מי מחזיק במפתחות הדיור? • ראיון מיוחד

ריח וירטואלי של אבק בנייה מבטיח, עומד הערב (ב) בין קירות אולמי אפריון בירושלים, למרות שהאולם ממוקם בעיבורו של אזור חרדי מיושב מזה שנים.

מאות האנשים המתכנסים באולם, מגיעים לשם בכדי לשמוע כיצד יקרום חלום חייהם עור וגידים, והם יזכו, סוף סוף, לדירה משלהם. רואי חשבון, אנשי נדל"ן ועורכי דין, יסבירו כיצד ייצא המיזם הזה, מן הכוח אל הפועל, בידי אחת מעמותות הבנייה החרדיות הוותיקות.

זו המצוקה החומרית הגדולה ביותר שהציבור החרדי התמודד איתה אי-פעם. היא שוברת זוגות צעירים, מדירה שינה מעיניהם של חתנים וממוטטת את בריאותם של הורים. עבור זוגות חרדיים רבים, קורת-הגג שמעליהם איננה דבר המובן מאליו. המצוקה הזאת רק הולכת וגוברת, הולכת ומתעצמת. טבעת החנק מתהדקת, ואין מי שימצא פתרון של ממש.

מדי פעם עולה הצעת פתרון כזו או אחרת לחלל האוויר. חלק מן הפתרונות המוצעים, יומרניים, חלקם נאיביים. חלקם המזערי - ריאלי, ניתן לביצוע. אלא שהציבור, נקעה נפשו מהצהרות והכרזות. הוא רוצה תוצאות בנויות בשטח.

האתר 'בחדרי חרדים', כמי שמחובר לשטח החרדי, סיקר בהרחבה את הפרויקטים השונים, מתוך היכרות עם מצוקת הדיור החריפה בה שרוי הציבור החרדי. כמי שמשמשים במה מרכזית לרחשי הלב של הציבור החרדי, עסקנו לא מעט בסוגיה קשה זו.

אולי יהיה זה יומרני מידי לומר, שעסקני הציבור החרדי התעוררו בעקבות הלחץ הבלתי פוסק של אמצעי התקשורת, וביניהם 'בחדרי חרדים'. אך אין ספק, שההתעוררות שחלה בנושא בתקופה האחרונה, והתוצאות להן כולם מקווים, נותנת לא מעט סיפוק לכל מי שעסק בנושא.

הערב, יום ב' בשבוע, מתרחש לו אירוע, הטומן בחובו את אחת ההבטחות מבחינת עתודות הבנייה ברמה השלישית של בית שמש. עמותת 'בניין שלם', שכבר בנתה מאות יחידות דיור עבור הציבור החרדי בעשרות שנות קיומה, הכריזה לא מכבר על הוצאתו לדרך של פרויקט בנייה משלה. בהתכנסות הערב, מוצגת הפלטפורמה ומוסדרים ענייני העמותה.

עד השקל האחרון

לפני שנציג את תוכניות הבנייה של העמותה הוותיקה, מן הראוי יהיה לסקור את הרזומה שלה ולתת סקירה על אודות שורשי התהוותה והקבלות שהיא צברה בשטח.

בשנת תשמ"ט, זמן קצר לאחר שהוקמה אגודת החרדים דגל התורה, נוסדה עמותת 'בניין שלם', כחלק מזרוע מעשית של התנועה החרדית המתהווה. חבר הכנסת לשעבר, הרב אברהם רביץ, בשבתו כיו"ר דגל התורה, היה בין מקימיה. הוא עשה זאת בשליחותם הישירה של גדולי ישראל שהקימו את התנועה.

זו היתה אחת מתוך שתי זרועות ביצוע שהיו לדגל התורה מאז הקמתה: הזרוע החינוכית היתה רשת החינוך 'עץ הדעת', והשנייה, הביצועית, נקראה 'בניין שלם', ומטרתה היתה להקל על מצוקת הדיור, שכבר באותן שנים היו לה ניצנים. ניצנים שהם משחק ילדים לעומת המצוקה המשוועת כיום.

עד היום הזה, מתנוסס על מסמכיה הרשמיים של 'בניין שלם', המשפט: 'מיסודה של תנועת דגל התורה'. מאז הוקמה, היתה העמותה מזוהה עם תנועת האם, ועשתה את שליחותם של מנהיגיה הרוחניים של התנועה. ההקמה המעשית היתה כעמותה, כשכל חברי סניף דגל התורה בירושלים היו חברי העמותה.

אחד מראשיה הבלוטים של העמותה, הוא הרב מנחם בלומנטל, מהמפורסמים שבין עסקני התנועה הליטאית. בשיחה עם 'בחדרי חרדים', הוא מפליג אל הימים בהם קרמה העמותה עור וגידים, ומונה את ההישגים הרבים שהעמותה, המניפה עתה את ידה בפעם המי יודע כמה, הגיעה אליהם לאורך שנות קיומה.
"המטרה שעמדה בבסיסה של הקמת העמותה, היתה לאתר קרקעות, ולחבר אותם עם יזמים וקבלנים, ואז, לרתום את משרדי הממשלה הרלוונטיים, והרשות המקומית הרלוונטית. וכך, להביא לידי דיור איכותי אך מוזל עבור ציבור שומרי המצוות", מסביר הרב מנחם בלומנטל.

• מה היה הפרויקט הראשון שבנתה העמותה?

"הפרויקט הראשון שהקימה העמותה, היו 95 יחידות דיור שנבנו בשכונת נווה יעקב", מפליג הרב בלומנטל 20 שנים אחורה. השני והמשמעותי, היה ברמת שלמה, שם נבנו קרוב ל-800 יחידות דיור, יחד עם חברת רמת שפט".

כאן, חשוב לו, לרב בלומנטל לציין את ייחודיותו של 'בניין שלם', שהוקם לטובת הציבור ולעזרתו. הוא מציין אנקדוטה מרתקת. "בסוף תהליך הבנייה ברמת שלמה, אחרי האכלוס, נשארו בקופה עשרות מיליוני שקלים. כל הכסף, חולק בחזרה לציבור, עד השקל האחרון. המעשה גרם לקידוש ה' גדול".

תנועת אם ועמותת בת

הרב אברהם קרויזר, האיש והאסטרטגיה, חבר אף הוא בעמותת 'בניין שלם'. הוא הרוח החיה העומדת מאחורי הפרויקט, וידיו רב לו אף בשיווקו, בדרכיו הייחודיות, ותוך הסתייעות בניסיונו העשיר בחדירה ללב ההמונים.

במהלך שיחת הוועידה שקיים 'בחדרי חרדים', עם בלומנטל וקרויזר, רואה האחרון צורך להוסיף דבר מה: "כשמנהלים נכון, יש איזו נקודת איזון: מצד אחד, פרויקט שלא בנוי בכדי להרוויח - אין לו זכות קיום אמיתית. ולכן הדברים האלו הם לא טריוויאליים. צריך לדעת לעשות את הדברים בצורה נכונה, ומצד שני, לבוא במקסימום לקראת הציבור.

לכן, הופתעו מאות רוכשי הדירות ברמת שלמה, לקבל את כל כספם בחזרה. מצד אחד, לא הבטחנו להם הרים וגבעות לפני הבנייה, ומצד שני- לאחר האכלוס הם נדהמו לקבל סכומי כסף ניכרים בחזרה. האיזון הזה, הוא שמנחה את 'בניין שלם' לאורך כל השנים", מסביר קרויזר.

לאורך השנים היתה עמותת-הבת של דגל התורה חותמה על פרויקטים רבים ומגוונים, אך מזעריים יחסית בממדיהם. הפריצה המשמעותית ביותר של העמותה, היתה כאשר היא ניצחה ברמה על הקמתה של אחוזת ברכפלד. ארבע מאות הדירות הראשונות בפרויקט הגדול, שווקו על ידי 'בניין שלם', כשאת הדירות בונה חברת 'ציפחה אינטרנשיונל'. עד היום מתנוסס על הפרויקט הזה שלט גדול, עליו כתוב באותיות מאירות עיניים: 'פרויקט בניין שלם'.

"גם שם", מציין קרויזר, "ביום האכלוס, כל דייר קיבל מפתח ו-15 אלף שקלים, כי מענקי הממשלה השלימו את החסר".

חלפו כמה שנים, ואז החלה הפריצה האמיתית, שהביאה בכנפיה מאסות של דירות. אלפי יחידות דיור שווקו בביתר עילית, בשיטת המחיר למשתכן. מדובר על סך של קרוב ל-3000 יחידות, שאת כולם בנתה ושיווקה עמותת בניין שלם, מיסודה של תנועת דגל התורה.

"יש לנו עוד מומחיות", אומר הרב קרויזר. "אנחנו יודעים גם איך להוציא מהקבלן עוד קרוון לבית כנסת, עוד מגרש משחקים, עוד חצר שתהיה מותאמת לקצב הגידול החרדי. לדעת להיות שותפים לתכנון של הפרויקט, שיהיה מקסימום מותאם לציבור - אלו חלק מהדברים שבניין שלם מתברך בהם במיוחד.

"בפרויקטים מסוימים", מגלה קרויזר, "היינו שותפים גם בהמשך, ודאגנו לרווחתם של התושבים, בנושאי תעשייה ותעסוקה".

ויש גם כשלונות: פרויקט העתיד שכשל

כמו לכל חברה מצליחה, פה ושם יש גם מפחי נפש. לא ממש תמיד היתה דרכו של 'בניין שלם' סוגה בשושנים. היה מקרה אחד, אומנם בודד אבל מעיק למדי מבחינת ראשי העמותה, שבו לא יצאה תוכנית גרנדיוזית ושאפתנית במיוחד אל הפועל.

מדובר על 'תוכנית ירוחם', שלו היתה קורמת עור ובניינים, הרי שנתוני המצוקה כיום היו שונים לחלוטין לטובה. "אחרי שראינו בעמותה שהולכת להיות מצוקה גדולה, החלטנו, לאחר אינספור ישיבות אסטרטגיות, לפנות לדרום", מספר הרב מנחם בלומנטל.

"היתה תוכנית להקים 3000 יחידות דיור בירוחם. התוכנית היתה מתואמת לפרטיה עם משרד האוצר, משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל. אם התוכנית היתה יוצאת לפועל, לא היינו מדברים היום על מצוקה בסדר גודל שכזה. 3000 יחידות דיור היו פותרים חלקים ניכרים מהבעיה".

• מה הביא לטרפוד היוזמה?

"ואז התמנה עמרם מצנע לתפקיד יו"ר הוועדה הקרואה בירוחם. הוא שמע על התוכנית, ופחד שאם יבואו חרדים לעיירה הקטנה ירוחם, הם יהרסו את העיר וישנו את צביונה. הוא החליט להילחם בזה בכל דרך. לצערנו הוא הצליח".

"אגב, עדיין מתנהל על זה משפט בבית המשפט המחוזי", מציין קרויזר.

"אני רוצה לספר לך משהו", אומר אברימי קרויזר. "בימים בהם שקדנו על פרויקט ירוחם, ישבנו עם שר האוצר דאז אהוד אולמרט, שהחזיק בארבעה תיקים בו זמנית: מינהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר ומשרד התמ"ת. יזמנו איתו פגישה, בכדי לקדם את התוכניות.

"אולמרט הביא לפגישה את נערי האוצר, והציג בפניהם את עמותת בניין שלם. הוא מכיר את בניין שלם מימי שבתו כראש עיריית ירושלים. לא אשכח שהוא אמר אז לנערי האוצר: אם אתם רוצים ליישב את הנגב, היחידים שיישבו אותו הם אנשי 'בניין שלם'.

הוא הביא לשם את כל הפקידות הבכירה של המשרד, ושם, באותה פגישה, קידמנו את מודל מצפה רמון. במסגרת המודל, שנועד לעודד זוגות צעירים שקונים דירות במרחב שממצפה רמון ועד דימונה, ביקשנו להאריך את העידוד, כך שהוא יחול גם על הפרויקט בירוחם.

"אם היינו מצליחים שם, הכל היה היום שונה", מציין הרב מנחם בלומנטל. יכולנו לשווק שם 3 חדרים ב-70 אלף דולר, ללא מענקים (!). היום, מיותר לציין, זה חלום באספמיא".

אסטרטג, איש שיווק וחבר הנהלה

בשנים האחרונות ניסו אנשי 'בניין שלם' ליזום ניסיונות נוספים. "יש פרוטוקול של ישיבת ועדת מנכ"לים, שהוקמה על ידי אילן כהן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת אריאל שרון. ישבו שם מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, מנכ"ל משרד השיכון ואילן כהן. בפרוטוקול הזה כתוב, שבניין שלם משתתפת בישיבה כיזמית. בהחלטות הישיבה, נכתב, שהוחלט לייעד את חריש לחרדים, ולהוציא אלפים ומאתיים יחידות דיור. אנחנו זכינו להיות שלוחים להנעת התהליך".

גלגולים שונים עברו על העמותה המפורסמת מאז הוקמה. אם בתחילת דרכה היא היתה עמותה רשומה לכל דבר, הרי שבמהלך השנים היא הפכה לחברה ללא כוונות רווח.

"אכן, באופן פורמאלי אנחנו לא עמותה, אלא חברה שעובדת ללא כוונת רווח", מודה קרויזר. "וזאת בגלל חוקי המיסוי המגבילים".

• מה תפקידך בחברה?, אנו שואלים את קרויזר, המשמש לצד זאת כיועץ האסטרטגי של ראש עיריית ירושלים.

"אני היועץ האסטרטגי והשיווקי של החברה, וגם חבר בהנהלת החברה".

• מי הם חברי הנהלת החברה?

"חברי ההנהלה הם: הרב משה פרנק, המוכר מעולם החזרה בתשובה, והרב מנחם בלומנטל. שניהם למעשה היו חברי סניף דגל התורה בירושלים. בלומנטל גם כיהן כחבר מועצת העיר מטעמה".

והנה פרט שחשוב, לו, לרב מנחם בלומנטל, לציין: "בלוגו המקורי שלנו כתוב: 'בניין שלם, מיסודה של דגל התורה בירושלים'", הוא אומר. "אנחנו מחזיקים גם אדריכל צמוד - יהודי חרדי, אברך מרמת-שלמה, מרדכי קסלר. הוא עוזר לנו ברמה המקצועית.

"אנחנו יושבים שעות על גבי שעות עם קבלנים, בשלבי התכנון, ומראים להם איך מסדרים חצרות לבית עם עשרים דיירים ושלוש מאות ילדים, בלי עין הרע", מוסיף הרב בלומנטל. "אנחנו מעמיקים אותם על כל האפיונים המיוחדים".

חזון אחרית הימים

ומהעבר להווה:

מאז ומתמיד הציתה הרמה השלישית והשוממת בבית שמש את דמיונם של יזמים רבים. עתודות הקרקע הנרחבות העומדות לרשותה, ביכולתן לפתור כמעט את מצוקת הדיור כולה. גבעת הטרשים הממוקמת מול רמת בית שמש ב', מרכזת אליה את תשומת הלב של עשרות קבלנים ויזמים זריזים המבקשים לזכות במכרזים של משרד השיכון ולאחר מכן לשווק את הדירות לציבור הרחב.

לפני מספר חודשים, יצאה קבוצה של עיתונאים חרדיים לסיור בשטחי עתודות הקרקע של רמת בית שמש ג', כשהם מלווים בשר השיכון אריאל אטיאס, בראש עיריית בית שמש משה אבוטבול, וביו"ר ועדת התכנון והבנייה בעיר, משה מונטג.

מה שנגלה לעיניהם של משתתפי הסיור, היא מערכת כבישי אספלט מסודרים, מגובה בתשתיות מצוינות. ניכר על המקום הנטוש שמישהו התחיל לבנות כאן עיר עתידית יפהפייה אך נס על נפשו והותיר כאן את כלי עבודתו. שפע של עתודות קרקע שהיקפים בלתי מצויים נפרסים למלוא רוחב העין. מצד אחד הקרקעות המוכנות לבנייה, שאושרו זה מכבר.

מן הצד השני נמצאות 'אדמות גולובנציץ', הנמצאות בבעלותם של זוג אחים חרדיים משכונת בית וגן בירושלים, שרכשו לפני מספר שנים את עתודות האדמה, לצורכי בנייה עתידית, מידיו של המנזר הנמצא במקום.

נוף יפהפה נשקף למלוא רוחב העין. העין אינה שבעה, המרחבים מקיפים את האופק כולו. מבחינת השיפוט הגיאוגרפי, מתברר שהעיר הזאת, בעיקר החלק הלא בנוי שבה – גדולה ממרבית ערי ישראל. לא ברור בכמה גדול שטחה המוניציפאלי של תל-אביב למשל. רק ביקור ממשי במקום מבהיר מדוע כל כך הרבה גורמים רואים בעיר הזו, שהשטח הלא בנוי שלה עולה פי כמה וכמה עכל שטחה הבנוי – את הפתרון המעשי ביותר למצוקת הדיור החרדית והכללית.

מרחק גדול מפריד בין רמה ג' העתידית, לחלקיה האחרים של בית שמש. כאשר חזון אחרית הימים יתממש והרמה החדשה תקרום בתים ולבנים, לא ניתן יהיה לצעוד בשבתות ל'שלום זכר' מהעיר הוותיקה לרמה ג'. מרחק של כשעתיים וחצי של הליכה רגלית מפריד בין המקומות. זו כמו עיר חדשה לחלוטין, הנמצאת תחת שיפוטה המוניציפאלי של עיריית בית שמש.

בקרוב: מעמד קביעת מזוזות

כעת, כאשר טבעת החנק מתהדקת סביב צווארי החפצים בקורת-גג, הגיעה, אליבא דכולי עלמא, עיתה של רמה ג'. אך האמת היא, שכבר לפני שנים הוכשרו קרקעותיה של רמה ג' לבנייה. האישורים ניתנו, מלאכת התשתית נעשו, ואפילו מכרזים הוצאו. אלא שגורמים שונים שכוונותיהם בלתי פתורים עד עצם היום הזה, החליטו להביא קיפאון על הקרקעות ולהעלות את הכורת, זמנית לפחות, על העתודות הנטושות.

בחדרי חדרים ילחשו חברי מועצת העיר החרדיים, כי הסיבה לעצירת הליכי הבנייה, היה החשש שרווח בזמנו בקרב הנהלת העירייה הקודמת, בגיבויו המלא של משרד השיכון, מפני שכונה חרדית נוספת שתתווסף בעיר.

בעקבות העובדה שהמכרז על רמה א' לא התנהל לפי הפרמטרים שנתפרו לו מראש והוא הפך לשכונה חרדית – החליטו יוזמי הרמה החדשה להיות חכמים הפעם. ישבו חכמי בית שמש והחליטו שקודם על איזון בין רמות הבנייה השונות. חלק מן הבתים ייבנו בשיטת 'בנה ביתך', כלומר: אדם קונה את הקרקע ובונה את הדירה בעצמו – מה שכמובן לא מתאים לאף רוכש חרדי, דל אמצעים בדרך כלל.

בצורה הזו יגזרו תושבים חילוניים את הסרט ובכך ייקבע צביונה העתידי של הרמה. קמפיין בשווי של חמישה מיליון ₪ הוצא לאוויר. 'שחר – העיר החדשה בין ירושלים לתל אביב' – זה היה שמו של הפרויקט המוצע לציבור, וזאת מפני התווית החרדית שדבקה בבית שמש.

אך הנה, אויה. שוד ושבר, סער וסופה. ההיענות למכרז חרדית, בשיעור של למעלה משמונים אחוזים. עסקנים חרדיים דאגו לשווק קמפיין הולם בעיתונות החרדית והנהירה הלכה והתעבתה. ברור היה לכול, שכאשר תקום השכונה החדשה, היא 'תיכבש' בידי הציבור החרדי.

תקופות שעדיף לשכוח

ואז, בגיבויו המלא של משרד השיכון, הוחלט לבטל את המכרז. הסיבה המוצהרת היתה, שהשכונה איננה מיועדת לציבור החרדי. מאז, עומדות עתודות הקרקע בשיממונן, עם תב"ע מאושר לאלפיים ושלוש מאות יחידות דיור, עם אספלט ותשתיות המשווים למקום מראה של עיר רפאים שננטשה בעת מלחמה וכל בתיה נחרבו עד היסוד בה.

חלפו ארבע שנים, והנתונים כולם השתנו לטובתו של הציבור החרדי. העיר בית שמש, שראש עירייתה הקודם לא נטה חסד, בלשון המעטה, כלפי הציבור החרדי – קיבלה ראש עיר חרדי למהדרין, אלוף לראשה. אדם הרואה את מצוקת הדיור החרדית ומבקש להביא לה פתרון בעירו, להקים בשטחים המתפרסים בה למלוא רוחב העין, את שלושים אלף דירות העתיד, לכל מגזר ומגזר.

משרד הבינוי והשיכון, אף לו היו תקופות שהציבור החרדי מעדיף לשכוח אותן (מישהו זוכר את מנכ"לית מחוז ירושלים במשרד שסגן השר דאז מאיר פרוש פיטר אותה בשל עוינותה לציבור החרדי והוחזרה בהוראת בג"ץ?). כיום חולש עליו יהודי חרדי, איש מפלגת ש"ס, אריאל אטיאס, שמיום היכנסו לתפקידו לא היה יום בו לא עסק באופן אינטנסיבי במצוקת הדיור ובעיר בפתרונות לה.

ומינהל מקרקעי ישראל, אותו מינהל שהערים קשיים, הקפיא קרקעות והיה לכאב הראש הגדול של כל קבלן בנייה – נתון אף הוא בסמכות חרדית, כאשר חלקים נרחבים מההחלטות בו נחתכות על ידי צוותו של אטיאס. זהו מצב של גן עדן לעתיד הדיור החרדי.

בשיחה עם 'בחדרי חרדים', הציג יו"ר ועדת תכנון ובנייה בבית שמש, חבר מועצת העיר ר' משה מונטג, את מפת הקרקע. הוא מפרט את מספרן של יחידות הדיור העתידות להיבנות ומפרט אודות 'שלוש המנות' שבהן תיבנה השכונה. "ב'בננה' שאנו נמצאים בה, ייבנו 168 יחידות דיור, בשיטת 'בנה ביתך'. שאר הבתים ייבנו כמגדלים רוויים בני כ-8 קומות", אומר מונטג ושוקע בים של תוכניות, מספרים ומפות.

"בשלב הראשון, ייצא המכרז הראשון לקבלנים, על שכונה גדולה בת כ-2300 יחידות דיור. מה שאומר שללא עיכובים מיותרים, אין כל סיבה שלא ייקבעו שם מזוזות וייערכו טקסי חנכת הבית בעוד כשלוש שנים".

כן למעשים, לא להצהרות

כמו בכל פרויקט מבטיח, גם כאן נמצא 'בניין שלם' בתמונה. החברה הוותיקה, שהרזומה שלה מתנוסס לתפארה על גבי אלפים רבים של יחידות דיור במגוון ערים בארץ, החליטה שגם מרמת בית שמש ג' היא לא תניח את ידה. כאשר החלו הדיבורים על האפשרות שהקרקעות ברמה השילית ייצאו למכרז, ישבו ראשי 'בניין שלם', והחליטו פה אחד: אנחנו בתמונה.

מאז ההחלטה הזאת, כבר הספיקו כ-400 נרשמים להצטרף לפרויקט העתידי - דווקא באמצעות בניין שלם, שזו החברה הוותיקה ביותר בין העמותות הרבות הניגשות למכרז. "הכול נעשה מפה לאוזן", מציינים אנשי שיחנו.

כאן חשוב לו, לאברהם קרויזר, לשטוח את האסטרטגיה שלו, הבנויה לתלפיות: "מה קורה כאן, ברמת בית שמש ג'? לקחו 2105 יחידות דיור, ש-700 מתוכן, רק החברות יכולות לשווק. אני מדבר על הדירות שהוקצו לשיטת המחיר למשתכן. רק הקבלנים יכולים למכור בשיטת המחיר למשתכן. מי שיזכה בקרקע, הוא מי שמוכיח שיתן את המחיר הכי זול לצרכן. וגם, מי שיכולים לרכוש במחיר למשתכן, הם רק זכאי דיור. כך שזה לא שווה לכל נפש.

"אנחנו בבניין שלם, צברנו הרבה ניסיון גם בשיטה הזאת: את ביתר ואת אלעד שיווקנו כך", אומר קרויזר.

"מכיוון שיש מחסור גדול, המצב מגיע לידי כך, שיש הרבה מתמודדים, מה שגורם לעליית המחיר. כי תמיד יהיו מאתיים איש שיתמודדו".

• ומה המענה שלכם לבעיה?

"בבניין שלם נמצאים אנשים שמכירים את הלך הרוחות במשרד השיכון ובמינהל. אנחנו לא באים לציבור עם ריבוי הצהרות. אני אומר את זה ברורות: כל מי שחושב שאפשר יהיה למכור שלושה חדרים בפחות משש מאות ושלושים אלף ש"ח - או שהוא לא מבין בתחום, או שהוא נוכל.


"אנחנו בונים את זה בצורה שגם מי שמתעסק בפרויקט לא מפסיד", מודה בלומנטל. "אנחנו סבורים שהבנייה צריכה להיות רווחית, על מנת שהבנקים יאמינו בה, ועל מנת שיהיה לו תזרים מזומנים.

"ועם כל זאת, לקחנו על עצמנו את המשימה, שגם כאן יהיה המחיר הכי זול. נרשמו כבר כמה מאות אנשים. יש מספיק לכולם. אין עינינו צרה ביוזמות נוספות. אדרבה: אנחנו בעד תיאום כוונות בין כל הקבוצות".

כל המינים, כל החוגים

כ-40 אלף הדירות שבנתה העמותה מאז הקמתה, הן הן הקבלות המעשיות שלה בשטח הבנוי. הקבלנות הללו פרוסות בביתר עילית, מודיעין עילית, בית שמש החרדית, אלעד, רכסים, גני הדר, רמת שלמה, קריית גת ואשדוד".

• להערכתך, לכמה יחידות דיור אנו זקוקים בכדי שהמצוקה תיפתר?

"הציבור החרדי מכפיל את עצמו בכל עשרים שנה", מנתח קרויזר. "לפי זה, עד 2020 אנו זקוקים ל-80 אלף יחידות".

• למי פונה הפרויקט? לאלו חוגים?

"הוא פונה לכל החוגים", אומר הרב מנחם בלומנטל. "מי שמכיר את הפרויקטים שלנו, יודע שבכל מקום אנחנו מובילים את הפרויקטים הכי איכותיים. מדובר בציבור בני תורה מכל החוגים. מהרברלא'ך, ועד לקהילת המתמידים הירושלמית – לכולם בנינו, ואת כולם אכלסנו. ההגדרה היא: ציבור איכותי של בני תורה", מסכם הרב בלומנטל.

זכות הסיום שמורה לרב אברהם קרויזר, המוח השיווקי שמאחורי הפרויקט המבטיח: "אנחנו באים בחרדת קודש, עם כל הרצינות, הזהירות והאחריות", הוא אומר. "אנחנו באים עם אנשי מקצוע ידועים, וגם עם הרבה ניסיון והצלחות קודמות. ומה שחשוב מכל: אנחנו אומרים לציבור את האמת. את כל האמת.

לשנה הבאה בבית שמש הבנויה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!