מפגן הכוח היהודי הגדול בעולם • טור אישי

"כולם נקבצו ובאו לך", זוהי התחושה האוופפת את המוני היוצאים מנמלי התעופה במדינות הים השונות, בדרכם לכינוס השלוחים הגדול שנפתח היום (ה), בניו-יורק שבארצות הברית. מעשרות נקודות על פני הגלובוס, יוצאים אלפי שלוחים אל מסלולי ההמראה, כשעליצות מזן מיוחד נחה על הפנים. עליצות שאומרת: אני חלק ממערך כביר, אני שותף למערכת חובקת עולם, פשוטו כמשמעו.

הם עשו את דרכם בימים האחרונים לשכונת קראון הייטס שבניו יורק, ארצות הברית, על מנת ליטול חלק במפגן הכח הגדול ביותר בעולם היהודי – 'כנס השלוחים'. נמלי התעופה הגדולים בעולם נראים בימים אלו כמפעל שליחות אחד גדול.

שלוחים מעוטרי זקן ועטורי דרגות של יוקרה שהוענקו להם מכוח שליחות הרואית בנידחות שבמדינות תבל, גודשים בהמוניהם את בתי הנתיבות, ועולים על רכבות אוויריות שיובילו אותם אל המוקד העולמי, אל מקום המפגש הגדול, בו יפגשו את אלפי עמיתיהם העושים שליחות יהודית בארבע כנפות תבל.

די לראות את השטיבלעך הפרטיזני שנוצר מאליו בשדה התעופה 'היתרו' בלונדון, בכדי להבין ולו במעט את גודל המעמד. מנייני מנחה ספונטניים התארגנו להם בזה אחר זה, בנמל התעופה ששימש מקום אירוח עבור מאות שלוחים שבאו בטיסות-קונקשן, והמתינו להגעת שעת טיסת ההמשך – אל עבר בסיס האם שבניו-יורק.

די להיתקל בפקיד האמריקני האחראי על שמירת הגבולות בשערי ארצות הברית של אמריקה, השואל מאליו: ביזנס או רבאיי? - בכדי להבין את ממדי המהפכה שחוללה חסידות חב"ד ברחבי העולם.

קשה להעלות עלי גיליון את תחושת ההוד שמשתלטת עליך בעל כורחך, אל מול העוצמה שמתגלית – עוד הרבה לפני שנפתחו האירועים, עוד הרבה לפני שהתחיל ה'בנקעט', עוד הרבה לפני שתמונת הענק הקבוצתית תפסה את כותרות עיתוני העולם.

התחושה היא, כי כל הדרכים מובילות אל מקום אחד ויחיד: ועידת השלוחים העולמית, אליה מתקבצים ובאים כל שגרירי היהדות בכל נקודה שעל פני הגלובוס.

קשה עוד יותר לבטא את הדברים לאחר שעות טיסה ארוכות ומייגעות, אך בלתי אפשרי שלא לנסות ולתאר, לנסות להעביר ולו במעט את הרשמים אותם סופגים אלפי המשתתפים בכינוס המיוחד.

יהיה זה לא אחראי לתת אבחנה בקלות ראש. אבל השאלה הזו, כמו מנקרת מאליה: מהו סוד ההצלחה המפתיעה? האם הסדר המופתי בו מתנהל האירוע הענק הפך את הכינוס הניו יורקי לחוויה בלתי נשכחת, או שמא עצם המפעל הגדול בו מוסרים אלפי יהודים את נפשם, זונחים את משפחותיהם, ותורמים את עצמם למען כלל ישראל ולמען קירוב הלבבות - הוא המפתח להבנת הרגשות הצפים בלב מבלי משים.

ואולי זה בכלל הריחוק מהקלחת היום יומית המאפשרת פרספקטיבה על הדברים החשובים באמת.

כנראה שכל האפשרויות נכונות.

במטוס הבואינג הגדול, המוביל מארץ הקודש, נתקלנו בשליח חב"די. אחד מני רבים. שליח העושה את שליחותו באחת הערים הגדולות בארץ, הוא מבקש שלא נחשוף אותו. הוא עושה את עבודתו, עבודת הקודש, בצניעות. ללא רצון בפרסום או בחשיפה.

אנחנו מבררים אצלו מה מניע בחור צעיר, שנישא לא מכבר ויש לו שני תינוקות קטנים, לצאת לארץ לא זרועה, ארץ מלאה קוצים ודרדרים רוחניים. שאלנו: למה אתה לא יושב בריכוז חרדי ועושה לנפשך.

התשובה שקיבלנו לא השביעה את דעתנו: "לרב'ה זה היה חשוב", הוא אומר. שמענו ולא קיבלנו. שמענו ולא הבנו. בסוף הטיסה כבר הבנו. די היה לראות את תפילותיו יוקדות האש, את עבודת ה' אותה הפגין בצניעות אין קץ, את ה'דבר מלכות' שלא מש מעיניו ולו לרגע.

די היה לראות את היהודי החסידי האמיתי הזה, בכדי להבין ש'השלוחים' קרוצים מזן אחר. מחומר לא מוכר. מונעים ממבערים פנימיים הנוצרים בכבשנה של חב"ד.

זר לא יבין זאת. לייתר דיוק, זר לא יוכל להבין זאת. השליח הזה כמו עוד אלפים כמוהו, ניגשים לעבודת הקודש בחרדה. באמונה אין קץ, ובתפילה להצלחה.

וכאשר הגענו אל רחבת הרישום באולם בו מתקיים כינוס האלפים, הבנו שכמו אותו שליח שחלק איתנו מושב במטוס, ישנם עוד אלפי עותקים. יש לו מאות רבות של אחים, שעזבו כמוהו את ארצם ואת מולדתם, והשליכו את עצמם בארץ גזירה ושממה, בכדי להביא לשם את אור היהדות האותנטית,בדרך שהתווה להם רבם.

בימים הספורים שהפכו ליום חגם, ליום כינוסם, לימים בהם הם נערכים לעוד שנה של פעילות למען שמו יתברך, אנו גאים ומאושרים על הזכות שניתנה לנו להשתתף בשמחתם, להתדבק באורם, ולנסות להעביר לכם הקוראים, את הרשמים שאנו בטוחים שיהיו בלתי נשכחים.

דיווחים, תמונות, רשמים וחוויות - נגיש לכם כאן בימים הקרובים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!