יש לנו כבר יועץ משפטי מפוצל

כשהעתונות בנתיבות היתה אחרת...

אל תתפלאו אם היום נהיה מעט מינוריים. זה לא רק בגלל שלסוף השבוע, אנחנו נגררים בקושי, אחרי שלמען ה'שלום בית' סיימנו רק לפני מספר דקות את איסוף והובלת 9 שקי העיתונים שנצברו אצלנו השבוע. הדבר הזה, דווקא, הוא לא כל-כך נורא, שהרי שכרה של הגרירה ניתן לנו במקום, כשגילינו שבתוך ביתינו הצר יש גם חדר חמישי.

אז למה בכל זאת אנחנו 'מדלדלים'? אם אתם באמת רוצים לדעת, תתקרבו כדי שנוכל ללחוש ולא להרים קולנו ומיד תבינו למה: מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה בעקבותינו.

זה לא שהפכנו לפרנואידים. אבל אם נגיד לכם שאחרי הכותרת הראשית של 'מעריב' הבוקר אנחנו לא מרגישים רדופים, נחטא לאמת.

"מזוז נגד העיתונות" - זועקת כותרת הענק של 'מעריב' באותיות של שלטי רחוב, ולידם תמונה של היועץ במבט זועף, כמו שמתאים לשתלטן לאומי אמיתי. פשוט מבהיל, ונראה אם יש לכם אומץ להחליף למעננו את הה' בח'.

על הידיעה עצמה חתום דווקא שלום ירושלמי, עיתונאי ופרשן שמקורותיו די טובים, אבל לך תדע, אחרי הפרסום הזה, שבו הוא מהמר על כל עתיד תפקידו , כמה זמן עוד נוכל לקרוא ידיעות שלו מהסוג העסיסי הזה.

על פי החוק היבש, שהיועץ המשפטי לממשלה הוא בין האחראים לאכיפתו, גם ציטוט מעיתון אחר אינו פוטר אותנו מאחריות למה שאנחנו כותבים. ובכל זאת, כבר היום, במעמד הזה, אנו מבקשים לפחות הקלה בעונש, בהתבסס על כך שאנחנו רק מצטטים את שני העיתונאים הנודעים - שלום ירושלמי ובן כספית.

שיעצרו אותם.

ירושלמי מתרכז בעובדות: "בדיונים סגורים שהתקיימו השבוע בפרקליטות המדינה התבטא היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בחריפות חסרת תקדים נגד העיתונות בארץ וטען שצריך לבצע ריביזיה במעמד התקשורת".

עד כאן לא נורא, והיינו יכולים אפילו להסכים איתו.

"העיתונות במדינה אינה חופשית ולכן היא לא ראויה לחופש שהיא נהנית ממנו" - הוסיף ואמר מזוז. ירושלמי: "בקרוב ייצא מזוז לקמפיין שמטרתו להגביל, ואפילו לחנוק, את ה'פריבילגיות' שיש לעיתונים, כיוון שהעיתונות, במתכונת היום, כבר לא משרתת לדעתו, את הציבור ולכן כבר אינה ראויה למעמד המיוחד".

ועוד: "הפרצוף של העיתונות הוא לא דמוקרטי אלא מקארתיסטי...זה לא העיתונים שאני הכרתי, אין בה מינימום של אובייקטיביות נדרשת ודיון אמיתי".

בנתיבות, הוא הכיר עיתונות אחרת...

על מה יצא קצפו של מזוז? לדברי 'מעריב' - על הטיפול בפרשת פיצול סמכויות היועץ המשפטי, "כל עיתונאי עלול להיות כפוף להנחתות של מוציאים לאור" - רגע, אתם בטוחים שבנקודה הזו הוא לא התכוון לעיתונות היומית החרדית?

אז מה הוא כבר יכול לעשות? - "לדברי מאזוז מכיוון שהעיתונות לא ממלאת את תפקידיה הבסיסים צריך להתייחס אליה כמו אל גוף ציבורי רגיל, ולנטרל את הזכויות שהיא מקבלת בלי הצדקה - הקלות בכל מה שנוגע לתביעות דיבה, הקלות בענייני רישיון ולהפעיל ביקורת על העיתונות".

ואל תגידו לנו שהוא מתכוון לאמץ את המודל המקובל אצלנו. ולהצמיד 'ועדה רוחנית' לכל עיתון. זה דווקא היה יכול להיות רעיון לגמרי לא רע.

בן כספית, בטור שכותרתו "מאבד שליטה", מגיב על הידיעה בנוסח של הליכה לוליינית על עצביו הדקים והרפויים של מזוז. "אלמלא היה מני מזוז היועץ המשפטי לממשלה, אפשר היה להגיד שהוא מגלה סימנים של התרופפות דעת מתקדמת. מכוון שהוא היועץ, כל שנותר זה להגיד, בצער, שהאיש מגלה תסמינים של איבוד שליטה. מזוז מייצג זן נבחר של אנשים שהורגלו בתקשורת מפויסת וצדקנית, שמיישרת תמיד קו וצועדת בסך. לאחרונה התופעה הזו נסדקה. נס המרד הורם. התקשורת שמייצגת את הציבור הרבה יותר ממזוז, מרימה ראש. אז בואו נערוף אותו, כמו שעשינו לכל מי שהרים ראש עד היום. בואו נתפור לתקשורת תיק" - דברי כספית.

אנחנו לא כאלה תמימים. הידיעה הזו והפרשנות האגרסיבית שבעקבותיה, לא נועדו רק להכות במזוז. הם הורגים שתי ציפורים במכה אחת, ולצד העיסוק בגחמות מזוז, באים לחשוף שמזוז בדברו על עיתונאים הכפופים להנחתות של מוציאים לאור, התכוון ל...'ידיעות אחרונות'. הפוך על הפוך. בן כספית כותב זאת במפורש: "אני בא למאמר הזה בידיים נקיות כי הוסבר לי, על ידי מי שמבין, שכוונתו של מזוז היתה ל'ידיעות אחרונות דווקא".

כמי שבאמת בא בידיים נקיות, ושאינו צד, אפילו לא כשופט, בקרב הורדת הידים שבין 'ידיעות אחרונות ' ל'מעריב' שכבר הוכרע מזמן, אנחנו סבורים שזהו המקרה הקלאסי שבו היה רב - פוסק מכריע ששני הצדדים צודקים וגם הרבנית...

אם נכונים הדברים המתפרסמים הבוקר ב'מעריב', ומני מזוז אכן לקה ב'שגעון גדלות' סטטי, לא ניתן להבין מה רוצה נאמן, ואת מה הוא רוצה לפצל? הרי יש לנו כבר יועץ משפטי מפוצל!

ועכשיו לא נותרה לי ברירה אלא לשוב ולהעלות הביתה את 8 שקי העיתונים (אחד נעלם) שפניתי מביתי, כדי שישמשו לי כמגן על כתיבת הדברים.

12 אלף יחידות דיור בשדמות בית לחם

כמה מאמץ משקיעים נעריו של בנימין נתניהו בהדיפת הפרשנויות שמקורן בנעריו של אובמה כי הנשיא האמריקני, הנוטה לפלסטינים, אימץ את המילה הערבית שהפכה למושג הצבאי-ישראלי ועשה 'זובור' לראש הממשלה שלנו...

כמה הם מנסים להתמודד או לפחות לא להתייחס לגורמים בבית הלבן המביעים גם היום אכזבה בכל כלי התקשורת שלנו, כולל החרדים, ומתבטאים בנוסח "חשבנו שראש הממשלה נתניהו ישלוף משהו חדש"...

על פי מה שיפורסם ב'גלובס' הלילה, עד לפגישה הבאה, אם תהיה, ואפילו עוד הרבה לפני כן, יוכל ראש הממשלה נתניהו למלא את רצונו של נשיא ארה"ב ולשלוף לו משהו חדש.

מוסף G של 'גלובס' המופיע לקראת סוף השבוע, חושף את מה שהוא מכנה "המיזם הנד"לני שעשוי להצית את האזור" - 12 אלף (!) יחידות דיור שעומדים להבנות לא בבית שמש, לא בחריש ואפילו לא בנצרת עילית, אלא בין ירושלים ל... בית לחם.

הפעם לא מדובר ב'גילוי' של 'שלום עכשיו' או בצילומי אויר של ארגונים דומים ה'מרגלים' אחרי בניית מרפסות וטרסות בשטחי יו"ש, כאילו היה זה כור אטומי בסוריה, עם תמונות 'לפני' ו'אחרי' בנוסח 'שומרי משקל', אלא במשקיעים עצמם שמתראיינים לעיתון, כדי שלא יאמרו שמדובר באנשי 'עטרת כהנים' או 'קיצוניים' ימניים אחרים.

חן שליטא, מספר ב'גלובס' כי האחים הירושלמיים בני ודני כהן, קנו ב-26 השנים האחרונות 2000 דונם על קו התפר שבין ירושלים ובית לחם. "בקרוב יוגשו תוכניות הבניה עבור השטח המכונה גבעת יעל, לוועדת המחוזית לתכנון ובניה בירושלים". בדרך זו יורחבו גבולות ירושלים רבתי.

על פי הכתבה, מדובר בעתודת הבניה האחרונה שנותרה באזור ירושלים, אחרי נפילת תכנית ספרי. העיתון יודע לספר כי הפרויקט זוכה לרוח גבית ממשרד הפנים של השר אלי ישי, ומעיריית ירושלים (של ברקת?) שפועלים מאחורי הקלעים לאישור הבניה.

"האדמות נרכשו מכספי הירושה המשפחתית" - מדגישים האחים כהן - "לא מתחבא כאן שום כסף של בעל הון עם אינטרס פוליטי... מנסים להכניס אותנו בכוח למשחק הפוליטי שבכלל לא מעניין אותנו. אנחנו אנשי עסקים נטו ולא מתביישים לומר שמה שמעניין אותנו זה להרוויח כסף".

אנחנו מאמינים להם. דני כהן אינו איש ימין, ובין השאר הוא חבר בועד המנהל של קבוצת הפועל ירושלים. 12 אלף יחידות דיור בין ירושלים ובית לחם, יביאו לו בוודאי קבוצות אוהדים גדולות, ועשויים להציב אותו בראש טבלת הליגה.

'מס הבצורת' רק על מי שב'צורעס'...

'מס הבצורת' הוא הנושא התורן השוטף אותנו בכל פעם שמישהו 'הבריז' לעורך עמודי חדשות, והוא נותר עם בור ריק בעמוד כאילו היה תחתית הכנרת.

היום בלבד ספרנו שלוש ידיעות בנושא הזה שחלקן מופיעות בכמה עיתונים. אורי שני, העומד בראש רשות המים, מכריז כי אם יהיה לנו חורף גשום יבוטל המס הבלתי סביר הזה. השר לנדאו הרגיע בכנסת ואמר כי אין גביה רצינית של מס בצורת, משום שהציבור חוסך במים. בג"צ הורה למדינה להשיב בתוך שלושים יום, ולא משנה אם יהיו רטובים או יבשים, מדוע לא יבוטלו ניתוקי מים שבוצעו עקב אי תשלום המס.

אבל את הגל העכור ביותר מביא העיתון התל אביבי 'העיר' בגיליון סוף השבוע שלו שיפורסם מחר.

עד היום ידענו שככל שהמפלס יורד, כך מתחזקת סבירותו של 'מס הבצורת'. מהיום, חשוב שתפנימו, שככל שעולה מפלס הבתים, והם הופכים למגדלי יוקרה, הדיירים פטורים ממס הבצורת.

השר אהוד ברק, למשל, פטור 'ממס הבצורת', וזו עוד סיבה טובה לרכוש ממנו את הבית במרומי מגדל אקירוב ב-30 מליון שקל...

"במגדלי היוקרה הרבים" - מגלה העיתון - "משתמשים בלא מעט מים, בבריכות השחייה הפרטיות, בגינות המטופחות ובמועדוני הספא. אבל בניגוד לכל האזרחים מן השורה, דרי המגדלים לא נדרשים לשלם את מס הבצורת. הסיבה: מי התצרוכת הפרטית במגדלים, נמדדים על ידי 'שעון חברה' נפרד, הרשום על שם חברת האחזקות של מגדלי היוקרה, ועל פי החוק חברה פטורה מהיטל בצורת המוטל רק על צרכנים פרטיים".

פשוט לא יאמן. אהוד ברק והחברים באקירוב (כנראה שיש לו בכל זאת כאלה, לא נדרשים לשלם מס בצורת בשל שיטת המדידה הנהוגה שם).

שוב המשפחות ברוכות הילדים, קשי היום, הזקנים, המובטלים, עלובי החיים המבקשים לרוות צימאונם במים, להרטיב שפתיהם המיובשות ולקרר את גופם החם ולא מתבשיל חם, הם ה'פראיירים' של מדינת ישראל. על גבם המכופף ממילא מעמיסים את קופת המדינה. את 'מס הבצורת' סוחטים רק מהם כמי שאחראים בלעדית לירידה הדרסטית במפלס הכנסות המדינה.

ובאותו הזמן משפחת מולנר, ברק ושאר דיירי המגדלים, יושבים להם במרומי האולימפוס, מגרדים שחקים, שוקעים באמבטיות של כסף וקצף, ומצדם שהקצף יגלוש למטה. את המס בין כה וכה ישלמו אחרים.

יחי ההבדל הקטן שבין ה'שחונה' ל'שכונה'....

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!