בעקבות המוות המוחי: סיעת ג"ל שבה לחיים

אם יצא דבר אחד טוב מהסערה התקשורתית סביב סוגיית קביעת תאריך המוות, זהו איחוד הכוחות בין שני היריבים הגדולים של מפלגת 'יהדות התורה'. מי היה מאמין שחודשים ספורים לאחר שנטרקה הדלת בחדר הישיבות של 'יהדות התורה', ויעקב ליצמן יצא נבוך מהפסדו הלא מפתיע על ראשות ועדת הכספים, ישלבו - הנציג הליטאי והנציג האגודאי שפעם היו חברים טובים - את ידיהם וייצרו הרמוניה של ממש.

אלא שנפלאות הפוליטיקה יכולות להפתיע גם את זקני הציניקנים שבאותם ימי מתח אפופי יריבות, שפשפו ידיים בהנאה, לאמור: הצמד הזה, שעד לא מכבר סיעת ג"ל נקרא, לא יחזור לקדמותו.

הבוקר הזה (א') נפתח בבתים רבים בשפשוף עיניים ארוך. אברכי הכולל שחזרו מתפילת השחרית גילו כי עיתון 'יתד נאמן' הקדיש את כותרתו הראשית ליעקב ליצמן ומלחמתו באוגדות הרפואיות הפועלות נגד ההלכה הצרופה. העיתון הדגיש את פועלו של חבר הכנסת משה גפני בעניין, ואף הביא את המכתב שניסח הפרלמנטר המוכשר לחבר הכנסת עתניאל שנלר, מיוזמי הרעיון.

וכך, הסערה המתחוללת בין ההסתדרות הרפואית לשר הממונה עליה, הביאו לידי הבראתה והשתקמותה של מערכת אחרת, שעד לא מכבר לקתה בחוליים קשים, כמעט סופניים. גורמים בסביבת שני הצדדים אומרים ל'בחדרי חרדים' כי אין ספק שהקרח נשבר. מעכשיו, נוכל לראות את הציר ליצמן-גפני פעיל בתחומים נוספים. הזמן עשה את שלו, והשניים נכונים לעבודה משותפת יחדיו.

פולמוסים לאין מספר

אך לפני שמדברים על איחוד בין הסיעות ניתן סקירה קצרה על מהות המלחמה בין הניצים: בשבועות האחרונים התפרסמו בכלי התקשורת, ידיעות על הצעות חוק הקובעות כי המוות נקבע בשעת מות המח, ולא צריך להמתין עד למות הלב.

על פי החוק בישראל, ובהתאם להגדרה הרפואית הרווחת בישראל - אדם שמת מוות מוחי נחשב למת לכל דבר, והרופאים מנתקים אותו ממכשירי ההנשמה.

הגישה ההלכתית שונה מהגישה הרפואית הרווחת: פוסקי ההלכה הביעו את דעתם לא אחת, כי אדם שנקבע לו מוות מוחי, מוגדר הלכתית כאדם חי, וכי יש להמשיך ולהעניק לו טיפול רפואי. ניתוק חולה כזה ממכשירי ההנשמה, כמוהו כרצח לכל דבר - בראייתם של מרבית פוסקי ההלכה.

סביב הנושא הזה התנהלו פולמוסים רבים, כאשר הקהילייה הרפואית עומדת על רגליה האחוריות ומתעקשת להכיר במי שנקבע לו מוות מוחי כאדם מת, שניתן לחדול מלטפל בו, לנתקו ממכשירי ההנשמה ולקצור את אבריו.

לאחרונה ניהל סגן שר הבריאות החרדי מאבק בעניין, והתעקש לשנות את הנהלים. אלא שמערכת הבריאות לא התקפלה והנהלים בעניין לא השתנו.

בכנס של רופאים משתילים שמט סגן השר את הבסיס לקיומן של השתלות איברים בישראל כשציין, כי אין ליטול איברים להשתלה עד להפסקת פעילות הלב, כשזוהי כמובן עמדת ההלכה. מבחינה רפואית, עם הפסקת פעילות הלב נפגעים גם האיברים ולא ניתן להשתילם. בעקבות התבטאות זו קרא לו ח"כ עתניאל שנלר, יוזם חוק מוות מוחי נשימתי, להתפטר מתפקידו.

בקעה להתגדר בה

השבוע, כאשר הובא בפני ליצמן המקרה של הילדה החרדית שאושפזה בבית החולים 'שניידר', ומתה מוות מוחי - ניצל סגן שר הבריאות את עובדת היותו האחראי על מערכת הבריאות בארץ - והעביר הנחייה לצוות הרפואי בבית החולים, לפיה לא תנותק הילדה ממכשירי ההנשמה, וכי היא תמשיך לקבל טיפול.

ההוראה עוררה את זעמה של ההסתדרות הרפואית. במכתב חריף קרא יושב ראש ההסתדרות הרפואית, ליאוניד אידלמן, לסגן שר הבריאות, שיפסיק להתערב בהליכים רפואיים. במכתבו, שהיה חסר תקדים בחריפותו, הוא מתריע: "ההתערבות - בעלת השלכות הרסניות על מערכת הבריאות"

"אני רואה בחומרה רבה את התערבותך בשיקול דעת רפואי מקצועי, בין אם היא נובעת מהשקפת עולמך או משיקולים פוליטיים ואחרים", ציין אידלמן במכתבו. "לא נוכל להשלים עם כך ששיקולים זרים ישפיעו על החלטות רפואיות המתקבלות על פי אמות מידה מקצועיות ואתיות ואינן מושפעות, ואסור שתהיינה מושפעות, ממהלכים פוליטיים".

"במדינה דמוקרטית ומתוקנת, סגן שר אינו מעל החוק ועליו לכבד הוראותיו, כמו גם את ההליך על פיו התקבל וזאת גם אם תוכן החוק מנוגד לעמדתו האישית. תמיד שמורה לך הדרך לשנות את החוק בדרכים המקובלות ובכל מקרה מצופה ממך לתת גיבוי מלא למערכת הבריאות שהנך עומד בראשה. דרישתך כי הרופאים ינהגו שלא בהתאם".

אלא שליצמן לא טמן את ידו בצלחת. הוא פנה לראש לשכתו הנמרץ, חיים יוסטמן, וביקש ממנו כי יגייס את כל כישורי הכתיבה שלו, ייעזר במקרה הצורך בחברים ובמומחי-ניסוח, ויכין מכתב תשובה מנומק היטב, שבו יקבל איסלמן מנה אחת אפיים.

במכתב שהכין יוסטמן, הוא מעמיד את ד"ר אידלמן על דיוקם של דברים, ואינו מלעקצו על פזיזות התגובה, כמו על חוסר ההיצמדות לאמת שבמכתבו.

"מתוכן מכתבך ניתן ללמוד על להיטות חסרת תקדים לתקוף את סגן השר בכתובים. טרם השכלת לעשות את המינימום הנדרש מבן-אנוש, ולשמוע את עמדת סגן השר ואת התייחסותו הספציפית לפרשה המדוברת".

בהמשך ממשיך יוסטמן להשתלח באידלמן בחריפות רבה. הוא כותב: "אני יכול להבין כי מצאת בקעה נוחה להתגדר בה עם כניסתך לתפקיד, ואולי סוף סוף גם למצוא כותרת או שתיים... אבל כנראה שאתה לא רוצה לתת לעובדות לבלבל אותך. אני מאוד רוצה שלא להסיק מסקנות שזו היא דרך הפעילות המקובלת בהסתדרות הרפואית בישראל..."

ייקוב הדין את ההר

לגופם של דברים, דוחה ליצמן באמצעות ראש המטה שלו את האשמות השווא, ומצטט את החוק האמור במלואו. יוסטמן כותב לד"ר ליאוניד אידלמן, כי "החוק שבו אתה מנופף קובע כי במקרה והמשפחה מבהירה כי אלו הם אורחות חייו של החולה, הרי שהוא זכאי להארכת חייו.

"לא ינותק המטופל ממכשיר ההנשמה ולא יופסק הטיפול התומך ישירות בטיפול הנשימתי בו עד להפסקת פעולת הלב" – מצטט יוסטמן את לשון החוק.

כאן מתייחס עוזר סגן השר להיבטים ציבוריים נוספים אותם כלל סגן השר ליצמן בהחלטתו:

"בראייה כלל מערכתית, טיפול תומך כזה יכול להועיל למערכת כולה ולאימון של הרבנים בה - הרבה יותר מאשר מהלך של 'יקוב הדין את ההר'. חלק מתפקיד סגן השר הוא למנוע התגוששת רבתית של קבוצה כזו או אחרת של האוכלוסייה מול הממסד הרפואי ולהגברת האמון בה, במיוחד נוכח האירועים האחרונים שהיו בירושלים..."

בסיום מכתבו מציין יוסטמן כי סגן השר דוחה בשאט נפש את האשמות השווא כאילו ומאן דהוא נקט באיומים מכל סוג שהן. וקובע נחרצות: "הניסיונות שלך לסתום פיות והבעת דעה הן הן סכנה קיומית לבריאות הציבור..."

בסיום המכתב, ישנה אזהרה מוסווית: "סגן השר אף הורה לבדוק את הצדדים המשפטיים העומדים לרשותו, בכדי להתגונן נגד פגיעה בשמו הטוב והאשמות שהקשר בינם לבין המציאות אינן אפילו מקריות..."

כאמור, מכתבם של ליצמן-יוסמן מגובה במכתב חריף לא פחות, אותו שיגר יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ליוזם החוק ומחוללו, עתניאל שנלר. במכתב המדובר, תוקף גפני את שנלר, ומתגייס למאבקו של יריבו הפוליטי (לשעבר?), יעקב ליצמן.

'בחדרי חרדים' חשף בשבוע שעבר את כוונתו של גפני לשגר את המכתב האמור. החלטתו של גפני להירתם למאבקו של ליצמן, באה בעקבות פנייה אישית של ליצמן לרעו משכבר הימים.

הפנייה נענתה. את הרגע הזה, אולי ניתן יהיה לסמן בעתיד כרגע שבו נשבר הקרח, הכוחות שילבו ידיים, וסיעת ג"ל חזרת לפעילותה המשותפת והמבורכת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!