המדינה תרכוש 'קיטים' הדרושים למעבדות לביצוע הבדיקות

המעבדות לא עומדות בעומס, וכעת הן מתמודדות גם עם מחסור בציוד: המעבדות בהן מתבצעות בדיקות הקורונה אינן מצליחות לעמוד בעומסים, וזאת בשל המחסור בכח אדם – דבר המפריע להן לעמוד ביעדים על אף שהעבודה נעשית בהן 24/7. אך פרט לכך, כך נודע אתמול, מתברר כי קיים חוסר בציוד מתכלה, מה שאמור לפגוע בביצוע הבדיקות.

בעקבות זאת, הודיע משרד הבריאות כי יבצע רכישה של "קיטים" הדרושים למעבדות בהליך מזורז של פטור ממכרז משלושה ספקים בהיקף של 58 מיליון שקל. בשלב ראשון הכוונה לרכוש קיטים משבעה סוגים שונים שבהם המחסור קריטי ביותר. בהמשך ינסו לייצר חלק מהרכיבים הדרושים בישראל.

בישראל ישנן כיום 37 מעבדות שמסוגלות לבצע בדיקות קורונה: בבתי החולים, בקופות החולים, בצה"ל, במכון ויצמן ובמוסדות נוספים. במעבדות כ-20 סוגים שונים של מכשירי בדיקה ופיענוח שיובאו מחו"ל על ידי שמונה ספקים שונים. התוצאה: מעבדות שונות עובדות עם מכשירים וחומרים שונים ונדרשות לכן לבצע המרה בין סוגי הקיטים השונים, הכרוכה בפרוצדורה מורכבת ובסיכונים מסוימים. מתוך שבעה סוגי הקיטים שמבקש משרד הבריאות לרכוש, ארבעה נדרשים למכונות שלא ניתן לבצע בהן המרה.

אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, אמרה אתמול בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, כי "המחסור מוריד את ההספק היומי של מעבדות הקורונה. כרגע, קיים מחסור בריאגנטים למכונת קובאס, הנמצאת במעבדות הגדולות בישראל. מכונת קובאס אחת במעבדה גדולה יכולה לפענח עד כ-3,000 בדיקות קורונה ביום. השבתתה גורמת לכך שעובדי המעבדות נאלצים לפענח את בדיקות הקורונה במכונות פחות יעילות, מה שמוריד את הספק היומי".

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר כי "חבל שהצטרכנו להגיע לעת הזאת בשביל לקבל תקציב לכוח אדם למעבדות, אבל עכשיו בהחלט יש יותר. אנחנו שנים רבות מעוניינים שתהיה מעבדה מרכזית לשירות בריאות הציבור שתנוהל ע"י המשרד. לא קיבלנו גם עכשיו פיזית מעבדה שכזו אבל מבחינת הניהול, יש לנו כבר את זה".

לדבריו, "היום יש כבר לכל המעבדות את היכולת לבצע את הבדיקות הנדרשות. צוואר הבקבוק בקושי הבדיקות נמצא דווקא הרבה בקופות החולים ובדרך עד ביצוע הבדיקה. יש קושי נוסף שקשור כן לתפקוד המעבדות וזה הרגיאנטים - זוהי מצוקה בכל העולם, וכאשר יש מחסור בחומר הזה, הוא מקביל את יכולת הגידול. עובדים על יכולת ייצור ריאגנטים מקומית שלא נהיה תלויים באחרים בעולם. יש לנו כעת מלאי של ריאגנטים לחודש קדימה, אבל אם נגדל למלאי של 50 אלף בדיקות ועם בוא החורף, אז זה כבר לא יספיק".

גרוטו אמר ביחס לזמן ביצוע הבדיקות כי "הממוצע של תוצאה לבדיקה עומד על 36 שעות תוצאה ופועלים לקצר אותו ל24 שעות. מיי הריטג' התחייבה תוכל להוציא 10 אלף בדיקות. אנו עומדים כבר 3 חודשים אחרי ההסכם איתם והם מגיעים כעת רק ל5 אלף ולא ל10 אלף בדיקות".

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, אמר כי "המצב של המעבדות כיום מעודד ומדאיג כאחד. מעודד כי יש תחושה של לימוד והתקדמות אבל מדאיג כי לא מנצלים את המשבר הזה בכדי לטפל בבעיות השורשיות. אנחנו עדיין לא רואים תפיסה אחת, אסטרטגיה אחת, תפיסה אופרטיבית אחת שמנחה את הדבר הזה. אני אגב סקפטי בעניין תרומת צה"ל לסיפור הזה - ביקרתי במשל"ט, ראיתי אותו. צריך לשבח את רוח ההתנדבות וההירתמות של כל הגופים שהיו בו. בסוף, במבחן התוצאה, אני לא בטוח שהוא נתן תוצאה יותר טובה מאשר הגופים האזרחיים שהיו יכולים לעשות את זה אם רק היו מחזקים אותם והיו נותנים להם את אותם משאבים. נמשיך לעקוב אחרי הנושא במסגרת ההתעסקות שלנו במשבר הקורונה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!