חיפש את הכיפה, ונמחץ למוות • מצמרר

הרבה עצב תהומי נחת היום על רחבת ההספדים בבית העלמין ירקון. פטירתו הטראגית של גר הצדק מאיר הפנים, אליעזר אלפרט ז"ל, הכתה את כל מכריו בהלם כבד. דוחסן אשפה אכזרי קטע את פתיל חייו של הבחור הנמרץ, שחייו היו קודש לזולת.

• טרגדיה בפ"ת: חרדי נמחץ בתוך דוחסן אשפה

הרב אפרים דגן, רבו של אליעזר, ספד תמרורים לתלמיד יקר, שהגיע לחסות תחת כנפי השכינה, ונטש לשם כך את כל מאוויי העולם הזה. עד שנהרג בתאונת העבודה המחרידה.

אליעזר (מרק) אלפרט ז"ל, שמאז התגייר לפני 5 שנים, התקרב לשלוחי חב"ד בתל אביב והיה לחסיד נלהב, ליווה את פעילותו של הרב אפרים דגן ורעייתו, מנהלי בית חב"ד בשכונת התקווה בתל אביב.

רצה להתקרב אל ה'

בשיחה דומעת מרחבת בית העלמין, מספרת הרבנית דגן על הפעיל הנמרץ שהלך ללא עת, ועל דמות אהובה שחייה קופדו בנסיבות טראגיות שכאלה.

"חמש שנים שאליעזר נמצא לצידנו", אומרת הרבנית דגן, שזכתה להיות מעין אם מסורה לגר הצדק המיוחד. "הוא ליווה אותנו בכל הפעילות בבית חב"ד. מהרגע שהוא קם בבוקר, הוא החל לפעול ולהרבות אור.

"בית חב"ד בשכונת התקווה, לא היה מצליח כל כך אלמלא פעילותו הנמרצת של אליעזר ז"ל", היא אומרת בדמע.

• מתי הוא התגייר?

"אביו היה יהודי ואימו הייתה גוייה", מספרת הרבנית דגן. "הוא מאוד רצה להתקרב אל ה', והוא החליט לפני 5 שנים שהוא מתגייר. הוא התקרב לתורתו של הרבי מליובאוויטש, ואף נסע ל-770, על מנת לשאוב משם את האווירה החסידית אל קרבו".

בהספד התמרורים שנשא עליו רבו, הרב אפרים דגן, הוא אמר, כשקולו נסדק מדמעות שליש: "איבדנו בחור יקר, בעל לב זהב, שהיה חסיד אמיתי, ירא שמים מרבים ובעל מסירות נפש. אין עוד אנשים כאלה כמו אליעזר. הוא היה אדם מיוחד, שעזר לכל אחד".

רעייתו של הרב דגן, מספרת שלא מכבר, צעד אליעזר בשבת עד בית החולים וולפסון, על מנת להיות לצידו של חבר שנקע את רגלו.

"הוא תמיד אהב לעזור לכל יהודי, ובמיוחד לבית חב"ד. אם זה חלוקת מצרכים, אם זה הנחת תפילין ליהודים, וכל פעילות אחרת. הוא היה ממש עזר כנגדו של בעלי.

"בכל פעם שהיו צריכים אותו - תמיד הוא היה שם בשביל כולנו. הוא היה מניח תפילין לאנשים מדי יום. אם הוא נתקל בבן אדם שהיה צריך לקנות תפילין - אליעזר רץ מייד לבעלי, הרב אפרים, ודואג שהאיש יקבל זוג תפילין מהודרות.

"הוא בעצמו הניח תפילין מהודורות מאוד, כשיטת חב"ד", מספרת הרבנית. "לפני שבועיים הוא בא אלינו הביתה, במוצאי שבת, ואמר לנו: אני חייב עכשיו ציצית דחוף. הציציות שלי נפסלו. הייתם לראות את הכאב בעיניו, מכך שציציותיו נפסלו".

אליעזר אלפרט ז"ל, נולד בבלרוס לאב יהודי. הוא עלה לארץ בשנת תשנ"ב, במסגרת עליית ילדי צ'רנוביל. לפני 5 שנים התגייר.

לפרנסתו, עבד אלפרד במפעל בפתח תקווה. "אבל כל הזמן הוא היה איתנו, ועזר לנו בבית חב"ד", מדגישה גב' דגן. "הוא היה מתארח אצלנו בשבתות והיה צמוד לפעילות שלנו. אם היינו עוזבים המקום לזמן-מה, הוא היה בא לעזור ולהיות שם במקומינו.

לא רצה להיות לרגע ללא כיפה

ביום שישי האחרון, בשעה 2.00, יצא אליעזר אלפרט מהמפעל בו עבד, במתחתם הקניות 'יכין' בפתח תקווה. הוא יצא להשליך את האשפה, ושם, בנסיבות מחרידות, נשאב אל תוך המכונה לדחיסת האשפה, בה מצא את פטירתו הטראגית.

אחד העובדים שעבד יחד עם אליעזר ז"ל במפעל, טוען כי הנסיבות שהובילו למוות הטראגי, מצמררות לא פחות מהמוות עצמו: אליעזר ביקש לזרוק את האשפה, ואז נפלה כיפתו אל תוך המדחס. הוא חזר במהירות אל המפעל, והשיג כיפה חלופית, לבנה. הוא לא רצה להיות לרגע ללא כיפה לראשו.

לאחר מכן, חזר אליעזר ז"ל אל המכונה, בכדי לחלץ ממנה את הכיפה שנפלה לו פנימה. הוא הסתייע במוט ברזל וניסה לחלץ את הכיפה. הוא רכן פנימה, והתאמץ לאתר את כיפתו - ואז, הוא נשאב אל תוך המכונה, שהחלה לפעול. היא מחצה אותו למוות. הוא מסר את נפשו על הכיפה.

זה ההסבר לכך, שפעילי זק"א שהגיעו לפנות את הממצאים, גילו כיפה שחורה עם כיתובים בתוך מיכל האשפה החשמלי, ואילו מחוץ למדחסה היתה כיפה לבנה.

המכרים והחברים הדוויים של אליעזר ז"ל, שהתהלכו היום שפופים אחר מיטתו, ביטאו היטב את תהומות האבל הבלתי נתפס.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!