מס הכנסה, תהיו שקופים והוגנים

חמש שנים חלפו מאז אוחדו אגפי מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ושע"מ לרשות אחת הנושאת בגאון את השם "רשות המיסים". בימים האחרונים מתברר כי ועדי העובדים של אגפי הרשות מבקשים לשוב ולפצל אותה. צריך להזכיר כי גם בעבר התנגדו העובדים למהלך האיחוד, כך שלא פלא שהם מבקשים לחזור לפיצול המבורך מבחינתם.

טענתם המרכזית היא כי החיסכון והיעילות שהאיחוד היה אמור להביא בכנפיו מבוששים לבוא, ולכן "אם לא ייכנסו איתנו למשא ומתן בנוגע לפיצול הרשות לשני אגפים נפתח בצעדים ארגוניים". ובמילים ברורות: עיצומים או שביתה.

בינינו? אתם לא מאיימים עלינו. עדיף שתשבתו.

בשבוע שעבר פורסם דו"ח השכר במגזר הציבורי. הדו"ח, שחשף שוב את אזלת היד של המערכת, גילה לא מעט חריגות שכר על חשבוננו. אתם, עובדי הרשות, שאמונים על גביית הכסף מאיתנו, מתנגדים לאיחוד שאמור לחסוך לקופת המדינה כסף ולייעל את מערכת הגבייה? זה לא הגיוני. העובדה שאתם מציגים לפיה האיחוד לא הביא לתוצאות המקוות, הינה פרי מעשיכם ומחדליכם. בידכם הדבר.

אבל מהו פיצול מחדש אל מול הנתון שעלה בישיבת הוועדה לפניות הציבור בכנסת. סגן יו"ר הכנסת ויו"ר הוועדה פנה למנהל רשות המיסים בבקשה לברר את אופן התגמול של עובדי הרשות. לדבריו, טענות רבות הגיעו מהציבור לפיהן עובדי הרשות מתוגמלים לפי גובה השומות אותן קבעו לנישומים. ברור שברשות המיסים מכחישים בכל תוקף את הנתון הזה. בדיוק כפי שמשטרת ישראל מכחישה את מדיניות 'מכסת הדו"חות' המוטלת על שוטרי תנועה, ובדיוק כפי שכל גוף ששולח ידו לכיסם של האזרחים יכחיש זאת בכל תוקף.

אבל בואו נחשוב לרגע מה עולה בגורלו של שוטר או פקיד שאינו עומד ב"יעדים" - השם המכובס לשיטת התגמול הזו? הוא לא יקודם, הוא יועבר לתפקידים זוטרים שאינם דורשים ממנו מלחמה פנימית עם היצר, ואולי אפילו יפוטר בשל 'אי התאמה', 'אי ציות לממונים' ועוד.

שימו לב באילו מילים משתמש סגן מנהל חטיבת מערכות מידע וארגון ברשות המיסים בבואו להכשיר את השרץ: "השיטה של 'מדידת ביצועים' הונהגה במס ההכנסה כי אחרת לא יהיו לנו עובדים".

הבנתם את הפואנטה? במקום שמדידת הביצועים תהיה כך שמי שנהג בהגינות כלפי הנישומים יקודם, הרי שהמדידה היא מי הצליח להטיל שומות גבוהות יותר על הנישומים. את המשכורת שלו ושל הכפופים לו, אנחנו משלמים!

אי אפשר להאשים את העובדים, הם בסך הכל רוצים לחזור הביתה בשלום, ורצוי עם תשלום הוגן על עבודתם. צריך לדרוש מכל המגזר הציבורי, הנשען על כספנו שלנו, שיעמוד בסטנדרטים אותם אנו דורשים מגופים עסקיים במשק. אנחנו משלמים, אנחנו הלקוחות, וככאלה, מגיע לנו את השירות הטוב וההגון ביותר.

איך קובעים מי עני?

השבוע התפרסם דו"ח העוני של הביטוח-הלאומי. אותו ביטוח שהוא שלך ובשבילך. ממנו עולה כי מספר העניים במדינה לא גדל משמעותית בשנת 2008. אין ספק שזו בשורה טובה ומרנינה.

האמנם?

תגידו אתם, אם מספר העניים בישראל שומר על יציבות, אז איך זה שכל כך הרבה אנשים פונים לעמותות הצדקה והחסד? אם מספר העניים נותר קרוב מאוד לרמתו, בטרם פרוץ המשבר העולמי, אז איך זה שתמונת אנשים מחטטים בפחי אשפה הפכה כה נפוצה?

אם מספר העניים לא גדל, אז איך זה שמספר הקבצנים בחוצות הערים ובתחנות הרכבת רק הולך ועולה? אם דו"ח העוני משקף את המציאות האמיתית, אז איך זה שכל-כך הרבה ילדים לא אוכלים ארוחה חמה אחת מידי יום? לא הגיע הזמן לשנות את הפרמטרים לפיהם נקבע מיהו עני בישראל?

תהיו ברוכים ועשירים

"המכסה אני מאברהם את אשר אני עושה... ואברהם יהיה לגוי גדול... ונברכו בו כל גויי הארץ... למען יצווה את בניו... לעשות צדקה ומשפט". שימו לב מה קודם למה. הצדקה קודמת למשפט. תמיד ניתן לשפוט בכלים של חוק ודין, אבל רק בתנאי שמקדימים לכך את ה"צדקה" את החמלה, את ההגינות, את היושר.

גם למערכת המשפט בסדום היו חוקים וכללים. גם שם היה היגיון ברשעות ובאכזריות. גם שם היה שופט ותובע. אך לא היה שם סנגור. מה הפלא שחוקיהם זכו לכינוי "חוקי סדום"? מה הפלא ש'שיחת אלוקים את ערי הכיכר'? לא נדרש הרבה, רק אנושיות, חמלה וחסד.

בואו נלמד ממידותיו של אברהם אבינו עליו השלום, איש החסד שחיפש זכות גם אצל "אנשי סדום רעים וחטאים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!