מה העיניים מסוגלות לגלות? כך תדעו הכל

ממשיכים עם שפת הגוף והיום: מה אומרות העיניים?

גבה אחת מורמת היא סימן לפקפוק. שתי גבות מורמות הן סימן להפתעה, בייחוד כאשר הן מלוות בפה פעור. אנשים מנמיכים אינסטינקטיבית את גבותיהם כאשר הם מבחינים בסכנה. הגבות נוטות לרדת כאשר הם מוטרדים או כועסים. הנמכת הגבה יכולה לשמש גם לשליטה באחרים ולהפחדתם. אנשים העושים זאת, מהדקים בדרך כלל באותו זמן את פיהם. יש כמה אנשים העושים זאת באופן מחושב. כנראה שהם חושבים שאם ייראו זועמים, אנשים יהיו מעוניינים לרצותם.

מכל מקום, כאשר גבות העיניים מונמכות מדי, זהו סימן לחולשה, שפלות רוח וחוסר ביטחון. אנשים נוטים לנצל אנשים הרגילים להנמיך את גבותיהם. גבות העיניים מגלות גם אם מישהו מעוניין בך. כאשר אתה פוגש מישהו לראשונה, אתה בדרך כלל מחייך. אם האדם האחר מחייך גם הוא, אך באותו זמן מרים את גבותיו לרגע - זהו סימן שהוא מעוניין לפגוש אותך. כאשר האדם מחייך, אך הגבות אינן 'מבזיקות' - זהו סימן לכך שלאדם לא איכפת אם הוא נפגש איתך או לא. בדוק בליבך מדוע. אולי הוא נפגע ממך בפגישתכם הקודמת או שאתה קצת הכבדת עליו. לכן, צור חוויה מתקנת, אם אפשר וצריך.

שפשוף הגבה או החלקת האצבע על הגבות, מלמד כי הדם של אותו אדם 'עלה למוח' כתוצאה מדבר מכעיס שהוא שמע. ובתנועה זו הוא בתת מודע- חסם רגש זעם טבעי שניסה לפרוץ ממנו החוצא. על כן כשתיתקלו בתנועה זו בעת שיחה עם מכר, דעו לכם שזה הזמן שלכם לרכך ולפייס אותו, משום שבתוך תוכו הוא 'עשה הרבה' למענכם, ומנע את יצרו מלהתפרץ עליכם.

העיניים: אמר החכם שהפנים הם תמונת הנפש כפי שהעיניים הן הפרשן שלה. זהו, כנראה, המקור לביטוי הידוע ״העיניים הן ראי הנשמה״. העיניים מגלות הרבה לכל אחד היכול לקרוא את הסימנים הלא-מילוליים שהן יוצרות.

נגיעה בעיניים מורה על גירוי האיזור הרגשי. עיניים הן מלשון מעיין. כי דרך העיניים רואים מה נובע מרגש האדם ומה משתקף מעולמו. בין היתר מומחים רואים את הרגש הפנימי והתת-מודע של האדם, כמו בנושא הדימוי העצמי והחיבור האישי שלו לעולם החברתי שמסביבו. כמה הוא מוחצן או מופנם, כמה הוא אופטימי או פסימי, כמה הוא נמרץ או כבד, וכמה הוא שבע טובות או הוא שבע מרורות.

העיניים מגלות הרבה יותר ממה שאנו חושבים. כמעט בלתי אפשרי להסתיר את התגובות הרגשיות שעינינו מגלות. שפשוף העין יכול להיות מעייפות, אבל ייתכן מאוד שזה כתוצאה מרגש כואב שהתעורר ופגיעות. לכן, מי שנוטה לבכות משפשף עיניו. החלקת היד על העין – מלמדת על התעלמות מרגש כואב וסילוקו. הנחת יד על העין לרגע קט, מורה על רצון שלא להתמודד עם הנושא שעלה בעיני רוחו או שנראה באמת בעיניו.

העובדה שאישונינו גדלים כשאנו מגלים התעניינות במשהו או במישהו, היא אולי הדוגמה הידועה ביותר לכך. רוב האנשים אינם יכולים לשלוט בזה באופן מודע. אישונינו גדלים כאשר מה שאנו רואים מוצא חן בעינינו, ומצטמצמים כאשר איננו אוהבים או מרוצים ממה שאנו רואים. הדרך היחידה להרחיב במודע את עיניכם היא לחשוב על משהו בעבר שגרם לעיניכם להתרחב.

כאשר אתם מופתעים, או נרגשים - עיניכם מתרחבות והאישון גדל, כדי לאפשר למוחכם לקבל מידע מירבי. כאשר ההפתעה חיובית - האישונים יישארו מוגדלים. כאשר היא שלילית - האישונים יצטמצמו בתוך שבריר שנייה, כשהם מספקים למוח תמונה ממוקדת ברורה של מה שקורה ומאפשרים לו להתמודד כיאות עם המצב.

האור בחדר משפיע על גדילת האישון. אם האור חזק, האישונים יתכווצו. לעומת זאת, כאשר החדר חשוך, האישונים יגדלו כדי לחזק את הראייה. לכן, למרות העובדה שאישונים מוגדלים מראים שהאדם מעוניין בך, עליך גם לבדוק את האור בחדר כדי לראות כיצד הוא משפיע על עיניו של האדם האחר.

ילדים קטנים מתחנכים לא לתקוע מבט במישהו. אין הרבה ילדים שלא נאמר להם, ״זה לא יפה להביט במישהו״. לכן, כולנו לומדים להסתכל באדם לרגע, ואז בלי לשנות את הבעת הפנים, מרשים למבטנו לנוע הלאה. במקומות ציבוריים, אורך המבט הוא כשנייה אחת. הוא מתארך מעט במצבים חברתיים, כשאנשים מודדים זה את זה בעיניהם.

תוכל לגלות התעניינות, או לחילופין לקרוא תיגר על אדם, אם תרשה למבטך להימשך יותר מהמקובל בסביבתך.

מבט ריק הוא מעליב, מכיוון שמשמעותו היא שאתה מסתכל דרך מישהו כאילו לא היה שם. מבט של שנאה הוא גרוע יותר, ומהווה ניסיון מכוון להפחיד אדם שיש למביט משהו נגדו.

מאת: אליהו עזריאל מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו''ר מכון התבוננות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!