"לא יצליחו לכפות עלינו" • חשיפה מיוחדת

בעלי עסקי המזון בבביתר עלית הופתעו השבוע לקבל ביקור של פקחי הרבנות הראשית, שביקשו לראות תעודת כשרות של המועצה הדתית המקומית, כפי שמחייב חוק ההנאה בכשרות. בביתר עלית אין תעודות מסוג זה, ולפיכך קיבלו בעלי העסקים התראה לפני קבלת קנס.

בעלי העסקים רצו בהולים לרבני העיר וצעקו חמס. מאימתי בעיר חרדית יש ערך וצורך בתעודה של מועצה דתית מקומית? למותר לציין שלכולם יש תעודות כשרות של גופים חרדיים ידועים, תחת פיקוח של רבני העיר.

הצעקה הנוראה של בעלי העסקים הובילה לכך שכל רבני העיר מעדות אשכנז חתמו על מכתב מחאה חריף, בו נאמר כי עצם הקמת המועצה דתית - הנשלטת על-ידי ש"ס - היא למורת רוח של הציבור הקדוש והוסכם על הקמתה, רק אחרי שהובטח שלא תהיה התערבות בנושאי כשרות ודת.

האם נשלחו הפקחים כדי להעשיר את קופת המועצה הדתית (רכבו של היו"ר המקומי לא הוחלף זה שנתיים) הנשלטת על-ידי ש"ס? בביתר חושדים שכן.

כך או כך, הסערה פרצה וכתבי אתר 'בחדרי חרדים', בשיתוף עם כתבי קו המידע הפופולארי 'הכל בקול', יצאו לשוחח עם העומדים בעין הסערה.

יו"ר המועצה דתית: ביקשתי מהרבנות הראשית שימנעו מאכיפה - לא שמעו לי

• איתנו על הקו הרב נח צדוק, יו"ר המועצה הדתית בביתר עילית. שלום וברכה.

"שלום וברכה".

• אנחנו פונים אליך בעקבות הסערה שפרצה עם פרסום המכתב של רב העיר ביתר, הרב אורנטליך, המצרף למכתב גם את הרבנים האשכנזים בעיר. מכתב נורא תוקפני, שיוצא נגד המועצה הדתית, וזאת בעקבות בואם של הפקחים שקנסו בעלי חנויות שיש להם הכשרים, אך לא של המועצה הדתית. מה יש לך לספר לנו בנושא הזה?

"אני לא יזמתי את הקנסות האלו. זה עושה הרבנות הראשית. יש חוק הונאה בכשרות. הם עושים את האכיפה, כמו שהם עושים בכל הארץ. ככה גם הגיעו לביתר. זה לא שאני הזמנתי את זה.

"אתה יודע, הרב אורדנטליך כותב במכתבו שכל עניין המועצה הדתית בכלל לא סמכו עליה, מעצם הקמתה, בוא נגיד שזה הרע במיעוטו, אבל פשוט וברור שבעניינים כדוגמת מקוואות וכשרות אל להם להתערב".

• הרב צדוק, אנחנו יודעים שכל העניין של אכיפת חוק הכשרות בביתר הוא דבר מיותר, מאחר שלכל החנויות יש תעודות כשרות. אז מה היה הבלגן של הפקחים אתמול?

"קודם כל זה לא היה אתמול, ובשבוע האחרון הם באו ונתנו אזהרות לבעלי החנויות, בגלל שיש חוק הונאה בכשרות, שזה אומר: כל מי שרוצה - חייב את הכשרות של הרבנות המקומית. יש את זה בכל הארץ, לכו הם באו גם לביתר עילית, לתת אזהרות וקנסות, כדי שהם יעשו את הכשרות שלהם גם דרך הרבנות המקומית, כמו שעושים בכל הארץ. זה לא שהם נטפלו דווקא לביתר. אני ישבתי עם הרב אורנטליך ודיברתי איתו, ואתמול הוא אף נכנס אלי למועצה הדתית, והבהרתי לו שלא המועצה הדתית בביתר עומדת מאחורי זה. מי שעומד מאחרי העניין זה מועצת הרבנות הראשית בישראל, יש להם שם אגף אכיפת כשרות, וכמו שהם עושים בתל-אביב ובת-ים ובמקומות אחרים, כך גם באו לביתר עילית".

• בתל-אביב ובת-ים יש לרבנות באמת עניין לעשות דבר כזה, כי בהעדר הכשר מקובל, לפחות יש להם מינימום הכשר של רבנות, ואני חושב גם שלצורך זה נוצר החוק הזה. אבל בביתר עילית, מקום שלכולם יש הכשרים מקובלים כמו הרב לנדאו והרב רובין ואחרים - מה לחוק הזה ולביתר? דבר נוסף: איפה הייתה הרבנות עד היום?

"בכל מקום ובכל מפעל ברחבי הארץ שיש הכשר של הרב רובין או כל הכשר אחר, אתה תראה גם חותמת של הרבנות, כי הם חייבים גם פיקוח של הרבנות המקומית. אבל שוב, אני אומר לא כדין ביתר עילית כדין עיר אחרת. אנחנו פה במועצה הדתית התבקשתי על ידי הרב אורנטליך, הרב האשכנזי של העיר, לפנות לרבנות הראשית ולהעביר להם מסר שתושבי ביתר עילית אוכלים רק אם יש הכשר של בד"ץ הרב רובין, בית יוסף או הרב לנדאו או כל בד"ץ שמקובל על התושבים.

"אמרתי לו, אני מבחינתי אין לי שום בעיה. אני לא עומד מאחורי זה. אני מכהן פה בסך הכל חודשיים כראש המועצה הדתית. אני לא יודע מה היו ההסכמים קודם. אני דיברתי עם הרבנות הראשית לישראל, והם אמרו לי באופן ברור שיש חוק הונאת הכשרות, וסעיף בחוק מחייב שיהיה גם הכשר של הרבנות המקומית. הסברתי להם שזה יגרום להתמרמרות בין בעלי החנויות ובין תושבי העיר, זאת מאחר שהם רוצים לאכול רק מהכשרויות המהודרות.

"אמרו לי: אותך זה לא אמור לעניין. אנחנו הרבנות הראשית לישראל עושים אכיפה בכל הארץ, כמו שאנחנו עושים בתל-אביב, בת-ים וגם בירושלים, שיש שם גם בד"צים וגם כשרויות אחרות, וגם כשרות של הרבנות המקומית. אותו דבר יהיה גם בביתר עילית - ולא הועילו כל הדיבורים שאני דיברתי".

• אתה יודע, הרב נח צדוק, אנחנו מדברים על כך שאתה בסך הכל חודשיים בתפקידך בראש המועצה הדתית. אז אני רק יסבר את אוזניך שקודם לכן היה מעין סטאטוס-קוו, הסכם לא כתוב, שיש חוק ולא אוכפים אותו - ובזה זה מסתיים".

"לא היה דבר כזה מעולם. אני גם שאלתי את ראש המועצה הקודם, משה עמרם. שאלתי אותו בכל העניין הזה, והוא אמר לי פשוט אכיפת הכשרות לא מגיעים כל שבוע או שבועיים, הם מגיעים פעם בשנה או שנתיים או שלוש - ונותנים קנסות ואזהרות".

• לאן נראה לך המאבק שהרבנים האשכנזיים מובילים כעת יוביל?

"המאבק הזה הוא לא נגד המועצה הדתית, וכבר דיברתי על כך עם הרב אורנטליך, שגם אמר שהוא מאמין לי שאני לא עומד מאחורי העניין הזה. כמו כן דיברתי עם ראש בית הדין, הרב צבי בראוומן, ישבתי אצלו והבהרתי לו שרק הרבנות הראשית לישראל עומדת מאחורי העניין הזה".

• ידוע לך על מגעים בין הרבנות הראשית לישראל לבין הרב אורנטליך?

"אמרתי להרב אורטליך: לך תסביר לרבנות הראשית את דבריך. אני ניסתי, אך לא קיבלו את דברי. חזרו והסבירו לי שהם אוכפים את חוק הכשרות. אני חושב שמי שגם עומד מאחורי העניין הזה, זה משרד הדתות. אני כעוזר בכיר של שר הדתות עד לפני חודשיים, בארבע שנים האחרונות, יודע שמשרד הדתות ישבו יחד עם מנהלי אגף האכיפה ברבנות הראשית, כדי לאכוף את הכשרות בכל רחבי הארץ, ולתת קנסות ואזהרות, וזאת כדי להכניס כסף למועצות המקומיות, ואני ביקשתי שלא יבואו לביתר עילית, מאחר שכאן מתגורר רק ציבור חרדי, שסומך על כשרויות מהודרות, אך כל דברי לא הועילו".

"הכל בקול"- קו המידע הפופולארי 052-999-66-00

הגר"ד אורדנטליך: כבר לפני 10 שנים לא רציתי אותם פה!

• שלום להרב אורדנטליך, רבה של ביתר עילית. רצינו לדבר על המכתב שהוצאת נגד המועצה הדתית.

"זה לא אני. זה כל הרבנים".

• דיברתי עם הרב נח צדוק, שהוא יו"ר המועצה הדתית בביתר, והם מתנערים מאחריות ואומרים: זה לא אנחנו.

"כן, גם אני דיברתי עם הרב צדוק. הוא יהודי טוב, ואני מאמין לו. אבל הציבור לא מקבל כל-כך את מה שהוא אומר".

• מי אחראי לקנסות בקרב בעלי החנויות - הרבנות או המועצה הדתית. כלומר, עוד לא היו קנסות. זה בינתיים איום, והאחראים על כך הם הרבנות הראשית?

"אני אסביר לך את הכל. לפני עשר שנים, כשיזמו את הקמת המועצה הדתית, היתה התנגדות מאוד גדולה לזה. יש כאן ציבור גדול של חרדי ירושלים ומבני-ברק, אני לא יודע אם זה היה בזמנך מה שהיה בבני ברק נגד המועצה הדתית, איסורים, חרמות, ואנחנו חונכנו בדרך הזאת. לכן הייתה התנגדות גדולה, אבל היו כל מיני אינטרסים כן להקים את זה, דווקא לא אינטרסים פוליטיים".

• ולמה בסוף כן הקימו את המועצה הדתית?

"או, אז הושגה פשרה שבעצם זה יהיה רק צינור להעביר תקציבים, וכמו שכתבתי במכתב, דברים שקשורים לעיקרי הדת - מקוואות ועירובין לא יהיו כלל תחת שליטת המועצה הדתית, וקיים עד היום ההסדר הזה. ולגבי הכשרויות זה היה מובן מאליו. רוב החנויות כאן מקבלים הכשרים מהבד"ץ, ויש לנו גם כן פיקוח על הנושא הזה, והיום יש לנו כבר בית דין שמפקח, וזה מובן מאליו שכל חנות תיקח איזה הכשר שהיא רוצה, ובמועצה הדתית הראשונה כבר באו אלי ואמרו לי שיהיו קנסות. אמרתי להם שהדבר הזה לא יעבור אצלנו. הציבור יתנגד לזה. לא שייך לכוף בכוח על הציבור הכשרים.

"הציבור פה מורגל לסמוך על הכשרים מהודרים, שמקובלים על הציבור החרדי, כמו בד"ץ והרב לנדאו וכדומה. הציבור רוצה את זה, והחנויות צריכות למכור מה שהציבור רוצה, ומאז הקמת המועצה הדתית לפני עשר שנים, הנושא ירד מהפרק ובשנים הללו שרר שקט ושלום בעיר".

• אז מה סוכם כשרות, עירובין ומקוואות?

"לא, מה שסוכם זה עירובין ומקוואות. על כשרות לא דובר בכלל. זה היה מובן מאליו שכל חנות תקח את ההכשר שהבעלים מעוניין, ורוב הציבור רוצה הכשר שלא קשור למועצה הדתית. עצם הלוגו של המועצה, שנשלטת על ידי המדינה, זה כבר פסול, וכל החנויות אכן לקחו הכשרים מהודרים. פתאום, באותה תקופה, החליטו לטעון שיש קנסות וגביה, ולנוכח ההתנגדות הציבורית, העניין ירד מהפרק והשלום והשלווה חזרו לעיר. זה הכל.

"לפני עשר שנים המועצה הדתית דאגה לתקציבים, אך כל ענייני הדת התנהלו לא בשטח השיפוט של המועצה הדתית. עכשיו, לפי החוק צריכים להקים מועצה דתית חדשה, אז הוקמה מועצה דתית, ויחד עם זאת החלו להתפרסם הקולות האלו שיש לקחת הכשר מהמועצה הדתית. מיד טענו כאן שזה לא מקובל.

"במאה שערים, בגאולה ובירושלים, ועוד ריכוזים חרדים, יש חנויות עם הכשר הרב לנדאו, בד"ץ וכדומה. הם שמים גם הכשר של המועצה הדתית, מכריחים אותם לקחת. כאן יש עניין כלכלי. אם החנויות ישלמו אגרה למועצה הדתית, חוץ ממה שהם משלמים את העלויות הגבוהות למערכות הכשרות, הם יגלגלו את זה על ציבור הקונים.

• זה מובן. וביתר לא עיר עשירה.

"בהחלט. זה עוול גדול, עוול מאוד גדול, ובשביל זה יצאנו נגד זה".

• מה, לדעת הרב, יתפתח עם זה. שוחחתי עם המועצה הדתית, והם מתנערים מאחריות. הם אומרים: זה לא קשור אלינו.

"סוף סוף אני מאמין לו. הרב צדוק הוא איש נאמן. הוא איש אמין. אבל הציבור לא יקבל את זה כל-כך בקלות. הטענה היא שיש סמיכות תאריכים: ברגע שמונתה המועצה הדתית, באותו יום, רגע, שבוע התחילו להגיע הפקחים".

• הוא רק חודשיים בתפקידו.

"בדיוק. וכבר לפני חודש וחצי התחילו להגיע הפקחים".

• הרב היה במגע עם השר יעקב מרגי שר הדתות?

"לא, לא".

• ואם גורמים ברבנות ?

" גם לא. תראה יש כאן עניין אידאולגי, זה העיקר. אתה מבין, אני לא יכול להסביר להם, קשה לי להסביר להם. זו מחלוקת אידאולוגית בין פלגי היהדות החרדית, וההתנגדות למועצה הדתית מקורה בהשקפה הזאת, שלא יתכן שעיניני הדת בכל עיר, על כל פנים עיר חרדית, הכל יסודר על ידי משרד ממשלתי, כשאתה לא יודע מי יעמוד בראש המשרד, ומי יגיד דעה. אז מועצה דתית זה דבר טוב, במקומות כמו נצרת עילית, נס ציונה, וכדומה. זה דבר שיספק שירותים דתיים לעיר בה מתגוררים חילונים ודתיים, אבל עיר חרדית וחרדים - לא עוזבים את הקו. הדבר לא מתאים,
ולכן בביתר לקחו בחשבון את הנקודה הזאת, ולפני עשר שנים, כשהוקמה המועצה הדתית הראשונית, לקחו בחשבון את הנושא הזה, וסוכם כי רוב עניני הדת לא יהיו תחת המועצה הדתית".

• הרב צופה התפתחויות בנושא הזה?

"אני לא מאלו שהנבואה ניתנה להם".


"הכל בקול"- קו המידע הפופולארי 052-999-66-00

הממונה על האכיפה: חוק זה חוק, אבל בואו נשב ונדבר

• איתנו על הקו רפי יוחאי, הממונה על האכיפה מטעם הרבנות הראשית. שלום וערב טוב. אני לא יודע אם שמעת על המכתב החריף שהוציא הרב אורדנטליך, רבה הראשי של ביתר עילית, בשילוב עם הרבנים האשכנזיים, נגד הרבנות הראשית, שהחלה לשלוח פקחים לחנויות בביתר עילית?

"כן, הביאו לידיעתי את המכתב. לא עיינתי בו על כל היבטיו, אבל ברשותכם אומר מספר מילים. החוק בישראל מחייב שכל בית עסק שמוכר אוכל כשר, יהיה לו תעודת הכשר מטעם הרבנות. ככה זה בכל אתר. ואני חושב שזה יכול לעבוד בשילוב. בכל מקרה, אומר חד משמעית, המפקחים היו שם והטילו קנסות מינהליים, וישובו להטיל קנסות, עד שהחוק ייושם גם בביתר. כך צריך להיות".

• אתה מבין את המשמעות והרגישות במקום כזה כמו ביתר?

"אני חושב שאם נשוחח בינינו, נוכל להבהיר את הנושא. אני חושב שהצגת הדברים אינה בקו אחד. אין בזה שום סתירה. ההיפך, הנושא של קיום המועצה דתית או חוסר קיומה, זה פשוט עניין של אכיפת חוק. החוק לא מתייחס אם יש מועצה דתית או אין, אלא שצריך שיהיה אוכל בכשרות, ורשות מפקחת על הכשרות. חלילה איני רוצה לפגוע בכבודו של אף אחד, ולא בכבודם של הרבנים המקומיים, כבודם במקומם מונח, אדרבה אנו נשמח שנעבוד בשילוב עם המועצה דתית, זה לא סותר, ונשמח שהוא יצור איתנו קשר. נשוחח ונבהיר את הדברים ואני חושב שהדברים כן יסתדרו. בכל מקרה, בינתיים אנו ממשיכים באכיפת החוק".

• הרב נח צדוק, המשמש זה כחודשיים כיו"ר המועצה הדתית בביתר, אמר לנו קודם שהתריע בפני גורמי האכיפה ברבנות הראשית על הרגישות הגדולה שיש בעניין, ועל הסערה שאמורה לפרוץ, והיו מי שבחרו שלא לשמוע. מה קרה אחרי 10 שנים של סטטוס-קוו שפתאום החליטו ברבנות לאכוף את החוק הזה? בגלל שהוא חדש בתפקיד?

"האמת שאני לא מתעסק במימד הפוליטי, ולא מכיר את הנפשות הפועלות. מה שלא תהיה הקונסטלציה הפוליטית אני חוזר ומבהיר: התפקיד שלנו הוא לאכוף את החוק. אנו נשמח להיות רגישים, נשמח שיישבו וידברו איתנו... ואין שום סיבה שתהיה פה מלחמה".

• השאלה היא מהותית הרבה יותר: מה קרה אחרי 10 שנים של הסכמה בשתיקה, של הסכם שנוצר לפני 10 שנים, בין הרבנות לרבני העיר, שבכל הנוגע לעירובין מקוואות וכשרות המועצה דתית אינה מתערבת. מה קרה פתאום שהחלטתם להתערב ולהעיר את כל העיר מהתרדמת ולהוציא את הרבנים למאבק?

"קודם כל, אנו לא רוצים שרבני ביתר ייצאו למאבק. בשנה האחרונה נכתב דוח חריף במשרד מבקר המדינה, שבו יצא חוצץ נגד נושא בתי הדין שאינן מחזיקים תעודות רב ולא תעודות מהמועצה דתית, והוחלט ליישר קו בכל המקומות בארץ, וזה כולל את ביתר, וערים נוספות בארץ, וזו כל הסיבה שהחלטנו להתחיל לאכוף את זה".

• זאת אומרת שכל הפרת הסטטוס-קוו היא בגלל הדוח של משרד מבקר המדינה שחובר השנה?

"הוא למעשה פקטור רציני, כדי שתהיה אחידות בכל המערכת הזאת, ואנחנו צריכים לבצע זאת עם הסיכונים".

• אתה ציפית לתגובה כזו מהרב אודנטליך ורבני העיר?

"אני לא בקי בנפשות העושות, אנחנו מכירים אותם, זה לא משנה את המצב העכשוי. אין שום סתירה שתהיה תעודה מהמועצה דתית, ובנוסף תעודה ממערכת כשרות נוספת. אין שום דבר מעבר לזה שאנו רוצים שבתי העסק יתנהלו בצורה שקופה... אני באמצעותך פונה לכל מי שעוסק בתחום הזה, כולל רבני העיר, אני לא חושב שזאת השיטה, אנו מבקשים מהרבנים להגיע לשיחות, נשמח לארח אותם, לדבר על הנושא הזה, לקבוע נהלים, בשיתוף פעולה".

• לפני 10 שנים, כשלא רצו את המועצה דתית בביתר, יש לזה כל מיני סיבות והשלכות. ידוע לך מה היה בבני-ברק - שם זה הגיע לחרמות ונידויים, וזה הגיע למימדים שלא שיערנו. למה צריך את המועצה דתית בביתר, עיר חרדית שמנוהלת על ידי רבנים, מעבר לנושא התקציבים?

"אני לא כל-כך בקי בתחום הזה, אבל אם העיר נותנת שירותי דת כאלה ואחרים מהמדינה, אז המדינה חייבת לקבל דיווחים ונתונים. כך למעשה אפשר להמשיך לקבל תקציבים. אני מניח שאם לא יהיה שיתוף פעולה בתחום הזה, גם התקציבים יתמהמו".

• אחרי המכתב של הרב אודנטליך, ואני מאמין שזה עוד יתפתח, אתם נחושים בכל מקרה לאכוף את החוק הזה?

"אנו נעשה את תפקידינו, אבל אני חוזר ומדגיש, כי אני לא רואה שום סיבה שלא תהיה ישיבה במועצה דתית לדון בנושא הזה, כנהוג במקרים כאלו".

• מה האולטימטום שלכם, כמה זמן אתם נותנים לאנשים אפשרות להסדיר את העניינים, ואז להתחיל לאכוף את זה?

"עד סוף השבוע אמורים להסדיר במעגל הראשון, ואחר-כך נמשיך הלאה, ואני מקווה שזה יתנהל לא בדרכי מלחמה אלא בדרכי שלום, כפי שנהוג בעולם היהודי".

"הכל בקול"- קו המידע הפופולארי 052-999-66-00

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!