השרב הלא צפוי ייבש להם את המוח

פתח ה'אהל' כחום היום

החמסין שקפץ עלינו שלא כצפוי, 'כחום היום' של שבת 'וירא', כמה סימלי, ייבש גם את המוחות במערכות התקשורת וגרם לצניחה דרסטית במפלס החדשות של עיתוני היום. ה'מקורות' של כולם כאילו נסתמו, 'צינורות' המידע נאטמו וה'ברזים' החלידו.

רק שלא יטילו עלינו 'מס יובש' תקשורתי.

על רקע זה, הידיעה האומללה ביותר, לפחות בעיתוי שהיא מתפרסמת בו הבוקר, היא זו המיוחסת, בעמוד 17 של 'ידיעות אחרונות', לשר האוצר יובל שטייניץ, שגם התמונה המלווה אותה משדרת מסכנות של האיש.

אנחנו נתקלנו בה תוך כדי החלפת החולצה הארוכה בחזרה לשרוולים הקצרים. בדיוק אז, מוצא שטייניץ לנכון להכריז באזני לא פחות משלושה מכתבי 'ידיעות אחרונות' - גד ליאור, עמיר בן דוד וטובה צימוקי - כי"אם יימשכו הגשמים מס הבצורת יבוטל".

איזה חוסר מזל.

עד ששר העל שלו, ביבי נתניהו, יוצא לארה"ב ומאפשר לו לצאת בהכרזה בומבסטית 'סולו', הוא נשמע כאילו תלוש מהמציאות. איזה שר בישראל מביט אפילו יום אחד קדימה, והוא, שטייניץ, מדבר לפתע על חורף רטוב באמצע הקיץ השרבי?

העיתוי המביך של התעסקות בנושא ביטול 'מס הבצורת' דווקא בימים שמזכירים את השנים השחונות, אינו מונע מ'דה מרקר' לבחור בנושא הזה ככותרת הראשית שלו היום, ולציין בלבן על גבי אדום בולט, שהידיעה שהוא מפרסם בנושא היא 'בלעדית'.

מה עושה אותה לכזו? מה יכול כבר להיות 'סקופ' גדול כל-כך בהקשר עם 'היטל הבצורת'? לא ביטולו או הקפאתו, אפילו לא המגמה לכווץ גם את עלית מחירי המים שצפויה בתחילת ינואר. את מי זה מעניין?

אבל התוצאה עלולה להיות פשוט סכנה למדינה, ועליה בא צבי זרחיה, כתב 'דה מרקר' להתריע.

"גם הקיצוץ בתקציבי הישיבות לא יאריך ימים" - הוא קובע בכותרת כפועל יוצא נורא שעלול להיווצר בסחף של ביטול מס המים והפיכת עלית מחירי המים להדרגתית.

מה הקשר?

הבחור הזה, צבי זרחיה, שחלטר בעבר באחד מהעיתונים החרדיים המרכזיים, עד שהוכשרו כתבים טובים ממנו גם בתחום הכלכלי, הפך כנראה ליודע ספר במהלך אותה 'חלטורה'. אולי היתה זו מכת החום שהזכירה לו ש"אין מים אלא תורה".

שום הסבר אחר אין.

'דה מרקר' לא נותן אפילו את ה'קרדיט' הזה לשר האוצר שטייניץ. הוא מייחס את הכוונה לבטל את מס המים, ואת הקיצוץ בתקציבי הישיבות, ישירות לבנימין נתניהו. את זה ניתן דווקא להבין. שהרי מי יתרגש אם הוא ייחס לשטייניץ, קצוץ הכנפיים ממילא, את "הפיכת הכניעה ללחצים לשיטה". כשזה נאמר על ראש ממשלה, ועוד בשעה שהוא נמצא בין שמים וארץ בדרך לארה"ב, זה עשוי להותיר רושם עז ואולי גם להשפיע על החלטת אובמה אם לקבל את נתניהו לפגישה או לא...

למרבה הפלא, בידיעה עצמה על הקפאת היטל הבצורת, שמתפרסמת בעמוד 3 של המוסף הכלכלי הזה, לא מצאנו שום אזכור לתקציב הישיבות. הנושא הזה מופיע בלא כל קשר כידיעה נפרדת של אותו כתב, וגם עליה מתנוססת החותמת 'בלעדי'. "משה גפני לחץ והקיצוץ בתקציב לא יפגע בקצבאות האברכים" - נאמר באותה כותרת, שהיה בה די כדי שהעורך ישיק בינה לבין הכוונה לבטל את מס המים.

ובגוף הידיעה מצאנו: "הקיצוץ בסך 314 מיליון שקל בתקציב הישיבות , שהתקבל במסגרת החלטת הממשלה לקצץ 2 מיליארד שקל בתקציב, לא יחול על ההקצבה החודשית של אברכים הלומדים בישיבות תורניות, המשולמת להם על ידי המדינה. עם זאת, הקיצוץ עצמו יפגע בתמיכות ובמענקים הקואליציונים (?) שעליהם סוכם עם המפלגות החרדיות שס, יהדות התורה והבית היהודי".

על פי זרחיה, החום המיס את 'הבית היהודי' עד שגם הוא נדבק ל...מפלגות החרדיות.

אין לנו מושג אם מס הבצורת אכן יוקפא, בסופו של דבר, ואם התנאי שהציב שטייניץ לבורא עולם, להרבות בגשם, כדי שזה יקרה - אכן יתקיים. אנחנו רוצים להאמין שכן. אבל לידיעה המתפרסמת היום רק ב'דה מרקר', ושנועדה לעורר את 'דובי החורף' מתרדמתם, ולא בעיתונים החרדיים, על ביטול גזירת הקיצוץ של שליש מתקציבי הישיבות, יש בהחלט בסיס להאמין.

על ההישג הזה, לפחות, מן הראוי להודות היום ליו"ר ועדת הכספים משה גפני.

'זכויות היתר' של החרדים

גם עיניו של עיתון העסקים 'גלובס' צרה בחרדים, אבל לא בכישלון הניסיונות לקצץ שליש מתקציבי הישיבות אלא ב'פרבילגיות' וב'יחס המועדף' שהציבור החרדי בישראל זוכה בו, לדעתו.

'מכת חום' כבר אמרנו?

אפילו 'אפליה המתקנת', שגם היא אינה קיימת, 'גלובס' כ'שוחר השוויוניות' עלי אדמות, אינו מוכן לקבל בשום פנים ואופן. וכשהוא מחליט, באופן שרירותי, שהחרדים זוכים ביחס v.i.p בתחום הרפואי שסגן השר יעקב ליצמן החרדי אחראי עליו, זה כבר גובל אצלו ב'שחיתות' אמיתית.

שי ניב, כתב 'גלובס', מדווח לקוראיו כי מעבר למחירים המוזלים שהאוכלוסייה החרדית משלמת בנסיעה בתחבורה הציבורית, היא גם יכולה לנסוע בה בשעת לילה למוקד החירום של אחת מקופות החולים, ולהתקבל שם בתנאים מיוחדים, שבאמת הופכים את הביטוח הבריאותי שלנו למשהו 'ממלכתי' .

"בעוד שהקופות גובות ברוב הישובים בישראל בין 69-50 שקל עבור ביקור במוקדי החירום שלהן, הפועלים בערבים ובסופי שבוע, ביישובים חרדים הקופות מוזילות משמעותית את המחיר ובחלק מהמקרים כלל לא גובות תשלום" - מדווח העיתון לקוראיו.

מבוטחי קופת חולים כללית בכפר סבא נדרשים, על פי הכתבה, לשלם 68 שקל עבור ביקור במוקד החירום, בקופת חולים לאומית בהרצליה דורשים מהמבוטחים לשלם 66 שקל, ובמוקד קופת חולים מאוחדת בתל אביב דורשים 51 שקלים. אבל במקום שהכתב יטען על גזילת הציבור המשלם לאורך שנים ביטוח בריאות בכל חודש, גם אם מועד התשלום הוא בשבת או בלילה, ויצא חוצץ נגד זה שהוא נדרש לשלם תשלום מיוחד, כשהוא נזקק לטיפול בסיסי בשעות שמנהל המרפאה החליט לסגור את שעריה, מיצר העיתון רק על כך שהציבור החרדי יודע לעמוד על זכויותיו.

החרדים מצטרפים, כידוע, לקופות החולים בתנאים של 'מועדון חברים'. ההטבה מכך, כמו בכל מועדון חברים, מתבטאת בפטור מתשלום ביקורי לילה, או שהוא משלם רק חלק ממנו באמצעות ארגון 'עזר מציון' שבמשרדיו מוגש הטיפול הזה.

למה הדבר דומה? למקרה שבו יוביל 'גלובס' מסע ציבורי שיתבע במקום להוזיל את דמי הבטוח לאופנועים, להעלות את דמי הביטוח למכוניות. או שבמקום שיתבע לבטל את 'מס הבצורת' שאין לו הצדקה, יתבע העיתון להטיל מס גם על מוצרי הניקיון, הסבון והשמפו, כדי שירכשו מהם פחות ולא יבואו להשתמש יותר מדי במים...

לא ראינו ש'גלובס' דרש לחייב את תושבי ישראל בתשלום על שירותי הרפואה שהם מקבלים מארגוני ה'הצלה' החרדים, הפועלים בהתנדבות מלאה מתוך שליחות של 'חסד' וללא דרישת תשלום. גם לא מצאנו שהוא דרש מתושבי הדרום להשתתף באחזקת בית החולים הקדמי שמקימים חסידי גור באשדוד, הרבה לפני שליצמן היה סגן שר הבריאות.

אבל כשהציבור החרדי דורש שלא יטילו עליו גם את עומס התשלום על ביקורי חירום, ויספגו אותו ביטוח הבריאות הממלכתי שהוא משלם עליו תבין ותקילין, ומקבל את המגיע לו, דואג 'גלובס' שקוראיו שאינם חרדים לא יוצגו חלילה כ'פראיירים', משום שלא דאגו לקבל את המגיע להם, והוא דורש לבטל את ההטבות גם לחרדים.

כשמדובר בציבור החרדי כל עיוות הוא הגיוני, וכל אפליה מוצגת כהעדפה.

בדרך אחרת ושונה, הולך 'כלכליסט' מתחרהו של 'גלובס', התולש בכתבה שהוא מפרסם, את המסכה מפניהם של כל אלה המציגים מצג שווא, כאילו עיקר בעייתה של הכלכלה הישראלית תלויה רק ביציאת החרדים לעבודה. כשהם יוצאים, הם מוצאים עצמם בחוץ וללא עבודה.
שוויוניות לא שוויונית.

מיקי פלד כתב 'כלכליסט': "חברות רבות מצהירות כי הן בעד העסקה של עובדים ממגזרים שונים, אך בפועל אינן יודעות כיצד לעשות זאת, והעובדים האלו נפסלים בשלבי המיון הראשונים".

מיהם העובדים הללו? - ערבים, אתיופים וחרדים!

ארנה סגל, מנכ"ל מנפאואר בישראל, מצוטטת בכתבה עם הסיפור הבא: "פעם ראיינו מישהי מהמגזר החרדי. שאלנו אותה כמה היא רוצה את העבודה הזו מ-1 ועד 10? היא רצתה אותה מאוד, אבל אמרה לנו...7. חשבנו שאולי היא, בכל זאת, לא רוצה כל-כך את העבודה, אבל כשהגיעה החרדית הששית וגם היא אמרה 7, רק אז הבנו שמבחינתן אין 10. השלמות היא רק אצל הבורא, ואחר כך באים הבית והמשפחה. 7 זה השיא מבחינתן. באותו אופן צריך לדעת כי אנשים מהאוכלוסייה החרדית למדו לא להחצין את עצמם, בניגוד למה שמצפים במרכזי הערכה. הם לא יסתכלו בעיניים ולא יחייכו, וכדי להבין את זה, צריך לזנוח את ההנחות הראשוניות שלנו על טיבן של דרכי המיון".

מי שמבין את זה אולי גם יבין למה הציבור החרדי אינו מוכן לשלם פעם נוספת עבור ביטוח בריאות שהוא משלם עליו במיטב כספו, אבל ב'גלובס' עדיין לא הגיעו להבנה הזו...

קצר בתקשורת: 8 קטעים בשולי עיתוני סוף השבוע

1. הכתבה המדאיגה ביותר

אהרן גרנביץ-גרנות מ'משפחה' יצא, כהרגלו, למסע משולב בעקבות החדשות והזיכרונות - הפעם לאיסטנבול שבטורקיה, במלאת 6 שנים לפיגוע בבית הכנסת המרכזי 'נווה שלום'. מרתק כתמיד.
מה שמדאיג הוא שכמעט באף תמונה שמלווה את הכתבה לא נראה יהודי, כלומר - הפחד מלווה את חיי הקהילה.
והערה ביקורתית קטנה: יש כל-כך הרבה כותרות קולעות ומגרות שניתן היה לתת לכתבה הצבעונית הזו ושעדיין לא מוצו, אז למה נזקקים לכותרות בשפת האידיש ומסכסכים ביני לבין השכן התורכי הטוב שלי, אדון סולימן, שבטוח שהרביצו בו קללה?


2. הכתבה הנקראת ביותר

הנתון הזה הדהים בעיקר את עורכי אתר החדשות ynet : בסוף השבוע, ביום שבו נתפסה ספינת הנשק, וטייטל עוד היה ה'טייטל' של החדשות, היתה הידיעה הנקראת ביותר זו שדיווחה מ...החתונה המלכותית של בן האדמו"ר מצאנז בנתניה.
מיהם עשרות אלפי המתעניינים והגולשים? - זה יכול להיות חומר נהדר למחשבה למומחים לקראת הניתוחים בנושא ה'אינטרנט' והחרדים שהם יציגו בכנס השיווק הבא, בעוד שנה.


3. הכתבה המרגיעה ביותר

קראנו את הכתבה המתפרסמת, תחת הכותרת "המתווכים", במקומון ה'אליטות' התל אביביות 'העיר' של 'הארץ', והשתכנענו שלוועד הפעולה העויין ברמת אביב ג' אין ולא כלום נגד חרדים דווקא.
ובכל זאת אין לנו שום סיבה למהר ולהתנצל על שחשדנו במה שאין בהם...
מסתבר שעכשיו הם צרפו ל'מטרה' המטווחת על ידם גם את אנשי גרעין 'רוח אביב' של בני הציונות הדתית שהם ממש-ממש לא חרדים.
העיר: "נמצא הגורם שיוכל לגשר בין אנשי חב"ד לתושבי רמת אביב החילוניים - גרעין רוח אביב של בני הציונות הדתית. הם הגיעו לשכונה לפני שנה וחצי, הקימו מאחזים והחלו לעבוד על 'שיקום הסולידריות בין חלקי העם'. אלא שמבחינת התושבים החילוניים מדובר בעוד מאותו הדבר - פעוטון בניגוד לחוזה עם העירייה, גן חילוני שהפך דתי, והמשך הניסיון לשנות את אופי השכונה".
סתם אנטי-גוי-איזם.


4. הידיעה המשעשעת ביותר

רונן דמארי בקובץ החדשות של 'מעריב' של 'ערב שבת' מדווח על אב, קצין בדרגת סגן אלוף ונכה צה"ל, שמצא דרך מקורית לנקום בבנו שהזניח אותו.
הוא קנה חלקת קבר בבית העלמין במושב בן זכאי, הניח עליה מצבה, ובהלווייתו הסירו מעלה את ה'לוט' ומצאו כתוב: "את הורי אהבתי וכבדתי, עקרונותיו, תכונותיו וטוב לבו של אבי אהבתי. את חכמת חיי שצברתי העברתי באהבה לבני, אך הוא בגד בי, לא כבדני והזניחני בצד בהיותי נכה צה"ל. בכך בני נושא את שם משפחתי לשווא"...
עכשיו קשה להחליט מי קבור שם עמוק יותר הוא או הבן שלו.


5. הידיעה ההזויה ביותר

אם כבר בבתי קברות עסקינן הנה עוד ידיעה באותה קטגוריה שמפרסם ארי גלהר במקומון הירושלמי של 'ידיעות'. הוא מספר שהחברה קדישא של עדות המזרח חנכה השבוע מתחם בן חמש קומות, המכיל 2,700 חלקות קבר. המהלך לקבור במבנה הנראה כבניין מגורים התאפשר לאחר שבחברה קדישא קיבלו אישור הלכתי לכך מהגר"ע יוסף ומהגר"מ אליהו.
ואיך יגיעו לקברים? במעלית כמובן.
בשל אופי המקום שבו היא מותקנת, המעלית הזו לא אמורה לעורר את שאלת השימוש במעליות בשבת והיא גם נותנת משמעות חדשה למושג: ..."עלית נשמה".


6. הכתבות התמוהות ביותר

גם 'מודיע' וגם 'יתד נאמן' חיסלו השבת את המוסכמה שנשמרה שנים רבות שלא להתייחס בעיתוניהם למקרי 'רצח' ואלימות.
מסתבר שמה שנכון לטבח הנורא במשפחת אושנקו, הילדות פיזם ודרלינג ואחרים, שקוראי העיתונות הזו אמורים לדעת עליהם מ'פזילה' לכלי תקשורת אחרים ולא חרדים, אינו תופס כשמדובר בשבתאי קלמנוביץ.
'יתד נאמן' מדווח לקוראיו בכתבה מורחבת, המתפרסמת במוסף לשבת, ש"בלבה של מוסקבה הגיעו השבוע לקיצם חייו הסוערים (?) של שבתאי קלמנוביץ". ואילו ב'המודיע' קראו כל ילדי המינויים את תיאורו המזעזע של מנחם יהודאי על "20 היריות המדויקות שנורו לעבר מכונית המרצדס שנסעה בלב מוסקבה, ולא הותירו למרגל שבתאי קלמנוביץ כל סיכוי".
תמונה גדולה של המכונית שבה חוסל קלמנוביץ גם היא מופיעה בראש הכתבה.
רוצים מסקנה? אם הרוצח הבא רוצה שמעשה הרצח שלו יתפרסם, בניגוד ל'כללים', גם ב'המודיע' וב'יתד', שיבחר לו יעדים שיש להם מכונית מסוג מרצדס ומעלה. אז יש כנראה סיכוי טוב יותר שה'וועדות הרוחניות' יאשרו את 'כיסוי' הגופות גם בעיתונות החרדית.


7. המודעה המבריקה ביותר

פירסום גל-אורן 'שיחק אותה' השבוע כשבנה מודעה ל'יופלה' של 'תנובה', שיש בו גם מסר חיובי לציבור, מעבר ל'מידע- הקש' שאת 'יופלה' ניתן לשתות מעתה בקש או יותר נכון בקשית.
בראש המודעה מתפרסמת ידיעה שעל פי אותיותיה נגזרה מ'המודיע', המזכירה לנהגים כי יש להדליק אורות גם בנסיעה ביום בדרך בינעירונית.
מלבד העובדה שידיעה של 'המודיע' הצליחה להיכנס בדרך זו בעיתוני המתחרים, ואפילו ה'מבשר' לא גילה התנגדות במקרה הזה ל'חלוב' את עטיני 'תנובה', הרי שהרעיון החדשני בהחלט ראוי לציון.
איך כתוב בתחתית המודעה: גדול!


8. הגילוי המפתיע ביותר

בטאון 'יום ליום' של שס, שמצטט בגיליונו האחרון מדברי השבח שאמר שר האוצר, יובל שטייניץ, על סגנו יצחק כהן משס, במסגרת נאומו בכנס השיווק של אתר 'בחדרי חרדים', מביא במוסף השבת שלו גם ראיון מקיף עם סגן שר האוצר יצחק כהן, המכונה שם "השגריר שלנו במשרד האוצר".
בין השאר, מגלה בו עורך הראיון חיים ישראלי שערב ההצבעה על התקציב הציע כהן לשטייניץ לעלות לציונו של הרשב"י במירון, כדי להעתיר בתפילה שהתקציב יעבור לשנתיים הבאות. "שר האוצר, כיהודי מאמין, לא היסס ועלה לאתרא קדישא במירון" - מסופר שם.
רק חבל ששר האוצר לא ניצל את ההזדמנות להתפלל בקבר הרשב"י גם על...העניים. אולי אז הדו"ח שפורסם בשבוע שעבר בעניין זה, גם הוא היה טוב יותר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!