"האלות צריכות להגיע למנהלי אינטל"

"הכול התחיל בתקופה בה התנהלו קרבות על שמירת השבת בפתח תקווה. אותה תקופה התאפיינה בהפגנות רחוב אלימות שבמרכזן עימותים בין החרדים לכוחות המשטרה. לעתים אף הגיעו פלוגות בריונים חילונים שבאו 'לתת מכות לאדוקים' כהגדרתם.

"מרן הגרא"מ שך זי"ע שראה כי המאבקים הללו אינם נושאים פרי והתבטא באוזניי בדאגה על כוחות המשטרה שנהגו באלימות רבה, 'אני מפחד מהם, יהודי עוד יירצח'".

על הרקע הזה נולדה הוועדה למען השבת ביוזמת תלמידו ראש ישיבת נווה ארץ, הרה"ג רבי אליהו רפול ומרן ביקש ממני לעמוד בראשה".

לחדד את המטרה

כך מספר ל'בקהילה' הרב צבי גלסנר, האיש שעמד בראש הוועדה למען השבת ושהוזעק בזמנו לחזית השבת ממשרתו התורנית.

כיום הוא אינו עוסק במאבקים ציבוריים בנושא, אלא פועל מאחורי הקלעים, אך הוא מצולק קרבות מהשנים הארוכות שעמד בחזית והיום הוא מביט במתחולל בחזית 'אינטל' וחניון קרתא ורואה שמעשי ידיו טובעים בים. דומה לו שדבר לא השתנה מאז שהוא הוזעק אל מרן הגרא"מ ש"ך.

"הבסיס לכל פעילות ציבורית הוא לדעת מה היעד אליו אנו חותרים ולאלו תוצאות אנו מכוונים. הפעילות הציבורית כרוכה באחריות רבה וחייבת להיות מתוחכמת ובמחשבה תחילה. המטרה היא מניעת חילול שבת. והשאלה היא האם ההפגנות מנעו חילול שבת אחד ב'קרתא' או ב'אינטל'? התשובה היא לא חד משמעית ויש ללמוד לקח מהמאבקים הכושלים בעבר.

"מסופר על אחד הרבנים שהגיע לבית כנסת בארה"ב לשבות בקהילה ולשאת דברים לחיזוק הרוחניות. שאלו הגבאים את הרב, 'מהו הנושא עליו ידבר הרב?'. 'חשבתי לדבר על שמירת השבת', ענה הרב. 'כבוד הרב', ענו הגבאים, 'כאן באים כולם בשבת ברכבם להתפלל בבית הכנסת, אם ידבר הרב בעניין השבת ניאלץ לסגור את בית הכנסת'. אמר הרב, 'אז אדבר על חשיבות הכשרות'. 'זה לא ילך', קוננו הגבאים, 'כאן אין להשיג אוכל כשר והאנשים לא מקפידים בנושא'.

"חשב הרב ואמר, 'אעלה את חשיבות טהרת המשפחה', אך גם זאת פסלו הגבאים. וכך לאחר שכל נושא אותו העלה פסלו הגבאים שאל אותם הרב, 'מה אתם מציעים, על מה אדבר בפני בני הקהילה?'. ענו הגבאים, 'שהרב ידבר על יידישקייט'.

"גם אנחנו במגזר החרדי", אומר הרב גלסנר, "רוצים לחזק את היידישקייט במדינה, אבל תוך כך מתעלמים מהפרטים הנקודתיים. איך בדיוק מחזקים את היידישקייט? אנו מדברים על יידישקייט, אבל לא פועלים למענו. אנו הרי לא רק רוצים להביע מחאה, אלא גם רוצים לצמצם את חילול השבת אז למה שלא נפעל באופן יעיל במישורים בהם אפשר להגיע להישגים.

"אתה רואה לפעמים בחורים צעירים חוטפים מכות מאלות. גם אם אין נזק מידי, אדם עלול לסבול כל חייו מסיבוכים שונים בשל מכת אלה אחת. האם הורי הצעירים מודעים לסכנה זו? אסור לשלוח בקלות דעת אנשים להפגנות שאינן פועלות דבר. יש לחפש דרכים נוספות.

"בהתחלה ערכנו, למשל, הפגנה ענקית בהשתתפות עשרת אלפים אנשים בכיכר אורדע ברמת גן, בה היו פתוחים בתי קפה בשבת. אך הבנו כי הדרך צריכה להיות שונה".

יש לנו כלים

מה למשל היית מציע בקשר לחברת 'אינטל', אנו שואלים. "לפני שלושים שנה", מספר הרב גלסנר, "הייתה ל'אינטל' הבטחה מאריאל שרון לקבלת היתר עבודה בשבת לשלוש מאות עובדים. בשל סערה ציבורית לא ניתן להם ההיתר והם לא עבדו בשבת. אבל לאט לאט ניתנו לה ההיתרים. לכן הטענות אינן צריכות להיות מופנות ל'אינטל' אלא למי שנתן לה את ההיתר.

"יש לנו כוח פוליטי והשפעה לבטל את ההיתרים, אז השוטרים היו רודפים אחרי אנשי 'אינטל' עם אלות ולא אחרי מפגינים. ואם כבר עושים הפגנות הם צריכות גם להתקיים מול משרד העבודה. אבל למשרד העבודה אינטרסים פוליטיים והפגנות ישנו מאוד.

"ואכן הפתרון העיקרי", אומר הרב גלסנר, "עובר למרבה האירוניה דרך החוק. יש חוק 'שעות עבודה ומנוחה', חוק שניתן לחשוב שחוקק על ידי נטורי קרתא. הוא לא מושלם, אבל הוא חוק מצוין שנחקק בקונצנזוס מלא.

"לפי החוק כל עבודה בשבת מצריכה היתר של שר העבודה. הבעיה שהוא לא נאכף. בממשלת בגין, התחלנו לפעול בעניין ומזכיר הממשלה דן מרידור טען כי המשטרה אחראית לאכיפת החוק. כשפנינו למשטרה נאמר לנו שמשרד העבודה אחראי על אכיפה זו. במשרד העבודה היה אחראי על העניין אדם בשם אלי פז שבכל פעם כשנפגשנו אתו היה מספר על סבו שהיה רב ודאג לשמירת השבת וכשדחקנו בו לדון בנושא הוא טען כי לא נותר עוד זמן לפגישה. ערכנו בירור מקיף וגילינו שישנם מאות היתרי עבודה בשבת שלא חודשו מזה מספר שנים ולכן תבענו לבטלם. נקבעה פגישה לעניין וכשהגענו לפגישה גילינו לתדהמתנו כי מישהו דאג בתהליך מהיר לאשר מחדש את כל אישורי העבודה".

המצאת הסיירת הדרוזית

"מפה לשם אף אלא השגנו הישג ממשי, עלה העניין לתודעה הציבורית והדברים השתנו לטובה. משרד העבודה החל לשים לב לנושא וחברות שונות שלא היו בידיהן היתרים הפסיקו להעסיק עובדים בשבת. לאחר זמן אגודת ישראל קיבלה את משרד העבודה ואז נפתח פתח גדול ורחב לטפל בהיתרי העבודה בשבת ולאכוף את חוק שעות עבודה ומנוחה. הראשון במשרד העבודה היה ח"כ הרב פלדמן זצ"ל ולאחריו יבלחט"א הרב מנחם פרוש.

"בעבר שיטת האכיפה כללה אזהרה, הגשת תביעה, ערעור וכו' אנו המלצנו להקים סיירת דרוזית כשלראשונה, פקחים מגיעים בעצם יום השבת אל העסק המחלל שבת ורושמים לו קנס מידי. כך נמנעו רבים מלעבור על החוק ולחלל את השבת.

"תוך תקופה קצרה חל שינוי אדיר, הן בהיקף מתן ההיתרים לעבודה בשבת ובתביעות המשפטיות למחללי השבת. לאחר התקופה הזאת עשו שרי העבודה החילונים ששלטו במשרד כשהראשונה בהם היא השרה אורה נמיר את כל המאמצים להרוס את מערכת האכיפה.

"הכאוס הגדול ביותר במשרד העבודה שרר בזמן כהונת אהוד אולמרט כשר במשרד. אולמרט הרס את כל מה שנבנה בעמל ופעל בדרכים בלתי חוקיות בעליל כשביטל תביעות משפטיות שהיו תלויות כנגד מפעלים שונים שעבדו בשבת.

"לאחר שהגשנו נגדו תביעה בבג"ץ הוא נאלץ לחזור בו, אך הוא עשה הכול למסמס את העניין".
הוועדה גם פעלה בדרכים אישיות, "ניהלנו משא ומתן עם מפעלים שקיבלו היתר חוקי לעבוד בשבת על מנת שיימנעו ממימוש האישורים. כך למשל מפעל 'קליל' היה היחיד ממפעלי האלומיניום שקיבל היתר לעבודה בשבת והוועדה למען השבת קראה שלא לרכוש ממוצרי המפעל. לאחר מספר שנים נקנתה קליל על ידי משפחה מסורתית שהפסיקה מיד את העבודה בשבת. לנו לא היה די בזה ופנינו אליהם בבקשה כי יפעלו לבטל את ההיתרים שניתנו להם כדי שאם המפעל יירכש בעתיד על ידי קונה אחר, לא יוכל הוא להפעילו בשבת ואכן כך היה. בעלי קליל פנו למשרד העבודה שביטל לאלתר את היתרי העבודה בשבת".

למה רק אתם עושים בעיות

לרב גסנר טענות קשות נגד הח"כים החרדים. "אפשר היה לתת ציון עובר לחלק מהשרים החרדים", הוא אומר, "אם לא שהיה מדובר בנושא כה חשוב של שמירת השבת, אבל לפעמים הנושא נדחק לתחתית סולם העדיפויות כשגבוה מעליו ממוקמת הפעילות להשגת תקציבים.

"פעם הייתי אצל מנכ"ל חברת החשמל, יצחק חופי, בעבר ראש המוסד ואלוף פיקוד צפון והוא שאל אותי למה כולם מסתדרים ורק הוועדה למען השבת עושה בעיות?

"שאלתי אותו למה כוונתו והוא הסביר, 'ביום חמישי קיבלתי טלפון מח"כ חרדי. מר חופי, אמר הח"כ, נודע לי שאתם עובדים בשבת במקום פלוני אלמוני, עניתי לו כי אני בטוח שיש סיבה מוצדקת לקיום העבודות בשבת אך בכל אופן הבטחתי לו כי אבדוק את העניין ואם לא יהא מדובר בצורך נחוץ, אורה לעובדים שלא לעבוד בשבת. לאחר כחצי שעה מתקשר ח"כ חרדי נוסף באותו עניין ואני משיב לו את אותם דברים.

"'לאחר ששוחחתי עם העובדים באותו מקום הגעתי למסקנה כי העבודות הן מחויבות המציאות וצריך לעשות אותן בשבת ואכן העבודות נערכו באותה שבת. ביום ראשון אני עובר כדרכי על העיתונות החרדית ולתדהמתי אני מוצא ביומון אחד כותרת המבשרת כי 'ביוזמתו של ח"כ פלוני נמנעו חילולי שבת על ידי חברת החשמל. ביומון השני אני קורא אותה ידיעה המספרת במעלת הח"כ השני שפנה אליי. "הנה, אומר מר חופי, בסיכומו של עניין כולם מרוצים, גם חבר כנסת פלוני מרוצה מהכותרת הנאה וגם ח"כ אלמוני יש לו כותרת וגם חברת החשמל מרוצה שביצעה את העבודה. רק אתם עושים בעיות'.

"אחד הדברים המוזרים היה הטיפול האבסורדי בנושא גן החיות התנכי שאחוז גבוה מאוד ממבקריו נמנים עם הציבור החרדי. אגב, בעבר גם שלט ציבור זה בהנהלתו מתוקף היותו שולט בעיריית ירושלים וככזה לא הייתה לו הצדקה לפתיחתו בשבת. אף על פי כן הוא פתוח בשבת.
"ניסיתי לשכנע את עיריית ירושלים, אך הסתבר שיש במקום אינטרסים כלכליים חזקים ביותר ובכל מקום שכזה קצרה ידי להושיע.

"מה שמוזר הוא שגן החיות התנכי מקבל את התרומות והמעשרות של הציבור החרדי כדי להאכיל את החיות בהם. זה מאוד משונה איך זה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לפרנס את גני החיות מחללי השבת? יש רבנים הסוברים שהיה עדיף לגרוס את כל התרומות ומעשרות במקום לפרנס מקום מחלל שבת".

עדיף לדעת את האמת

אחת מהסערות הגדולות שידע הציבור החרדי בשנים האחרונות עסק בחברת אל על. בעניין הזה הרב גלסנר טוען שמדובר במאבק צבוע. "אל על תמיד עבדה בשבת. היתר העבודה שניתן בזמנו לאל על, אחרי שראש הממשלה דאז מנחם בגין הפסיק את טיסותיה בשבת עמד על 600 עובדים בשבת שהותרו לעבוד בעבודה טכנית בהאנגרים. בפועל, אל על עובדת ועבדה בשבת תחת כיסויים שונים של חברת סאן דור וטיסות מטען. תושבי אלעד וכפר חב"ד יכולים להעיד על כך.

לכן, הגושפנקא שניתנה לאל על כאילו הפסיקה לטוס היא מצג שווא והיא גורמת להטעיה ציבורית. זה מתן לגיטימציה למסכת של הונאה עצמית ומעמיד באור משפיל את הציבור החרדי בעיני הציבור החילוני שטס בשבת במטוסי אל על ויודע שהחרדים משקרים את עצמם. ההכשר לאל על פוגע במלחמה למען השבת בעיקר כאשר הוא נעשה שלא ביושר ולא בהגינות. טיסות כשרות יוצאות כחצי שעה אחרי השבת כשהכול מוכן כבר לפני צאת השבת.

ומה הפתרון? "כאמור חייבים להשתמש בפתרונות משולבים של לחץ כלכלי ולחץ פוליטי.
"ואם זה לא יעבוד בעניין אל על, אסור להיכנס למאבק שבסופו ניקלע למבוי סתום וודאי לא לכזה שניחלץ ממנו רק באחיזת עיניים. אם איננו מסוגלים לתבוע מאל על שלא לטוס בשבת איננו יכולים לעשות מעצמנו חוכא ואיטלולא. ובמקרה כזה אסור לשקר. אם הציבור יכול ללכת למהלך של החרמה טוטלית בסדר, אם לא אז לא לשקר עצמנו.

"בסיפור של קניון ארנה כתב אחד העיתונאים החילונים כשנה וחצי לפני שנפתח הקניון כי הקניון של היזם הדתי מוטי זיסר מתכוון לעבוד בשבת. התקשרתי לזיסר ואמרתי לו שאינני מאמין לאותו עיתונאי, אך בכל אופן אני מבקש את תגובתו והוא הכחיש מכול וכול את עניין הפתיחה בשבת. חלפה שנה וחצי והתברר שהקניון פתוח בשבת. פניתי לאותו עיתונאי ושאלתיו, האם באמת ידעת כבר אז כי הקניון ייפתח בשבת? וודאי ענה לי, אלמלא הייתי יודע לא הייתי מסתכן בתביעת דיבה אלא מה? שמעתי מכיוון השותף השני כי הכוונה לפתוח את הקניון בשבת. כשפניתי שוב למוטי זיסר הגיב זיסר 'מי אתה? מי שמך?'. מילא. אבל טומי לפיד אמר לאחר פרשת זיסר שישנה דרישה של החרדים מהחילונים שהם עצמם לא עומדים בה.

"גם בעניין העלאת יהודי ברית המועצות עסק הרב גלסנר, כשמדובר היה בהונאה מתוכננת של העוסקים בעלייה. והוא מספר. "אחת ההונאות הגדולות הן ההטסות של העולים מברית המועצות שנעשו דווקא מדי שבת וכששאלנו למה בשבת אמרו שמדובר בפיקוח נפש בשל רדיפתם של אלו שהחליטו לעלות לארץ. גם לשר הקליטה דאז הרב פרץ וגם לרבנים הראשיים טען ראש המוסד שחייבים להטיס את העולים מיד כשהם מצהירים על רצונם לעלות ארצה.

"ערכתי בירור שהעלה כי העולים נרשמים חודשים מראש ובכוונה קובעים את הטיסה ליום השבת. הבאתי את הנתונים לפני שר הקליטה שהורה מידית להעביר את כל טיסות העולים לימי חול".

היה צריך לתת זמן

ומה דעתו בנושא המאבק נגד רשת הריבוע הכחול ושפע שוק? " פנו אליי בזמנו שאצא כנגד הריבוע הכחול ורשת שפע שוק בעקבות הבעלות על רשת AM\PM. אבל שנים קודם חברת שופרסל קנתה את 'אייס קנה ובנה' שהיו פתוחים בשבת, כתוצאה מכך הודיעו גם הום סנטר שגם הם חייבים לפתוח בשבת ואכן פתחו.

"באותם ימים הפעילה שופרסל בשותפות חרדית את 'ברכת רחל' ושופרסל ביקשה ארכה כדי לפתור את הבעיה. הארכה ניתנה ולאחר זמן מכרה שופרסל את אחזקותיה בחברה מחללת השבת. לכן חשבתי שגם פה יש לאפשר לבעלי הריבוע הכחול לפתור את הבעיה כי לצערי, לא תמיד ניתן לעשות שינוי גדול בחברה מהיום להיום. התפלאתי שמיד יצאו עליהם בחרם ובאיום.

כך קרה שסניפי שפע שוק נותרו פתוחים ופעילים ברמה זו או אחרת וסניפי AM/PM נותרו פתוחים בשבתות. רק לאחרונה גובש מן הסדר שלאורך זמן ייסגרו אט אט הסניפים בשבת. יכלו להגיע להסדר זה בתחילת המשבר ולהימנע מכל הסאגה המיותרת. אסור שמאבקים יצטיירו כחסרי אפקטיביות, זה כישלון. אוי לנו אם מאבקים מצטיירים כקפריזיים. ברור שאין להסכים לאף חילול שבת, אבל צריך להתנהל בתבונה. ולא שהמאבקים ייראו כשלומיאליים במקרה הטוב וזדוניים במקרה הרע. מראית העין חשובה מאוד".

אני אופטימי

בקשר למצב היום, הרב גלסנר דווקא אופטימי, "הצביון היהודי במדינה הולך ומתחזק. עד לפני עשרים שנה לא הייתה לעובדים דתיים דריסת רגל בחברת החשמל, כיום בגלל החזרה בתשובה ישנם הרבה עובדים דתיים בכל ענפי התעסוקה כולל בהיי-טק ולכן רבים מרגישים, גם לא דתיים, שלא ייתכן שהדלת תיסגר לאחוז נכבד מציבור העובדים בישראל בגלל שמירת שבת. עם מאבק פוליטי באפיקים הנכונים ניתן לפעול המון ומכלל הן אתה שומע לאו. לו היו פועלים בנדון הנציגים בכנסת בהתייחסות הנכונה, המצב היה שונה לחלוטין.

"בעבר", אומר הרב גסנר היה יותר גרוע: "היקף חילול השבת היה עצום, עבדו בשבת מאות אלפי יהודים. כל אחד שעובד בשבת מרחיק את עצמו ואת מעגל משפחתו מהיהדות. ניתחנו את העניין וגילינו שישנן דרגות שונות של העובדים בשבת, החל מאלו המעטים שחפצים בכך, דרך אלו שמוכנים לעבוד רק קצת או 'לגלוש עם שעות העבודה לשעות השבת' ועד לאלו שלא מוכנים לעבוד בשבת, אך מוכרחים כדי שלא לאבד את מקור פרנסתם. סיפרה לי אישה שאולצה לעשות משמרות גם בשבת. אני עובדת בשבת אז בעלי מסרב ללכת לבית הכנסת כי הוא מתבייש שאשתו עובדת בשבת וכך גם הבן שלי רוצה לעזוב את בית הספר הדתי כי הוא מתבייש. כך הוא שחילול שבת מרחיק יהודים מהדת ולכן היא הבעיה החמורה ביותר המאיימת על צביון המדינה.

"החפץ חיים הגיע למקום בו נאלצו יהודים לעבוד בשבת. עלה החפץ חיים על הבימה ואמר שאף על פי שהם מחללים שבת הם חייבים לבוא לבית הכנסת להתפלל ולהקפיד על קלה כחמורה. ברור שגם הלא-דתיים העובדים בשבת מצפים מהציבור החרדי שנבוא לעזרתו להיחלץ מהכרח העבודה וחילול השבת. גם בציבור החילוני יודעים שהשבת היא יסוד העיקרים".

אפשר להיעזר בתקשורת

גם בסיקור התקשורתי הרב גסנר רואה שיפור, "אני סבור שבתחום התקשורת, עם כל ההתקפות הדמגוגיות על הציבור החרדי, יש שיפור עצום בנושא ואנו נחשפים לאנשי תקשורת רבים שאוהדים את מאבק בעד השבת. העובדה שחברת הכנסת שלי יחימוביץ מעזה לצאת בגלוי כנגד העבודה בשבת אף שהיא מונעת ממניעים סוציאליים, אומרת הרבה על שינוי יחס. יש קונצנזוס שהמסחר בשבת הוא עוול שאין להשלים אתו ולכן זו ההזדמנות של הנציגות החרדית לפעול ולתקן דברים בעניין שמירת השבת, שחשובה יותר מהשגת תקציבים שונים ומלחמות פנימיות מיותרות.

"אני מדבר כמי שנכווה קשות מידיהם. בזמנו, נערך עמי ראיון ברשת מקומונים חילוני ובעקבותיו הייתי מוצף בפניות לראיון בכלי תקשורת נוספים. התראיינתי אצל העיתונאי גבי גזית באולפן התכנית הכול דיבורים וכשהופעתי באולפן הוא הביט בי בהפתעה ושאל, אתה זה שהתראיינת? אמרתי כן, והוא הביע פליאה.

במהלך הראיון הצגתי משנה סדורה בנושא השבת והבחנתי כי הוא מופתע. לא הבנתי פשר העניין. למחרת הופעתי בערוץ תקשורת נוסף אצל דן מרגלית שגם הוא הביט בי בהפתעה. והתלחש אודותיי עם מפיק התוכנית. שאלתי אותו לפשר הפליאה והוא הגיש לי את הגיליון בו התראיינתי וחשכו עיניי. בתמונת השער של העיתון הופיעה דמות מפחידה בצבעי שחור לבן של יהודי חרדי בפוזה מאיימת. לקח לי כמה שניות להבין שעורכי העיתון ערכו עיבוד מזעזע לתמונה, בה נראיתי כקיצוני נוטף ארס. זו הייתה הנורמה התקשורתית באותם ימים. היום זה לא כך".

ממה נובע השינוי?

"קמו לנו מסבירנים שעשו עבודה יפה", הוא אומר. "לא רק באמצעי ההסברה המקובלים. יש שינוי תרבותי. דברים שלא עשתה היהדות החרדית במשך שנות דור עשו שולי רנד ודומיו שמדברים אל החילונים יהדות בשפה שלהם.

"חלק מהציבור החרדי חושב שבדיבורים מתלהמים יעשו הסברה. אבל הם מדברים מנהמת לבם אל נהמת לבם בלבד ולא אל לבם של בני שיחם. אך יש אחרים, נציגי ציבור רהוטים ובהירים שהצליחו לקדם את ההסברה החרדית כברת דרך יפה.

"אני אופטימי כי יש לנו כלים. הציבור צריך להבין כי קיים בידינו כוח גדול, פוליטי וצרכני במסגרתו אפשר לפעול גדולות ונצורות. רק צריך לקום ולעשות. כך נצליח ונעשה את ההפגנות וחילול ה' המתלווה אליהן למשהו מיותר".

מי אתה, הרב גלסנר?

הרב צבי גלסנר נולד בעיר חיפה. הוא אב לשבעה ילדים וסב לנכדים רבים. בוגר ישיבות אור ישראל, סלבודקא וחברון. לאחר נישואיו למד בחברותא עם הגאון הגדול הרב יואל קלופט זצוק"ל.
עסק בהוראה תורנית לבני נוער וכיהן כרב בצה"ל.

בעידוד מרן הגרא"מ ש"ך זצוק"ל עמד בראש הוועדה למען השבת שכללה את הרה"ג יצחק הלברשטט זצ”ל, ויבלחט"א הרבנים הגאונים הרב מאיר צ'רנסקי, הרב מרדכי ויכהלדר, הרב שלמה שטנצל, מקים פרוייקט המשנה היומית, הרב נתן כהן הרב רפאל רוטשילד ועוד.

במשך קרוב ל-30 שנה הוא עוסק במערכה על השבת והועסק תקופה במשרד העבודה והרווחה וכמייצג משרד הדתות במאבקים כנגד הרשות הארכיאולוגית בפרשיות חילול קברים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!