"אני חייב להודות, ברקת מתנהג בהגינות"
אתר 'בחדרי חרדים', בשיתוף עם 'הכל בקול', מגיש פרויקט סיכום לציון שנה לבחירות • "לא למדנו כלום בשנה האחרונה" • "פרוש לא יתמודד שוב" • "בזמן אורי, הציבור החרדי לא הרגיש שיש ראש חרדי"
- כתבי בחדרי חרדים
- ט"ו חשון התש"ע
- 11 תגובות
דודי זילברשלג. צילום ארכיון: בחדרי חרדים
עוד ראיונות בפרויקט:
• "מאיר פרוש היה המועמד הכי פחות טוב" • אברהם קרויזר, יועץ ראש העיר
• "פרוש לקח הימור מיותר על גב הציבור" • יצחק פינדרוס
• "היינו צריכים להשאיר את לופוליאנסקי" • יהושע פולק
• "אנו מתייסרים בחטא הגדול שעשו אלו שנתנו ידם להיבחר" • מנחם פרוש
דודי זילברשלג ייחרט בתודעה הקולקטיבית של ציבור הבוחרים בבחירות תשס"ט, כמי שצעק בגרון ניחר מאחד החלונות במטה 'יהדות התורה' בהר חוצבים: "אנחנו רק בתחילת הלילה, תראו שבסוף אנחנו ננצח".
זילברשלג, שפיקד על המטה האסטרטגי של מאיר פרוש בריצתו לראשות העיר, האמין בכל ליבו, עד הרגע האחרון, כי הניצחון בכיסם. אך הוא טעה - ובגדול. גם הוא עורך, שנה אחרי, חשבון נפש.
• שנה לבחירות בירושלים. מה סיכום שלך?
"מה אפשר לסכם? אנחנו באותו מקום רע שהיינו. לא למדנו מכלום".
• אם נלך אחורה שנה. היתה מערכה מאוד קשה. נסינו להושיב חרדי על כס ראש העיר - והפסדנו?
"כן, הפסדנו הרבה. מעבר לזה שאין נציג חרדי בראשות העיר, האיש הקטן, בפרט החרדי, שמגיע לעיריית ירושלים מרגיש אחרת. לא מטעמים רגשיים, אלא מטעמים מהותיים. הנציגים החרדיים ירדו מכוחם, גם אלו שנכנסו בקדנציה זו, לא ממלאים את המכסה של קודמיהם. אני לא רואה את החלל העצום של אורי מקלב שמישהו מילא. זה אחד הדברים שלא שמים עליו דגש, אבל קרה לנו משהו בירושלים, חזרנו הרבה הרבה שנים אחורה - וחבל".
• האם ההתמודדות של מאיר פרוש היתה מיותרת?
"אתה יודע, קשה למדוד במבחן של זמן. באותה עת זה היה נראה הדבר הנכון והצודק לעשות אותו. לצערנו הגדול, יש הסכמים פנים-חרדיים שהם היו בעצם העוגן של שמירת מרקם השלום הפנימי בתוך היהדות החרדית, ואת ההסכמים האלו היו אמורים כולם לכבד. לצערי, גם הסכמים אלו נשברו והשלום התפורר איתם.
"יחד עם זאת, מצד שני, הציבור רוצה לצאת כבר מהמשבצות האלה ורוצה להגיע למקום אמיתי, ולקבל את האנשים הכי מתאימים וראויים, לא סקטוריאליים ברמת החלוקה הפנים-חרדית, אלא באמת אנשים מוכשרים, כמו שהוכח כבר במספר מקומות שהחברה החרדית קיבלה החלטות לקדם איש כזה או אחר שהיה ראוי. באמת לא היה מעניין אם הוא ספרדי, ליטאי או חסיד, השיוך הוא לא בדיוק מפתח להצלחה או לפעילות נכונה או לייצוג הולם, והדבר הזה נמצא במקום מאוד מאוד לא בריא ולא טוב והתוצאות מדברות בעד עצמן".
• בבחירות הקרובות, בעוד ארבע שנים, בירושלים, האם אתה חושב שמאיר פרוש יתמודד שוב על התפקיד?
"לא נראה לי שהוא יתמודד, ואני חושב שאם לא תהיה שוב התגייסות מוחלטת של הציבור החרדי על כל מרכיביו, אין סיכוי שנצליח לעבור את המשוכות שבדרך".
• האם הפעם יביאו נציג של דגל התורה? לפי ההסכם הוא זה שצריך להתמודד הפעם.
"יתכן, אני לא חושב שהנציג הקודם של דגל התורה היה רע. אני כחסיד לא חושב שהוא לא ייצג אותי נאמנה. אני חושב שייצג אותי כראוי והוא היה במקומו כראוי, והרגשנו איתו מצוין, והיום גם יכולים כולם להצטער על לכתו.
"אבל לצערנו המערכת הפנימית הקלוקלת, שלא מאפשרת בחירות פנימיות ראויות, בשביל לדעת כוחו של מי במותניו וכוחו של מי תם לחלוטין, יצר מצב שהשלום הזה נשמר רק בדרך של הסכמים כאלה, שהם הסכמים קפואים אבל גם שרירותיים, והתוצאות מדברות בעד עצמן. אם עד אז העניינים לא ישתנו ובאמצע הדרך ימשיכו ההתגוששויות והמאבקים על כל מיני מוקדי כח בציבור החרדי, אנחנו נמצא את עצמנו באותו מקום ואולי נאבד עוד מאחזים בדרך".
• אתה מדבר הרבה על ההסכמים לכאן ולכאן, שזה מביא או לא מביא לאחדות. אולי היה לנו הימור מסוכן. אולי רק אחרי שתי קדנציות של לופוליאנסקי היינו יכולים להכניס מתמודד חרדי נוסף, שהציבור החילוני והכללי לא מכיר?
"זה ברור שמול הקשת הפנימית היתה גם התגייסות של ציבור חילוני. אגב, הציבור החילוני התגייס למועמד שממש ממש לא ראוי, וכולם רואים גם היום שהוא לא בשורה גדולה, ואין לו הרבה מה לחדש בעיר במתכונתה.
"מאוד קל להתבכיין ולחפש את האשמה, הדחתם בטרם עת את מי שהיה ראוי, ומי שכן עבר את המשוכה. אי אפשר לשכוח שלופוליאנסקי התמודד כאשר ברקת היה טירון חדש לגמרי, וגם ממקום שבטו כמ"מ ראש עיר, שנתן לו אהוד אולמרט, על מגש של כסף. צריך לראות את המכלול: אורי היה אחרי 2 קדנציות, יותר ראוי להתמודד או להחליף מתמודד חרדי, אין ספק בכך. אני חושב שזה ראוי שאדם שקונה ניסיון ונמצא בתוך תפקיד, נכון שיתנו לו המשך הדרך.
"זה היה נכון גם לראש עיריית בני ברק לשעבר מרדכי קרליץ, שניהל בהצלחה את העירייה ורק הספיק ללמוד אותה, באו ההסכמים הפנימים ופיצחו את התפקיד שלו. זה קורה לנו בכל מיני מקומות, בגלל תרבות רעה של מייצגים שהם פנים סרקטוריאליים, וצריך לצאת מהמשבצת הרעה הזו, ולא בטוח שאפשר לצאת ממנה. בסך הכל זה היה הרע במיעוטו, כי היתה תחושה שמה ששומר על ה"ביחד" זה ההסכמים הפנימיים, אבל התברר בירושלים שגם את ההסכמים הפנימים וגם את השלום המדומה אי-אפשר לשמור על בסיס הסכמים".
• אתה, שניהלת את המערכה מול הציבור הכללי, האם לא היית אומר שעדיף לראות קדנציה של ראש עיר חרדי, להראות לכולם שזה מתנהל טוב או 2 קדנציות, ואז להביא אנשים פחות מוכרים בציבור, מישהו שהציבור הכללי יוכל לקבל אותו. זה לא עניין של הסכמים או לא, אלא לתת להם להכיר שיש ראש עיר חרדי בירושלים?
"אם אתה מניח את האצבע על מאיר פרוש נקודתית כמועמד מוכר בירושלים, אז יתכן שאין לו את הקרדיט של לופוליאנסקי מ'יד שרה'. אבל פרוש היה בעיריית ירושלים שנים ארוכות וביחס לשירות לציבור הוא עלה לאין ערוך על השירות והיחס שנתן אורי, גם כלפי הציבור החרדי וגם כלפי הציבור הכללי ואוכלוסיות אחרות. בראיה כוללת, אין ספק שבאכולוסיה הכללית בירושלים לופוליאנסקי היה ראש עיר נפלא.
"הציבור החרדי לא מספיק השתכר או הרוויח מזה שהיה ראש עיר חרדי, במקביל היתה תקופה של ראש עיר לא חרדי בירושלים, שהציבור החרדי היה בשיא גודלו ותפארתו ומיקומו בעירייה - בעידן אולמרט, כך שלא תמיד ישנה הבטחה שהציבור ששולח אותך משתכר, כי אתה צריך לשחק את המשחק הממלכתי, ואז אתה מוגבל. אבל בתנאים אחרים יתכן מאוד שהחברה החרדית יכלה לצאת נשכרת מזה שראש העיר הוא דווקא חילוני. במקרה של ברקת זה לא בדיוק עלה יפה, כי כוחם של הנציגים החרדיים פחת, משום שגם ההרכב בתוך המועצה נשבר".
• לדעתך, הכהונה של ברקת יותר גרועה מתקופת כהונתו של אולמרט, כלפי הציבור החרדי?
"במידה מסוימת אני חייב להודות כי היחס של ברקת כלפי הציבור החרדי הוא בהגינות. אני לא חושב שיש מקום לתקוף אותו. אבל במודל של סדרי העדיפויות בירושלים ברור שהם השתנו, די ללכת על טעויות גדולות או קטנות של ראש העיר, כגון חניוני השבת. זה לא היה קורה במצב אחר.
"הנזק המצטבר שלנו כחברה מול החברה הישראלית הוא נזק עצום, שהוא מיותר לחלוטין. הוא גורם לנו להסיג את עצמנו 15 או יותר שנים אחורנית לתקופות של ירושלים שמתעמתת השכם והערב וכל שבת 'חוגגת', ואנחנו לא רוצים להיות שם, לפחות הרוב החרדי השקט, שרוצה לחנך את ילדיו ברוח אחרת, ורוצה לחיות פה חיים שקטים ולחנך את ילדיו נכון. הוא לא חפץ בזה. אנחנו שוב משחקים לידיים של קיצונים, שעושים לנו נזק עצום, אבל זה לא היה קורה ממקום של ראש עיר מתון וחכם, כגון לופוליאנסקי, שהתנהג למופת בכל מה שקשור ליחס הממלכתי בתפקיד שלו".
• בפרשת החניון וחילולי השבת הנוספים - אתה חושב שהסטטוס-קוו בירושלים הופר?
"אני לא הייתי מציג את זה באופן גורף שהסטטוס-קוו נפרץ, אבל אין ספק שלפחות מעמדת כח בבניית סדרי עדיפויות והחלטות כאלו ואחרות, ברור שעם כל היחס הטוב של ניר ברקת, בכל זאת יש פער בין יחס של אדם חרדי לקדשי ישראל למישהו שגם אם הוא מאוד מאוד סימפטי ולבבי, ומחפש את הקהל החרדי, ומנסה ליצור אתו ברית, זה לא מאותו מקום, זה לא מאותו עולם של מוטיבציות. זה לא מאותם תחושות פנימיות. זה לא מתוך הכרה מלאה. זה יותר ממקום של אינטרסים. פחות ממקום של ערכים.
• "מאיר פרוש היה המועמד הכי פחות טוב" • אברהם קרויזר, יועץ ראש העיר
• "פרוש לקח הימור מיותר על גב הציבור" • יצחק פינדרוס
• "היינו צריכים להשאיר את לופוליאנסקי" • יהושע פולק
• "אנו מתייסרים בחטא הגדול שעשו אלו שנתנו ידם להיבחר" • מנחם פרוש
דודי זילברשלג ייחרט בתודעה הקולקטיבית של ציבור הבוחרים בבחירות תשס"ט, כמי שצעק בגרון ניחר מאחד החלונות במטה 'יהדות התורה' בהר חוצבים: "אנחנו רק בתחילת הלילה, תראו שבסוף אנחנו ננצח".
זילברשלג, שפיקד על המטה האסטרטגי של מאיר פרוש בריצתו לראשות העיר, האמין בכל ליבו, עד הרגע האחרון, כי הניצחון בכיסם. אך הוא טעה - ובגדול. גם הוא עורך, שנה אחרי, חשבון נפש.
• שנה לבחירות בירושלים. מה סיכום שלך?
"מה אפשר לסכם? אנחנו באותו מקום רע שהיינו. לא למדנו מכלום".
• אם נלך אחורה שנה. היתה מערכה מאוד קשה. נסינו להושיב חרדי על כס ראש העיר - והפסדנו?
"כן, הפסדנו הרבה. מעבר לזה שאין נציג חרדי בראשות העיר, האיש הקטן, בפרט החרדי, שמגיע לעיריית ירושלים מרגיש אחרת. לא מטעמים רגשיים, אלא מטעמים מהותיים. הנציגים החרדיים ירדו מכוחם, גם אלו שנכנסו בקדנציה זו, לא ממלאים את המכסה של קודמיהם. אני לא רואה את החלל העצום של אורי מקלב שמישהו מילא. זה אחד הדברים שלא שמים עליו דגש, אבל קרה לנו משהו בירושלים, חזרנו הרבה הרבה שנים אחורה - וחבל".
• האם ההתמודדות של מאיר פרוש היתה מיותרת?
"אתה יודע, קשה למדוד במבחן של זמן. באותה עת זה היה נראה הדבר הנכון והצודק לעשות אותו. לצערנו הגדול, יש הסכמים פנים-חרדיים שהם היו בעצם העוגן של שמירת מרקם השלום הפנימי בתוך היהדות החרדית, ואת ההסכמים האלו היו אמורים כולם לכבד. לצערי, גם הסכמים אלו נשברו והשלום התפורר איתם.
"יחד עם זאת, מצד שני, הציבור רוצה לצאת כבר מהמשבצות האלה ורוצה להגיע למקום אמיתי, ולקבל את האנשים הכי מתאימים וראויים, לא סקטוריאליים ברמת החלוקה הפנים-חרדית, אלא באמת אנשים מוכשרים, כמו שהוכח כבר במספר מקומות שהחברה החרדית קיבלה החלטות לקדם איש כזה או אחר שהיה ראוי. באמת לא היה מעניין אם הוא ספרדי, ליטאי או חסיד, השיוך הוא לא בדיוק מפתח להצלחה או לפעילות נכונה או לייצוג הולם, והדבר הזה נמצא במקום מאוד מאוד לא בריא ולא טוב והתוצאות מדברות בעד עצמן".
• בבחירות הקרובות, בעוד ארבע שנים, בירושלים, האם אתה חושב שמאיר פרוש יתמודד שוב על התפקיד?
"לא נראה לי שהוא יתמודד, ואני חושב שאם לא תהיה שוב התגייסות מוחלטת של הציבור החרדי על כל מרכיביו, אין סיכוי שנצליח לעבור את המשוכות שבדרך".
• האם הפעם יביאו נציג של דגל התורה? לפי ההסכם הוא זה שצריך להתמודד הפעם.
"יתכן, אני לא חושב שהנציג הקודם של דגל התורה היה רע. אני כחסיד לא חושב שהוא לא ייצג אותי נאמנה. אני חושב שייצג אותי כראוי והוא היה במקומו כראוי, והרגשנו איתו מצוין, והיום גם יכולים כולם להצטער על לכתו.
"אבל לצערנו המערכת הפנימית הקלוקלת, שלא מאפשרת בחירות פנימיות ראויות, בשביל לדעת כוחו של מי במותניו וכוחו של מי תם לחלוטין, יצר מצב שהשלום הזה נשמר רק בדרך של הסכמים כאלה, שהם הסכמים קפואים אבל גם שרירותיים, והתוצאות מדברות בעד עצמן. אם עד אז העניינים לא ישתנו ובאמצע הדרך ימשיכו ההתגוששויות והמאבקים על כל מיני מוקדי כח בציבור החרדי, אנחנו נמצא את עצמנו באותו מקום ואולי נאבד עוד מאחזים בדרך".
• אתה מדבר הרבה על ההסכמים לכאן ולכאן, שזה מביא או לא מביא לאחדות. אולי היה לנו הימור מסוכן. אולי רק אחרי שתי קדנציות של לופוליאנסקי היינו יכולים להכניס מתמודד חרדי נוסף, שהציבור החילוני והכללי לא מכיר?
"זה ברור שמול הקשת הפנימית היתה גם התגייסות של ציבור חילוני. אגב, הציבור החילוני התגייס למועמד שממש ממש לא ראוי, וכולם רואים גם היום שהוא לא בשורה גדולה, ואין לו הרבה מה לחדש בעיר במתכונתה.
"מאוד קל להתבכיין ולחפש את האשמה, הדחתם בטרם עת את מי שהיה ראוי, ומי שכן עבר את המשוכה. אי אפשר לשכוח שלופוליאנסקי התמודד כאשר ברקת היה טירון חדש לגמרי, וגם ממקום שבטו כמ"מ ראש עיר, שנתן לו אהוד אולמרט, על מגש של כסף. צריך לראות את המכלול: אורי היה אחרי 2 קדנציות, יותר ראוי להתמודד או להחליף מתמודד חרדי, אין ספק בכך. אני חושב שזה ראוי שאדם שקונה ניסיון ונמצא בתוך תפקיד, נכון שיתנו לו המשך הדרך.
"זה היה נכון גם לראש עיריית בני ברק לשעבר מרדכי קרליץ, שניהל בהצלחה את העירייה ורק הספיק ללמוד אותה, באו ההסכמים הפנימים ופיצחו את התפקיד שלו. זה קורה לנו בכל מיני מקומות, בגלל תרבות רעה של מייצגים שהם פנים סרקטוריאליים, וצריך לצאת מהמשבצת הרעה הזו, ולא בטוח שאפשר לצאת ממנה. בסך הכל זה היה הרע במיעוטו, כי היתה תחושה שמה ששומר על ה"ביחד" זה ההסכמים הפנימיים, אבל התברר בירושלים שגם את ההסכמים הפנימים וגם את השלום המדומה אי-אפשר לשמור על בסיס הסכמים".
• אתה, שניהלת את המערכה מול הציבור הכללי, האם לא היית אומר שעדיף לראות קדנציה של ראש עיר חרדי, להראות לכולם שזה מתנהל טוב או 2 קדנציות, ואז להביא אנשים פחות מוכרים בציבור, מישהו שהציבור הכללי יוכל לקבל אותו. זה לא עניין של הסכמים או לא, אלא לתת להם להכיר שיש ראש עיר חרדי בירושלים?
"אם אתה מניח את האצבע על מאיר פרוש נקודתית כמועמד מוכר בירושלים, אז יתכן שאין לו את הקרדיט של לופוליאנסקי מ'יד שרה'. אבל פרוש היה בעיריית ירושלים שנים ארוכות וביחס לשירות לציבור הוא עלה לאין ערוך על השירות והיחס שנתן אורי, גם כלפי הציבור החרדי וגם כלפי הציבור הכללי ואוכלוסיות אחרות. בראיה כוללת, אין ספק שבאכולוסיה הכללית בירושלים לופוליאנסקי היה ראש עיר נפלא.
"הציבור החרדי לא מספיק השתכר או הרוויח מזה שהיה ראש עיר חרדי, במקביל היתה תקופה של ראש עיר לא חרדי בירושלים, שהציבור החרדי היה בשיא גודלו ותפארתו ומיקומו בעירייה - בעידן אולמרט, כך שלא תמיד ישנה הבטחה שהציבור ששולח אותך משתכר, כי אתה צריך לשחק את המשחק הממלכתי, ואז אתה מוגבל. אבל בתנאים אחרים יתכן מאוד שהחברה החרדית יכלה לצאת נשכרת מזה שראש העיר הוא דווקא חילוני. במקרה של ברקת זה לא בדיוק עלה יפה, כי כוחם של הנציגים החרדיים פחת, משום שגם ההרכב בתוך המועצה נשבר".
• לדעתך, הכהונה של ברקת יותר גרועה מתקופת כהונתו של אולמרט, כלפי הציבור החרדי?
"במידה מסוימת אני חייב להודות כי היחס של ברקת כלפי הציבור החרדי הוא בהגינות. אני לא חושב שיש מקום לתקוף אותו. אבל במודל של סדרי העדיפויות בירושלים ברור שהם השתנו, די ללכת על טעויות גדולות או קטנות של ראש העיר, כגון חניוני השבת. זה לא היה קורה במצב אחר.
"הנזק המצטבר שלנו כחברה מול החברה הישראלית הוא נזק עצום, שהוא מיותר לחלוטין. הוא גורם לנו להסיג את עצמנו 15 או יותר שנים אחורנית לתקופות של ירושלים שמתעמתת השכם והערב וכל שבת 'חוגגת', ואנחנו לא רוצים להיות שם, לפחות הרוב החרדי השקט, שרוצה לחנך את ילדיו ברוח אחרת, ורוצה לחיות פה חיים שקטים ולחנך את ילדיו נכון. הוא לא חפץ בזה. אנחנו שוב משחקים לידיים של קיצונים, שעושים לנו נזק עצום, אבל זה לא היה קורה ממקום של ראש עיר מתון וחכם, כגון לופוליאנסקי, שהתנהג למופת בכל מה שקשור ליחס הממלכתי בתפקיד שלו".
• בפרשת החניון וחילולי השבת הנוספים - אתה חושב שהסטטוס-קוו בירושלים הופר?
"אני לא הייתי מציג את זה באופן גורף שהסטטוס-קוו נפרץ, אבל אין ספק שלפחות מעמדת כח בבניית סדרי עדיפויות והחלטות כאלו ואחרות, ברור שעם כל היחס הטוב של ניר ברקת, בכל זאת יש פער בין יחס של אדם חרדי לקדשי ישראל למישהו שגם אם הוא מאוד מאוד סימפטי ולבבי, ומחפש את הקהל החרדי, ומנסה ליצור אתו ברית, זה לא מאותו מקום, זה לא מאותו עולם של מוטיבציות. זה לא מאותם תחושות פנימיות. זה לא מתוך הכרה מלאה. זה יותר ממקום של אינטרסים. פחות ממקום של ערכים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות