"כ פרידמן להבין למה הבנות לא מקבלות תעודה רשמית והאם התוכניות שהוצעו מתאימות גם לחרדיות ספרדיות ואשכנזיות כאחד.

ח"כ יצחק פינדרוס: "גילוי נאות הייתי מנכ"ל המכון החרדי והייתי מעורב בפרויקט מאוד. הדיון צריך להיות מהותי ועקרוני על כל הנושא ולא על תוכנית ספציפית. פחות מ-1000 בנות חרדיות הולכות לאקדמיה ואז יש 9000 בנות במסגרות שלא תמיד מתאימות להן, רבות נמצאות במערכת החינוך שהאוצר מודה שלא צריך כל כך הרבה מורות. 20 שנה המדינה נלחמה ברבנים והסמינרים לא נסגרו. הצענו רגולציה ושהמל"ג יהיה הפיקוח והסכמנו לזה, הרבנים הסכימו גם לגוף אקדמי מפוקח. המדינה אומרת תשאירו את המצב כמו היום - ברמה הכי נמוכה וביקשנו בשביל ההסכמות שלנו רק דבר אחד – לעשות את מבחני הסיום בתאריך שונה מיום המבחנים של שאר האקדמיה. המדינה שמה 1.7 מיליארד שקל על ידי מוסדות מוכרים ולא עבד להם, החרדים הולכים למוסדות אחרים. 9000 המסכנות לא מוצאות פתרון שמה"ט יקח חסות על זה. תעשו את השדרוג כמו החלטת הממשלה וקדימה".

עידו סופר רכז תעשייה, מסחר והשכלה גבוהה מאגף התקציבים במשרד האוצר: מסכימים בהחלט על המטרה. לעניין הדרך אני מודה שלא מאה אחוז ברור לי למה אנחנו מדברים על תוכנית ספציפית? יש קשיים מהותיים. התוכנית מדברת על הקמת מערכת השכלה נפרדת, ללא פיקוח וללא מערכת שמירה על איכות לאורך זמן. צריך מבחן אחד לכולם - חרדיות ולא חרדיות וכך ניתן יהיה לדעת מה איכות הבנות. התוכנית מבוססת על הסכמות נקודתיות אבל מה יקרה עוד שנתיים או חמש? אם הפקולטה תשנה את עמדתה, מה יהיה אז? תוכנית כזאת היא לא ברת קיימא ויש סבירות גבוהה שהבנות ימצאו בפני שוקת שבורה ואז ניכנס לדיון דחוף איך הבנות הללו לא יכולות להמשיך הלאה".

יפית אלפנדרי מנהלת תחום בכיר משקי בית בלמ"ס: "נשים חרדיות בעולם ההיטק שהן לא אקדמיות משולבות היטב בעולמות ההייטק. יש יתרונות לשילוב שלהן כקבוצה. אנו רואים שהנשים החרדיות שהן לא אקדמיות, למרות השילוב המדהים, משתכרות שכר יותר נמוך שעומד בממוצע על 10000 ₪. נשים חרדיות אקדמאיות שמשתלבות בהייטק מרוויחות יותר ושכרן עומד בממוצע על 16 אלף שקל, שכר נמוך מהעמיתות החילוניות שלהן. 70 אחוז מהחרדיות מפרנסות את משקי הבית החרדיים".

מורן רייכמן מנהל פיתוח וחדשנות במכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע: "אנחנו תחת רפורמה מאוד משמעותית שלא חלה על הסמינרים אבל גם במסגרתם אנחנו עושים תוכנית לימודים חדשה בשיתוף מעסיקים ואנחנו מאמינים שההכשרה צריכה להיות בהתאם לצורכי המעסיק. לומדות אצלנו 2550 נשים חרדיות בסמינרים. כ- 2000 לומדות תוכנה ואלה הסטודנטיות הכי מצליחות עם הציונים הכי גבוהים – מעל 80 אחוז מהבוגרות החרדיות שרובן המכריע למדו תוכנה, שיעור ההשתתפות שלהן בשוק העבודה טרום קורונה עמד על 95% והשכר שלהן היה הגבוהה מבין כל קבוצות הנשים יותר מהאוכלוסייה הכללית".

פרופ' יפה זילברשץ יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה: "הרעיון כרעיון אקדמי נקי מקובל ואין ויכוח על המהות ועל החשיבות, יש ויכוח על הדרך. הצעתי לחבריי הטובים לבוא אלי למל"ג ולמצוא פתרונות. דלתנו פתוחה לכל דבר, הפרויקט של השכלה על תיכונית גבוהה לחרדים הוא על שולחננו, יש לנו כוונה לעשות את זה".

כהן הוסיף כי היום בכל שנתון יש 10 אלף חרדיות שנמצאות בכיתה יב'. "בעוד עשור אנחנו מדברים על 17 אלף בנות לשנתון. מה"ט מציע לאוכלוסייה החילונית הכשרה ברמה נמוכה ולחרדים הוא מציעה הכשרה גבוהה יוצאת דופן. אין לנו שום בעיה שזה יהיה במסגרת מה"ט רק שזה יהיה משודרג".

ח"כ עודד פורר סיכם את הדיון ואמר: אני חושב ששורש הבעיה היא שמשרד האוצר חייב להגדיר לעצמו יעד - כמה נשים חרדיות יסיימו הכשרה גבוהה ויצאו לעבודה? הנתון הכי משמעותי ששמענו הוא ש-17 אלף נשים יגיעו לשוק בכל כמה שנים ואז ההפסד בעשור יעמוד על סדר גודל של 150 אלף נשים וזה דרמטי למשק הישראלי. הועדה נחשפה לשלל תוכניות טובות עם הצלחות לא מעוטות שמושתתות על פילנתרופיה. רוב ההכשרות הרלוונטיות אינן מבוססות ולא מפוקחות ולא מעניקות תעודה שתחזיק לאורך זמן. בנושא הכשרת חרדיות אין יעדים ומדדים ולפיכך מבקש ממשרד האוצר וממשרד העבודה להגדיר לוועדה תוך חודש מה המדדים והיעדים לעשור הקרוב ללימודי נשים חרדיות ושילובן בשוק העבודה. אחרי החגים צריכה להיפתח תוכנית וזה היעד בעיני".

דוברות הכנסת

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!