גרוטו: "יש פי 3-2 חולים שלא נוכל לעקוב אחריהם"

בשל הגל השני של הקורונה, הממשלה החליטה להטיל מגבלות נוספות במטרה למגר את התפשטות הנגיף. פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שוחח עם גולן יוכפז וענת דוידוב ברדיו 103fm על ההתפרצות המחודשת של הקורונה בישראל ועל נתוני התחלואה המדאיגים שמציבים את ישראל כמעט בראש מדד ההדבקה העולמי.

בתקופה האחרונה הושמעה לא מעט ביקורת על ניהול משבר הקורונה על ידי משרד הבריאות, בטענה כי לא נערכו מספיק לגל השני של המגפה. פרופ' איתמר גרוטו הסביר כי כן נעשו פעולות היערכות, "מערכת האשפוז הרבה יותר ערוכה ומוכנה וזה הדבר החשוב, כי גם אם היינו מפעילים את האמצעים הכי מתקדמים בעולם, יש על כך מחקר בין לאומי, אי אפשר לעצור את הגעת הגל ברגע שפותחים". הוא הוסיף וטען כי "יש קו ישיר בין פתיחת המשק לעליה בתחלואה, אנחנו רואים את זה בארץ מוקדם, אנחנו נראה את זה גם באירופה. אני מאמין שהם יעקפו אותנו עוד מעט. אני חושב שהם פתחו בצורה יותר איטית ומאוחרת ולכן אנחנו עדיין לא רואים את העלייה בתחלואה, אנחנו נראה גם שם".

פרופ' וקסמן, היועץ למל"ל ולרה"מ טען לפני מספר ימים כי משרד הבריאות נכשל בטיפול בקורונה. שר הבריאות עצמו הודיע כי ימנה איש מיוחד לניהול מגפת הקורונה, אך המשנה למנכ"ל משרד הבריאות סבור כי הדבר לא מעיד על אי שביעות רצון מהניהול עד כה, "אנשי משרד הבריאות, גם אני בתוכם, גם בגל הראשון עבדנו יחד עם הגופים שעזרו לנו בניהול וחלוקת הסמכויות ברורה. אני לא חושב שמישהו מתכוון לקחת את הניהול האסטרטגי במשרד הבריאות אבל בהחלט באופרציה אנחנו יכולים וצריכים להיעזר בכול מי שמגיע".

ואולי זה מסביר את הויכוח שהתפתח בין פרופ' גרוטו לפרופ' וקסמן במהלכו הטיחו אחד בשני האשמות קשות על הסתרת מידע. גרוטו הדגיש כי "הוויכוח היה מקצועי ואני חושב שמותר לעשות ויכוח מקצועי. פרופ' וקסמן הוא אדם שאני מאוד מעריך והוא בהחלט מסתמך על מודלים מתמטיים ותחזיות שהן נכונות בדרך כלל. אם מסתכלים על המודלים שהבאנו זה אותו דבר. המודלים זה מתמטיקה פשוטה, כי אנחנו יודעים כבר כמה הנגיף הזה הוא מדבק ולכמה מקרים הוא עלול לגרום. אני חושב שהפתרונות שהוא מציע לא בהכרח הפתרונות שיתנו מענה כולל".

הוא המשיך והסביר כי טענתו של פרופ' וקסמן היא שאנשי המקצוע במשרד הבריאות, "אותן אחיות אפידמיולוגיות שעושות עבודה מסורה מבוקר עד לילה אין להם תחליף. גם אם ניקח ונשים שם עשרות סטודנטים, בסוף צריך לקבל החלטות אחד לאחד, כי מדובר בחיי אדם, בחיים של אנשים. להכניס מישהו לבידוד אני חושב שאף אחד לא היה רוצה שיכניסו אותו סתם על פי החלטה של סטודנט וצריך לקבל שיקול דעת רפואי. זה לא כמו מישהו שאומרים לו תבדוק לו את התיק יותר טוב בגלל שאיזה שהוא סלקטור בשדה תעופה יש לו איזה חשד".

לדעתו, יש לנקוט בפעולות למיגור מוקדי ההדבקה, "אנחנו יודעים שהדבקה לגמרי לא נוכל לעצור בשום דרך שהיא, כי יש הרבה מאוד אנשים שהם נשאים אסימפטומטיים, לפני שהם מגלים את המחלה. אנחנו לא יכולים לגלות את כולם לכן גם במצב שאנחנו נעקוב אחרי כל החולים שאנחנו מכירים עדיין יש פי 3-2 חולים שאנחנו לא נוכל לעקוב אחריהם. אנחנו עובדים בשילוב כלים - אין פתרון קסם. אנחנו עומדים מול נגיף שהוא מאוד ערמומי, אויב קשה מאוד ואנחנו צריכים את כל הכלים להפעיל פה. כל העניין הוא של מינונים, גם עכשיו הפתרון הקצה הוא לעשות סגר, זה יעזור לנו מאוד אבל אנחנו לא רוצים להגיע לשם".

"השגרה לא תהיה כשהייתה למשך תקופה ארוכה"

פרופ' גרוטו הודה כי הוא לא חושב שמערכת הבריאות נכשלה בניהול המשבר, "במסגרת היכולות שלנו להתמודד עם הנגיף הזה צריך להסתכל מהי ההצלחה שאנחנו יכולים להגיע אליה. אחיות אפידמיולוגיות, נכון שיש 27 בשגרה אבל מזמן עובדות בזה מאות אחיות, מגיעות יותר כשיש יותר חקירות". הוא התייחס לטענות כי האחיות קורסות תחת הלחץ ואמר כי "מצד אחד הן עושות עבודה מצוינת ומצליחות לעצור חלק, אבל כשיש אלף חולים, הן לא יכולות להגיע לכולם". לטעמו, "כוח אדם לא יפתור את הבעיה הזאת כי על אלף שאנחנו עובדים יש כמה אלפים שאנחנו לא יודעים עליהם. הן לא יכולות לפתור את הבעיה לבד".

אז האם מדינת ישראל עומדת בפני סגר? פרופ' גרוטו הודה כי הוא לא שולל על הסף חזרה לסגר מלא, "אם נראה שמערכת הבריאות מגיעה לקריסה, עליה בכמות המונשמים שלא ניתן לטפל - אז נצטרך לשקול את זה שוב. אנחנו מנסים כל הזמן לבחון את הצעדים שלנו, מה קורה היום ומה קורה מחר. אני חושב שלפעמים צריך סובלנות, בואו נראה מה קורה תוך חודש ואיפה אנחנו נמצאים בעולם, אם אנחנו מצליחים לחיות בשגרה הקורונה. אז נכון יהיו איקס חולים ליום ויהיו כנראה גם חולים קשים ומונשמים מדי יום, אבל לא בכמות כזאת שמערכת הבריאות תגיע לקריסה".

לסיום, אמר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות כי לדעתו כל שיח 'האשמים' צריך לעבור מן העולם, וכי "צריך להסתכל גם על הראיה הכוללת הבינלאומית. בכל מדינה שיש בה עליה בקורונה מנסים להגיד 'הוא אשם'. אני חושב שאנחנו צריכים להתאחד, לעבוד ביחד, כל אחד יכול לתרום את התרומה. בסוף אנחנו צריכים למצוא פתרונות ואנחנו גם מוצאים פתרונות יצירתיים לכל התפקוד של המשק. המטרה המרכזית שלנו זה לראות איך אנחנו יכולים להמשיך בשגרה מסוימת, השגרה לא תהיה כשהייתה למשך תקופה ארוכה - צריך להכיר בעובדה הזאת".

יחד עם זאת, הוא הוסיף וקבע כי "צריך לעשות את המקסימום במקומות האלה, וזה מה שעשינו אתמול. באותם מקומות בהם מוקדי ההדבקה הבולטים ביותר, שם אנחנו יכולים לעשות עבודה הרבה יותר טובה. לצורך העניין, סגירה של אולמות תוריד הרבה יותר מאשר חקירה אפידמיולוגית של כל מקרה ומקרה".

עריכה: עופרי גליכמן, 103FM

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!