כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

"בציבור החרדי אין ביטוי למיתון"

מנכ"ל חברת 'נילסן', רן דותן, ניתח בכנס בחדרי חרדים את הרגלי הצריכה של הציבור החרדי. וחושף: "הציבור החרדי הוא היחיד שהמשיך בצריכה גם בתקופת המיתון. באוכל הם לא חסכו"

צילום: מנחם הלוי
צילום: מנחם הלוי

לצפיה בהרצאה המלאה



תמלול ההרצאה

אני אתמקד בעיקר בשוק המזון. לא כל שוק המזון אלא במה שיש אינטרקציה שיווקית יום יומית. כל מה שקורה בסופרטמרקטים מיני מרקטים ומכולות. שזה בעצם מספר הפעמים הרב ביותר שיש הזדמנות למשווק לאינטרקציה איתנו.

אנו אומרים כל הזמן שיווק למגזר החרדי. אבל מיהו בעצם חרדי? בגדול זה מתחיל מהגדרה עצמית. בדרך כלל אין להם טלויזיה. הילדים הולכים למוסדות ייעודיים למגזר. ובדרך כלל דורשים כשרות יותר מחמירה וספציפית. חשוב להדגיש לפני שמתחילים וזה מתחבר למה שאבי דגני אמר בסוף דבריו. אנחנו עושים מעט סקרים, אבל בעיקר אנחנו עובדים עם נתוני אמת. אני מעדיפים לא לשאול משהוא מה הוא מעדיף לקנות. אנחנו תמיד משתמשים בנתוני אמת. במקרה שלנו 3000 משפחות שנותנות לנו את הנתונים של מה הם קונים, ואת זה אנחנו מנתחים.

10 אחוז מהאוכלוסייה הם חרדים וזה אומר נתונים של בסביבבות 700 איש. אם מסתכלים בגדול מוצרי הצריכה ההוצאה עליהם היא 9 אחוז.

נצלול טיפה לתקופת המיתון ואפשר לראות שהמגזר החרדי הוא המגזר הצומח.

אם באוכלוסייה הכללית יש איזו צמיחה בקצב האינפלציה אז המגזר הזה צומח הרבה יותר.
אם מסתכלים ומשווים המגזר הכללי מוציא בשנה על מוצרי מזון בסביבות ה16500 ש"ח בשנה למשק בית ולמרות שממוצע הנפשות במשפחה הוא יותר גדול המשפחה החרדית מוציאה קצת פחות אם מסתכלים כמה פעמים הולכים לסופר אז הרי הנתונים לפניכם הרי שהציבור החרדי הולך 10 אחוז יותר פעמים וזה בעצם נותן יותר הזדמנויות. הרבה מהחלטות הקנייה נעשות במקומות הקנייה ובעצם יש עשרה אחוז יותר פעמים מקרים לשכנע את הציבור לקנות מוצר כזה ולא אחר.

איפה אפשר להיחשף הרשתות הגדולות שמסווגות כחרדיות. יש. ברכת הארץ שפע שוק. יש להם נתח שוק גדול יותר. לכן כדאי לנצל יותר את הרשתות החרדיות בכדי להשפיע על הציבור החרדי.
אם אני רוצה להיכנס לאיזה מן המוצרים. ניתן לראות שעל מזון הציבור החרדי מוציא יותר כסף אם נסתכל על קטגוריות ניתן לראות שמבנה המשפחה משפיע על סל הקניות כמו למשל דגני בוקר, טיטולים קוטג' וכו'. קובי אמר בהתחלה שכולנו בני אדם וזה נכון. והוא גם דיבר על ניואנסים. כאן זה מתחיל להיות בולט. הם צרכים מבנה שונה של סל קנייה.

עשרת המוצרים המובילים: חלב, גבינה, מטרנה, קורנפלקס.

והעשירייה השנייה יש את המוצרים של RC וגילה שאין אותם בכלל בציבור הכללי.

ניסינו לראות מה המוצר הכי פופלארי בכל קטגוריה , ונתחיל עם שוק המזון. במגזר החרדי מסתכלים על גבינות צהובות. גבינה קשה אחוזה של תנובה. צבעתי בצבעים שונים את היצרנים של אותם מוצרים, ותשימו לב שלא באותם מקומות זה אותו יצרן. מי שרוצ הלהתעניין בנתונים הספציפיים מוזמן לבוא אלינו.

במשקאות קלים הציבור החרדי קפה נמס שטראוס עילית

כלל האוכלוסיה של נסטלה.

מוגזים: הציבור החרדי קונה RC.

מוצרים לבית תופסים נתח גדול מסל הקנייה לעומת האוכלוסייה הכללית.

כלים חד פעמיים כלל האוכלוסייה הנמל.

מגזר חרדי: שופרסל.

טיפוח הפרט.

חיתולים – אין הפתעות.

מגבונים אנחנו רואים את המותגים הפרטיים מובילים.

מצד אחד, המשפחה יותר גדולה מצד שני, הם מוציאים יותר. אז איך זה מסתדר? נזכיר לכם כמו
שיותר זה רע, ניתן לראות באוכלוסייה החרדית ברוב הקטגוריות האוכלוסייה החרדית קונה במחירים יותר זולים. זה לא אומר שאותו מוצר נמכר בפחות כסף. או שהם מסיטים את הכסף למוצרים יותר זולים.

במותגים הפרטיים ניתן לראות שגם בטיפוח הבית הם משקיעים יותר במותגים פרטיים.


אם אתם יצרן בתחום תסתכלו על הגרף הזה.

הגרף הזה הוא בעצם נתח השוק המצטבר של היצרנים הכלליים. אם במגזר הכללי עשרת היצרנים המובילים מגיעים לקצת יותר מחמישים אחוז, אפשר לראות שבאוכלוסייה החרדית לא מגיעים אליהם מספיק. וזה אומר שני דברים: זה אומר שיש פוטנציאל ליצרנים החזקים. יש פוטנציאל ליצרנים החזקים שלא מצליחים מול האוכלוסייה החרדית כמו מול האוכלוסייה הכללית.

זה אומר גם מצד שני שיש יותר ויותר שחקנים שמצליחים לנגוס בנתחים הללו.

חדשנות. באנו לבדוק עד כמה המוצרים החדשים שמוציאים לשוק הם פופלאריים. עד כמה באמת קונים אותם. אנחנו יכולים לראות שגם הסך הכל שבעה אחוז מהסל הם מוצרים שהושקו בשנה האחרונה לעומת חמישה אחוז בציבור הכללי. ואם מסתכלים רואים שכמעט בכל קבוצת מוצרים האוכלוסייה החדית מתנסה, קונה ומוציאה כסף על מוצרים חדשים. בעצם, מוציאה כסף יותר על מוצרים חדשניים יותר מאשר במגזר החילוני. וזה קצת מפתיע. אבל בשביל זה אנחנו כאן כדי לצאת מהסטיגמות ותובנות שהתקבלו בדרך לא דרך.

אני רוצה לסיים בזה. תשעה אחוז מהאוכלוסייה מוציאה תשעה אחוז מהכסף. אבל היא מוציאה את זה בדרכים שונות לחלוטין.

נסכם בלי מספרים את הנקודות שעברתי עליהם.

אין ביטוי למיתון.

המגזר צומח ומוציא יותר משנה שעברה.

תמהיל הצריכה מושפע ממבנה המשפחה השונה.

המון צריכה במיני מרקטים. רבע מהצריכה במיני מרקטים וזה אומר שצריכיך למצוא דרכי שיווק חדשים.

השיווק צריך להיות הרבה יותר ספציפי לנקודת המכירה ובנקודת המכירה האוכלוסייה הזאת היא מאוד מוטת מחיר, ומצליחה לקנות ברוב הקטגוריות במחירים יותר נמוכים מהמגזר הכללי.
המותג הפרטי מראה שיש לו מה הציע למגזר הזה.

שילוב של צריכה מוטת מחיר, חדשנות, יכול להוות איזשהוא מבט שאם היצרנים הגדולים יפתחו עיניים אז כל הסיפור הזה יהיה אחר.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}