ביהמ"ש העליון בבריטניה יכריע: מיהו יהודי

השאלות שהוצגו בפני השופט בבית המשפט העליון של בריטניה, היו קשות ומורכבות עבור מי שההלכה היהודית אינה נר לרגליו: מיהו יהודי? מי קובע מיהו יהודי?

לפי דיווח בעיתון 'ניו יורק טיימס', בית המשפט דן בעתירה שהוגשה בנוגע למדיניות קבלת תלמידים לבית ספר תיכון יהודי בלונדון - עתירה שעשויות להיות לה השלכות הנוגעות לבתי ספר רבים בממלכה הבריטית.

הפרשה התעוררה כאשר ילד בן 12, בן לאב יהודי דתי ולאם שעברה גיור רפורמי, ניסה להתקבל לבית הספר Jews' Free School, שרבים מבין הילדים המבקשים להתקבל אליו - נדחים.

בבריטניה פועלים כ-7,000 בתי ספר דתיים - יהודיים, מוסלמיים, פרוטסטנטיים וקתוליים, שזוכים למימון מהמדינה. על פי חוק שנחקק בשנת 2006, בתי הספר רשאים להעדיף מועמדים מדת מסוימת, לפי קריטריונים שקבעו המועצות הדתיות של בתי הספר.

כאשר ביקשו הורי הילד - המזוהה בשל היותו קטין כ"מ" - לרשום אותו לבית הספר Jews' Free School, הם סברו כי הוא יהודי. אולם, לא כך חשבו בהנהלת המוסד, הדבקה בהלכה היהודית ומתנהלת כפי שקבע יוונתן זקס, הרב הראשי של מדינות חבר העמים הבריטי.

בהנהלת המוסד השיבו למשפחה, כי אמו של "מ" עברה גיור בבית כנסת רפורמי ומשום כך אינה יהודייה, וכך גם בנה. כיוון שכך, סירבו לקבל את הילד ללימודים בבית הספר היוקרתי.

המשפחה לא ויתרה, תבעה את בית הספר על אפליה - והפסידה במשפט. אולם אז הגישה ערעור - וזכתה בו. בית המשפט לערעורים קבע בחודש יוני כי דחיית מועמדותו של התלמיד על בסיס בדיקת "יהדות האם" מהווה אפליה.

"הדרישה ולפיה על התלמיד להוכיח את יהדותו על פי יהדות אמו היא מעין בחינה אתנית המפרה את חוק הגזע", נאמר בהחלטת בית המשפט. עוד נאמר, כי מותר לבית ספר יהודי להעדיף קבלת תלמידים יהודים, אולם תנאי הקבלה אינם אמורים להיות תלויים בקשרי משפחה, אלא באמונה. בית המשפט הוסיף כי את אותו רציונל ניתן גם להחיל על בית ספר קתולי ש"מסרב לקבל לשורותיו ילד שמקיים את מנהגי הנצרות, אך ששורשי משפחתו הם יהודיים".

כעת הגיע תורו של בית הספר לערר - והנהלת המוסד פנתה לבית המשפט העליון. נראה שההחלטה בנדון תתקבל לקראת סוף השנה.

לאחר פסיקת בית המשפט לערעורים החליטה הנהלת בית הספר לשנות את מדיניות קבלת התלמידים, והציגה את מבחן "שמירת המצוות", העוסק בנושאים כגון ביקורים בבית כנסת ועשיית צדקה.

חשיבות התיק הפכה לברורה במיוחד נוכח מספרם הגדול של עורכי הדין שהופיעו באולם בית המשפט. מלבד עורכי הדין של המשפחה ובית הספר, הגיעו לישיבה עו"דים מטעם ממשלת בריטניה, המועצה לשיוויון ולזכויות האדם, איגוד בתי הכנסת, החברה ההומנית הבריטית והארגון המייצג את כלל יהודי בריטניה - Board of Deputies of British Jews.

הפרשה עוררה מחדש את שאלת מיהו יהודי בממלכה.

האורתודוקסים מזדהים, כמובן, עם בית הספר ואומרים שקיום מצוות אינו מדד ליהדות, וכי הדבר היחיד החשוב הוא האם אמו של אדם היא יהודייה. לקיום המצוות חשיבות כה מעטה בנושא, שלמעשה "אכילת כריך חזיר ביום כיפור לא עושה אדם פחות יהודי", אמר באחרונה הרב יצחק שוחט, נשיא איגוד בתי הכנסת.

קישורים:
מקור: הארץ

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!