בית העלמין הסגור ביפו • 20 שנה למאבק

במלאות 20 שנה להרס בית החיים העתיק ביפו, ולציון דרך של אחד מהמאבקים הקשים ביותר שניהל הציבור החרדי, יצאנו לביקור בבית העלמין ביפו, יחד עם הרב אברהם יעקב סלמון, שבימים אלו שוקד על עריכת ספר, המתעד כ-500 קברי צדיקים וקדמונים במרכז הארץ.

סיירנו בין שבילי יפו העתיקה, פסענו בין קברי קדמונים, ונשמנו הסטוריה של 200 עד 300 שנים ויותר.

פתחנו את סיורינו בבית יוסי אלמקיאס, שביתו צופה על בית העלמין. הוא סיפר לנו בקצרה על תולדות המאבק, כשראשי אתרא קדישא הוזעקו על ידי אימו למקום, וביתם הפך לנקודת תצפית ולחפ"ק של אתרא קדישא, למניעת הרס בית העלמין, שחלקו נהרס.

בית העלמין צופה לים, דבר המסביר את ריבוי הרבנים הגדולים, ומהם כמה מבני ירושלים וכן רבנים מהגולה, שטמונים בבית עלמין זה. שכן, רבים מהם באו ליפו לצרכי רפואה, ואחרים היו מיד לאחר מסעם לארץ-ישראל, ומשכנם הראשון בארץ היה ביפו - וגם מנוחתם האחרונה.

בית העלמין מונה כ-500 קברים. בין הצדיקים הטמונים כאן ניתן למצוא את קברו של בעל 'כפי אהרון' על הש"ס וכתבים מפורסמים בחכמת הנסתר, חתנו של הצדיק רבי אליעזר פאפו, ה'פלא יועץ', שנסתלק בכ"ט סיון תרל"ט.

בקרבת מקום, מרחק שני קברים, טמון רבי יהודה הלוי שהיה "דיין ואב"ד ביפו 76 שנה", כפי שנכתב על מצבתו. (לא לטעות: הוא לא המשורר רבי יהודה הלוי, שטבע בלב ים ומקום קבורתו לא נודע).

המשכנו לקברו של רבי אליעזר חזן, שהיה רבה של יפו משך עשרות בשנים, ולידו ממוקם קברו של רבי יוסף בן נון, מחברם של הספרים המפורסמים 'פאת השולחן' ועוד.

חיפשנו במקום את קברו של הצדיק הנסתר, רבי ליביש ברזנר, הטמון בשולי בית העלמין, כפי שמובא בספרו של מ. גץ 'ירושלים של מעלה' (בכרך 5 עמ' 43 מתפרסמים תמונתו ותולדותיו), אך כפי שרואים בתמונות, לחות הים ופגעי הזמן השחיתו הרבה מצבות וקברים.

בית העלמין נראה שמור ומטופח ולא מראה כל סימן למאבק שעבר לפני כ-20 שנה. כיום הוא נעול, אולם האדמו"ר מביטשקוב קיבל לידיו את מפתחות בית העלמין, והאדמור משמר את זכר הצדיקים בימי פטירתם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!