החיים המאושרים: 'חשבון הבנק' עם הפלוס הגדול ביותר

שנה ראשונה- פותחים חשבון בבנק האהבה...

אנו יודעים שבכל חשבון בנק מצוי, ככל שיש יותר כסף בבנק - כך ניתן למשוך מבלי להיכנס למינוס. ואם אדם מפקיד כל יום סכום גדול של מזומנים ורק פעם בחודש מוציא סכום קטן מתוכו לתשלומים השוטפים, הרי שהוא בפלוס גדול וקרוב לוודאי שסביבו ישנם 'התלחשויות' שאדם עשיר הוא...

וכן להיפך, אם ישנו אדם שלא השכיל להבין זאת, ומהחשבון הוא מבצע רק 'משיכות' ללא הפקדות, מהר מאוד הוא ימצא את עצמו בפני שוקת שבורה במצבו הפיננסי, שזה אומר בן היתר: צ’קים חוזרים, חשבון מוגבל, אשראי מבוטל וכמובן עמלות שונות כיד הדמיון הטובה של מנהלי הבנק, עליו כבר אין צורך להתלחש, כיון שברור לעין כל מצבו העגום, בלבושו, במראהו ובכל ישותו האומללה.

השבוע - בפרק הסיום בעניין זה של 'השנה הראשונה'- נלמד שכשם שיש חשבון גשמי שכל זוג פותחים במשותף לאחר החתונה, כך יש חשבון רוחני - רגשי שנפתח בחיי הנישואין. אלא שכאן זה שונה, המשיכות וההפקדות אינם בשטרות ובמצלצלים, וכן העמלות והריביות- במקרה שיש 'מינוס', הרבה יותר יקרות...

ונסביר, הפקדה פירושה: כל דבר חיובי שמשביח את הקשר הזוגי. לדוגמא: מחמאות, שיחות תוכן, עזרה בבית- עם חיוך... יציאות\ארוחות משותפות, ויתור הדדי, לימוד תורני בחברותא ועוד... משיכה פירושה: דבר שאינו תורם ויתכן שאף מזיק- חלילה- לקשר הזוגי. לדוגמא: ביקורת, שיחות על בסיס טכני בלבד, דילוג על הארוחה היומית המשותפת, השראת אוירה של לחץ בבית, פרצוף חמוץ וחסר שמחה וכדו'. (וכמובן שזה מדובר ברמה היומיומית השוטפת- ויש גם באופן כללי.)

וא"כ, ככל שאדם 'מפקיד' יותר לחשבון, הפלוס גדל בהתאם, שמתבטא ע"י תקשורת טובה יותר בן בני הזוג, יחד עם רוגע, שמחה ושלווה, המהווה את היסוד לבניית בית בריא גם בעתיד. שהרי ההכשרה להיות הורים, מתחילה בימי הנערות וממשיכה בעיקר בהכנה הנפשית והרוחנית, של המסגרת הביתית- הזוגית. וכשם שמכינים את העריסה והצעצועים בחלק הגשמי, כך צריך להכין את החלק הרגשי.

והרווח הוא, שכשמגיעים למצב כזה, גם אם לפתע ישנה מעידה חד פעמית מאחד מבני הזוג - של ביקורת וכדו', ומתבצעת משיכה ואפי' 'משיכת יתר', קל יותר לתקן את הנזק שנעשה, שהרי הבסיס הוא איתן ויש 'פלוס גדול' בחשבון האהבה המשותף.

אבל חלילה אם לא מתבצעות 'הפקדות' על בסיס יומיומי קבוע - כנדרש. ורק ה'משיכות' קיימות ונמשכות ללא הפסקה, עד מהרה יתגלה לעין כל המצב המרושש של בני הזוג, שמתבטא בהאשמות הדדיות, מריבות קטנוניות ושלום בית שעוזב את ביתם - ומחפש בית אחר 'לישון' בו ברוגע.

לכן צריך לזכור שההשקעה הטובה ביותר בחשבון הזוגי היא, לחשוב תמיד איך להגדיל את הפלוס, בדיוק כמו בחשבון הפיננסי. בני זוג ההולכים בדרך זו, מובטח להם אושר תמידי ועושר אמיתי בחשבונם הרגשי. והמשוואה פשוטה: ככל שנעמול ונעניק יותר - נרוויח ונקבל יותר בעתיד.

ונסיים בדבריו הנפלאים של הרב דסלר זצ"ל, אותם היה רגיל לומר לבני זוג לאחר החופה: "כעת ממלא את ליבכם רצון נפלא להעניק שמחה ואושר זה לזו. השתדלו יקיריי, לשאוף תמיד, לקיים את הרצון הזה בעוצמה העכשווית. כי עליכם לדעת, שברגע בו תמצאו את עצמיכם, מתחילים תחת זאת לדרוש דרישות זה מזו, יגיע אושרכם- חלילה- לקיצו." ע"כ.

דהיינו, ככל שנעניק בכל כוחנו לשני, זוהי השקעה לטווח רחוק, שפירותיה המתוקים והמידיים הינם, השראת השכינה בביתנו לעולמים. וככל שמחפשים איך 'לקבל' מהשני, משיגים- חלילה- להיפך.

וא"כ נסכם את מה שלמדנו בשלוש הפרקים האחרונים בעניין זה של 'השנה הראשונה', וכך: "הרושם הראשוני" הינו חשוב ביותר. ולכן כשבאים להקים בית צריך להיות 'נקי לביתו'- להתנתק מדעות קדומות ולהתנהל בחכמה ובאחריות במעשינו, כיון שזה היסוד לכל השנים שיבואו לאחמ"כ. וזה ע"י שנדע "שסוד האהבה" טמון בנתינה ללא ציפייה לתמורה, המולידה את הדבר ששמו אהבה אמיתית, שגורם לבני הזוג לעבור 'התכה מחדש' ולהפוך- לבשר אחד ממש.

וכמו"כ לזכור שבני הזוג "פותחים חשבון" שככל שמפקידים בו יותר דברים שגורמים לחיבה ושלום, כך בעצם נשארים בפלוס תמידי. (ואגב ישנו בונוס שהכספומט נמצא בתוך הבית...) וגם אם תיתכן 'משיכה' הינה בטלה ברוב 'ההפקדות' שהתבצעו בחשבון מוצלח שכזה, המנוהל ע"י השכינה הקדושה בכבודה ובעצמה...

מאת: הרב ישראל מאיר רבי, מרצה ומגיד שיעור

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!