היועמ"ש נגד הכנסת: החסינות לחיים כץ - חסרת תוקף
העימות בין הכנסת למערכת המשפט: בתגובה לעתירות שהוגשו נגד החלטת הכנסת להעניק חסינות לחבר הכנסת חיים כץ, מותח היועץ המשפטי לממשלה ביקורת חריפה כנגד חברי הכנסת וקובע: "ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות ותוך אי-סבירות קיצונית וחריגה ממתחם שיקול הדעת של ועדת הכנסת ועל כן היא בטלה וחסרת תוקף".
- אבי גדלוביץ'
- ט"ז תמוז התש"פ
- 1 תגובות
היועץ המשפטי לממשלה הגיש היום (רביעי) לבית המשפט העליון, את תגובתו המקדמית לעתירות שהוגשו נגד החלטת הכנסת להעניק חסינות לחבר הכנסת חיים כץ מפני ההעמדה לדין, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת.
כזכור, בתום שעות של דיונים מתוחים שהתקיימו בוועדת הכנסת לפני כארבעה חודשים, חבר הכנסת חיים כץ, השר לשעבר שנחשד בעבירות מרמה והפרת אמונים, קיבל את מבוקשו וקיבל חסינות מהעמדה לדין בכנסת ה-23. ההצבעה עברה ברוב של 17 חברי כנסת, בה תמכו כל חברי גוש הימין והסיעות החרדיות. חברי הסיעה הערבית וחלק מכחול לבן נמנעו.
כפי שהשיב לבג"ץ, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי המלצת ועדת הכנסת להעניק לח"כ כץ חסינות היא בטלה וחסרת תוקף, ולכל הפחות יש להורות על ביטולה, כיוון שהתקבלה בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות. "כמו גם תוך אי-סבירות קיצונית וחריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת של ועדת הכנסת, מתן משקל בלתי ראוי לשיקולים בלתי רלוונטיים ואי-מתן משקל ראוי לשיקולים רלוונטיים", טוען היועמ"ש. בהקשר הזה הדגיש היועמ"ש, כי החלטת ועדת הכנסת לוקה ביישום שגוי של עילות החסינות, תנאיהן ומבחניהן.
היועמ"ש גורס כי במהלך דיוני הוועדה, עסקו חברי הכנסת בשאלה האם חבר הכנסת עבר הבירה פלילית, במקום לעסוק בנושא החסינות עצמו. מפרוטוקולי הדיונים בוועדת הכנסת עולה עיסוק נרחב בשאלה אם בכלל נעברה עבירה פלילית ע"י ח״כ כץ. שורת חברי כנסת השמיעו עמדה לפיה המעשים נשוא כתב האישום כלל אינם מקימים כל עבירה; ושלא היה מקום להגשת כתב האישום. זאת, כך טוען היועץ המשפטי לממשלה, במקום נימוקים המתייחסים לעילת החסינות, שיבארו מדוע המעשים באים בגדר מתחם הסיכון הטבעי של פעולת חבר הכנסת ויו״ר ועדה.
"הפגם בעבודת ועדת הכנסת יורד לשורש ההחלטה משום שלפי הדין, היה עליהם להניח את דבר התקיימותן של עובדות כתב האישום כהנחת מוצא. לפי ההלכה הפסוקה, טענות בנוגע לעצם ההחלטה להגיש כתב אישום, אין מקומן להישמע בדיון בחסינות חבר הכנסת", כותב היועמ"ש בתגובתו.
במהלך הדיונים על הענקת החסינות, נאמר בתגובת היועמ"ש, לא ניתן משקל הולם לחומרת המעשים ולאינטרס הציבורי בתקינות הליכי החקיקה, טוהר המידות של חברי הכנסת ואמון הציבור במוסד הכנסת ובנבחריו. מתן משקל הולם לאינטרסים ציבוריים כבדי משקל אלה, לו היה ניתן, היה מטה את הכף לטובת עריכת בירור של העבירה החמורה מושא כתב האישום במסגרת הליך פלילי.
"כמו כן", כותב מנדלבליט, "התייחסות חברי הכנסת בדיוני הוועדה לנסיבותיו האישיות של ח"כ כץ, גילו, תרומתו לציבור ועוד, מקומם להישמע בשלב הטיעונים לעונש בהליך הפלילי, אם וככל שיורשע, ואין הם רלוונטיים לשאלת החסינות".
נוכח העובדה שהחלטת החסינות ניתנה ע"י הכנסת הקודמת ולקראת דיון אפשרי בבקשת החסינות מחדש בכנסת הנוכחית, היועמ"ש מבקש מביהמ"ש לתת הנחיה ברורה לכנסת בדבר מתחם שיקול הדעת של חברי הכנסת בעניין.
נזכיר, כי לפני כשנה החליט היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד ח"כ כץ באשמת מרמה והפרת אמונים בפרשת אקוויטל. כתב האישום מייחס לו קידום תיקון לחוק ניירות ערך, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים מהותי בין כובעו כחבר כנסת וכיו״ר ועדה לבין אינטרסים כלכליים שבהם אחז הוא או חברו בנוגע לתיקון, ותוך שהוא מסתיר אינטרסים אלה מחברי ועדת הרווחה שבראשה עמד ובה קודם החוק, ומוועדת האתיקה כשהדבר הובא לפתחה, ואף מוסר להם מצגים כוזבים או חלקיים בעניין זה.
בתגובת היועמ"ש הובהר כי המעשים שהקימו עבירת מרמה והפרת אמונים כאמור אינם באים בגדר "מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו" של חבר הכנסת, בהתאם לעילה של "חסינות מהותית", אינם נופלים בטווח הסיכון הטבעי הכרוך במילוי התפקיד ואינם בגדר גלישה טבעית מביצוע פעולה חוקית במסגרתו.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות