התרגיל הכי מסריח שידעה המדינה

בפנים קפואות ורגשות קפואים

אם לא נכתוב כאן את הדברים, כפי שאנחנו רואים אותם הבוקר, גם אם הם קשים ותקיפים, ונגזור על עצמנו שתיקה כמו כל כלי התקשורת האחרים, ביבי עוד עלול לצאת מה'תרגיל הכי מסריח' שבוצע אי-פעם בישראל עם תחושה של מנצח.

הפעם זו אינה 'קונספרציה', אלא אמת ומציאות כואבת: בנימין נתניהו וסביבתו הקרובה, ארבו עד שסף הציפיות של הציבור לשחרורו של גלעד שליט יגיעו לשיאי מאמץ רגשי שקשה לעמוד בהם, ובחסותם ביצעו תרגיל הסחה ומחטף שבתנאי שלווה רגילים, לא היה עובר בשקט.

בלא להתייחס לעצם נושא 'הקפאת' הבניה ביו"ש, שכבר דנו ודשו בו, ואפילו מיצו אותו מכל זוויותיו, ניצול רגעים קשים של העם, הנמצא בעיצומה של סערת רגשות, ושקוע בליבון לגיטימי של שאלת המחיר הכבד שמשולם תמורת הצלת חייו של חייל חטוף, היא לא כ'חטיפת' חייל אחד משולחן ה'שח מט' הפתוח אצלנו תמיד, אלא כשבירת הכלים כולם.

אין יותר שחור ולבן רק אפור ומעורפל ואת משחקי ההגיון מחליפים ב..."רובוטריקים".

מי מאיתנו לא הושלה אתמול, כשכלי התקשורת הודיעו על כינוסו של הקבינט הביטחוני בבוקר, ואחר-כך על דחיית הישיבה לאחר הצהרים, שהנה העסקה לשחרורו של גלעד שליט קורמת עור וגידים, עוברת לפסים המעשיים וממתינה רק לקבל את אישורם של השרים הקובעים? מי לא דימה 480 זוגות ידיים אדומות, מתוך 'בני האלף' הצפויים להשתחרר, המשתלשלות מחלונות האוטובוסים בתנועת וי ומותירות אחריהן שביל של דם יהודי, המסמן את הנתיב אל ה'חופש' שלהן, כלומר אל פעולת הטרור הבאה? והנה גלעד, עובר את מעבר הגבול ממצרים בדרך הביתה. חטוף ראשון מזה זמן רב היושב במכונית ולא מונח בארון עץ.

ובעוד אנחנו בין הכרה לאי הכרה במהלך, מודיעים לנו שהכל הוקפא. החמאס בסוריה הקפיא את המשך הדיון בעסקת החילופין לשבוע הבא, וראש הממשלה והקבינט הקפיאו את הבניה ביהודה ושומרון לעשרה חודשים.

נתניהו החזיק את הקלפים כל-כך קרוב אליו עד שבמסיבת העיתונאים קיבל פני פוקר קפואים.

מי שעוד מתקשה להבחין בקשר שבין הדברים מוזמן הבוקר לקרוא את שמעון שיפר, הפרשן המדיני של 'ידיעות אחרונות': "קו אחד מחבר בין ההחלטה להקפיא את הבניה למגורים בהתנחלויות, לבין העסקה הנרקמת עם החמאס - בשני המקרים הצד הישראלי נותן ולא מקבל שום דבר בתמורה, או מקבל הרבה פחות בתמורה...

"למרות הודעתו של נתניהו כי הבניה תתחדש בתום עשרה חודשי ההקפאה, כל מי שעוקב אחרי מערכת היחסים בין נתניהו לבין אובמה משוכנע שגם בתום התקופה הזו לא יעלה שום טרקטור ישראלי על גבעות הטרשים בגדה...ומה עם העסקה עם ה'חמאס'?

"'חמאס" - אומרים גורמים שנחשפו לפרטי המו"מ - "הריח חולשה ורצון עז מצד ישראל לעסקה בכל מחיר...על פי מהלך הדברים נראה שחמאס קורא נכון את ביבי, מה שנתניהו לא נותן היום, אומרים מקורות מדיניים, הוא ייתן בעוד חצי שנה... נתניהו נהג במשך שנים להתהדר בנוסחה שעיקרה 'ייתנו - ייקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו'. עכשיו, כשהוא בקדנציה השניה שלו, נתניהו ממשיך לתת בלי לקבל תמורה ראויה".

אין ספק שאילו אריאל שרון היה מאמץ את שיטת נתניהו מאתמול ומעביר החלטות מדיניות החוצות את העם, על גבם של החטופים שלנו וההילה העוטפת אותם, לחלק ממשפחות החטופים בעבר לא היה עד היום קבר לעלות אליו ופינוי גוש קטיף היה עובר בפחות התנגדות.

אבל ביבי זה לא שרון ואפילו לא אולמרט, ובשבוע הבא, כשהמשא ומתן עם החמאס יתחדש ויחזור לכותרת, לא תהיה לו שום בעיה, בחסות הזו, לצרף גם את סביבות ירושלים ל'הקפאה' או אפילו להכריז על... העלאת מחירי המים.

מהמקפיא הצבאי למקפיא הממשלתי

למרות שגם עיתויו של הפרסום היום ב'יתד נאמן', ב'המודיע' וב'המבשר' על ביטול איסור הבניה לעוד 13 מגרשים בשכונת 'נאות הפסגה' במודיעין עילית, נראה על פניו כמתוזמן, או לפחות לא מוצלח, לאור הידיעה על הקפאת הבניה בשטחים, המתפרסמת מעליו בעיתון אחד ולצדו באחרים, מן הראוי להצטרף לשמחתם של משפחות האברכים הרבים שהשקיעו את תמצית דמיהם במקום, ועתה התבשרו כי כספם ניצל.

הידיעות מתפרסמות בשלושת העיתונים באותו נוסח בדיוק, למרות שעל האחת חתום 'סופר המודיע', על השניה 'אריה זיסמן' ועל השלישית 'סופר המבשר'. הרושם הזה כשלעצמו, כאילו לשלושת העיתונים יש כתב משותף אחד, ואריה זיסמן בהחלט מתאים לתפקיד המכובד הזה, או שהכתבים של שלושתם מקושרים טלפתית, היא סיבה למסיבה. אבל הנאמר בידיעה עצמה היא סיבה עוד יותר טובה.

"במכתב שהועבר ללשכת ראש העיר מודיעין עילית הרב יעקב גוטרמן, על ידי הצבא, נמסר על ביטול צו איסור הבניה שניתן ל-13 מגרשים בשכונת 'נאות הפסגה' במודיעין עילית, הכוללים מאות יחידות דיור, ובהם המגרשים שנרכשו על ידי קבוצת רכישה של אברכים, על מנת להוזיל את מחירי הדירות, וכן המגרשים שנמכרו על ידי 'נאות הפסגה' לחברת קרית ספר שלב ב'".

ראש העיר יעקב גוטרמן, מביע בידיעה את תקוותו, שגם שאר המגרשים שלא הופשרו עדיין לבניה יופשרו גם הם בקרוב, על פי הסיכום שאליו הגיע עם שלטונות צה"ל.

גם אם המשמעות המיידית של הודעת הפשרת הקרקעות ב'קרית ספר', היא רק של העברה מהמקפיא הצבאי למקפיא הממשלתי, לפחות למשך 10 חודשים נוספים, העובדה שבדרך נשרו כספי המשקיעים מה'גוש' הקפוא, היא בשורה נהדרת הבוקר.

שיהיה בשעה טובה.

אשרי האמין והמאמין

את השאיפה האחרונה לריאות של ההתמכרות התקשורתית שלנו השבוע, אנחנו עושים הפעם בתוך עצמנו. זאת, בעקבות סקר חדש שמתפרסם לקראת כנס העיתונות הגדול שיתקיים בשבוע הבא באילת, המחמיא לנו, כותבי האינטרנט וקובע שאנחנו אמינים הרבה יותר מעמיתנו בעיתונות הכתובה.

כבר לא יעזור דבר לעשרות ה'טוקבקיסטים' ש'יתד נאמן' פרס אתמול ברחובות בניסיון לטשטש את האמת שנכתבה כאן, ולהתמודד עם הביקורת העניינית, חבל על זמנם של כל העיתונאים הקטנים שוחרי הטרף החרדי המשמיצים אותנו חדשות לבקרים - הם, כמי שמייצגים את העיתונות המודפסת אינם מתקרבים אפילו עם 'אמינותם' למה שנכתב באינטרנט ובוודאי אם הוא כשר.

כאן היתה צריכה לבוא מצדנו תנועה של הוצאת לשון ילדותית לעברם, אבל תאמינו לי,באמת תאמינו לי, שאין לי מושג איך עושים את זה באינטרנט.

הסקר המאוד אמין הזה, ולו רק משום שהוא נעשה על ידי "בלובריז", שהיא עצמה קהיליית מחקר אינטרנטית, חושף גם שהתקשורת האינטרנטית, ואנחנו 'בחדרי' כנראה מאוד השפענו על התוצאות, מעניינת פי 6! מזו הכתובה המקבילה לה. בהשוואה לרדיו הפער אף גדול הרבה יותר ומגיע לפי 8!

העיתונות הכתובה הממוצבת כבינונית, זוכה לציון טוב יותר רק בתחום אחד...ה'צהבהבות'.

איזו קטילה.

היינו מאוד רוצים להאמין לתוצאות הסקר הזה ולסיים את השבוע בתחושה שקיבלנו כמה צ'חפות טובות, נוסח הרב עובדיה יוסף, אלא שאז בא המחקר של פרופ' יואל כהן, ראש בית הספר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל, וקילקל לנו את ה'חגיגה'.

צופיה הירשפלד מפרסמת ב-net מחקר שעשה הפרופסור המלומד בקרב 240 עיתונאים בישראל, והמסקנה העולה ממנו היא, לפחות על פי הכותרת, שהתקשורת אינה עוינת. "במציאות רבים מהעיתונאים הישראלים מאמינים, וההזדהות שלהם עם הדת דומה לזו של כלל האוכלוסייה בארץ" - נאמר בכתבה.
"על-פי הסקר", כותבת הירשפלד, "אמנם מרבית העיתונאים מגדירים את עצמם כחילונים לגמרי (53%, שמתוכם 8% מגדירים את עצמם אנטי-דתיים), ואמנם הגוש המסורתי בקרב העיתונאים קטן בהרבה מאשר בקרב האוכלוסיה הישראלית-יהודית (13% בקרב העיתונאים לעומת 35% מסורתיים בציבור הכללי), אבל: 60% מהם מאמינים בקיומו של הבורא ובכך שיש "שכר ועונש" (לא רק של המו"ל), 41% מאמינים בתורה ובמצוות, 43% מאמינים שהעם היהודי הוא העם הנבחר, 57% צמים ביום כיפור, 95% משתתפים בסדר פסח, 32% מפרידים בין בשר וחלב תמיד, 32% אינם עובדים בשבת בפרהסיה, 23% לא מדליקים בשבת חשמל, ומספר דומה אף העיד כי הוא מתפלל מידי יום. 12% שומרות על טהרת המשפחה".

אין ספק שהנתונים בהחלט מפתיעים. המעמסה הכבדה של סיקור הפגנות השבת בירושלים, למשל, נופל על פי מחקרו של פרופ' כהן, רק על שכמם הכפוף של 68% מהעתונאים שאינם שומרים שבת, ולכל תמצית הרוע המרוכזת נגד החרדים בתקשורת אחראים רק 60% מהמושכים בעט.

כישרונות אמיתיים.

אבל אז נשאלת השאלה איך 'קומץ' שכזה מצליח בכוחות עצמו לעוות את פנינו עד כדי כך? ומיד יש לו, לראש בית הספר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל, הסבר גם לזה: "מרבית העיתונאים אכן מאשרים שהתקשורת הזיקה ליחסים בין דתיים לחילונים, ובעיקר ליחסים שבין חילונים לחרדים...נכון שהתקשורת החילונית לא שואפת להיות פרו-חרדית, אבל אפשר להגיד את זה גם על הצד השני. באופן כללי, בין שני הסקטורים אין ניסיון להבין האחד את השני".

במלים אחרות: אנחנו בכלל אלו שפוגעים בתקשורת ולא היא בחרדים.
מאד היינו רוצים להאמין לסקר שייחשף בכנס העיתונאים בשבוע הבא על אמינותה של התקשורת האינטרנטית.

אבל מה לעשות שגם המחקר של פרופ' כהן, התפרסם דווקא באינטרנט ולא בעיתונות הכתובה? האם מסקנותיו הן אכן נכונות?

קשה להאמין!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!