י"ח כסלו התשפ"ה
19.12.2024
הפיתרון לאיומים

האם איימה וכעסה על ילדיה, אך לא הגיעה למטרה

כמה פעמים את מאיימת על ילדייך וזה לא באמת עוזר להם להקשיב לך יותר? מה תעשי בכדי שהם יבינו שאת רצינית? ומה כדאי לך לעשות בכדי שלא יגלו את חולשתך?

האם איימה וכעסה על ילדיה, אך לא הגיעה למטרה
ילדה מתגוננת צילום: pixabay

- "אבא יגיע בערב ואספר לו כל מה שעשית"!

- "אם לא תכנסי למקלחת עכשיו אני לא קונה לך את המדבקות"

- "אוי ואבוי לך איזה עונש אני אתן לך"

- איומים!!!

מכירות את זה? האם אנחנו מקיימות את "ההבטחות" הללו? האם זה מועיל לנו במשהו? מה גורם לנו לאיים? "אם אני מפחידה אותו אז הוא מקשיב לי", אמרה לי אחת האימהות. אני מאיימת כשזה כבר מגיע לי עד לפה ואני עצבנית.

"מאבא שלו הוא מפחד! ממני לא!", "רק ככה היא מקשיבה לי". אומרת אמא אחרת. לכמה זמן זה מחזיק? האם זו שיטה טובה ליצור משמעת בבית? ומה עם איומים חיוביים, מכירה את זה? "בואי תכנסי למקלחת ואני אתן לך לעשות בריכה במים". "תנעלי נעליים ואני אתן לך עוגייה". "רוצה סוכריה? אז תתלבשי קודם". "כשאני ממהרת לעבודה והבוקר לחוץ אז מה לעשות אני חייבת להבטיח לה משהו כדי שהיא תזדרז".

אבל באמת כמה כל האיומים האלה עוזרים לנו? עד כמה הם גורמים לילדים שלנו להקשיב לנו ולהיות ממושמעים ומשתפי פעולה? האיומים לא באמת עוזרים, איום משדר חולשה, את מאיימת כשאת מרגישה שלא הקשיבו לך, את מרגישה חוסר אונים, תסכול וכעס גדול אז את נאלצת לאיים שאם לא. אז...

במקום לאיים תעצרי את זה מיד! יכול להיות גם ע"י ענישה, עונש יכול להיות כל דבר שגורם לילד לאי נעימות. גערה או מבט מאוכזב . אם הענשת כשצריך ולא איימת ולא כעסת גרמת לילד להרגיש ולהבין שאמא רצינית, שעם אמא לא משחקים משחקים והילד מתנהג בהתאם הוא מקשיב ומשתף פעולה.

הילד מרגיש את הביטחון והיציבות שבדברייך וזה מה שגם ימנע ממנו לפעם הבאה לא להתנהג כראוי. אך אם איימת ולא קיימת. או שהעברת את תפקיד ה"רע" לאבא, לא הרווחת בכך שום דבר. הילד ישכח עד שאבא יגיע בערב וקרוב לוודאי שגם את.

יש דרך נוספת שבה את יכולה להשתמש והיא הודעה, שאני קוראת לה הברירה הטבעית. לדוגמא "ילדים נוכל לצאת לגינה רק אחרי שהחדר יהיה מסודר"  זו ברירה טבעית, כי אם החדר לא יהיה מסודר לא תלכו לגינה (הילדים מבינים את זה כבר בעצמם ולא היית צריכה לאיים).

כשאת בטוחה בעצמך ואת מודיעה את מה שאת רוצה וזהו, הילדים מקשיבים ומשתפים פעולה וממילא את לא צריכה לכעוס ולהעניש. ילדים מרגישים את החוסר אונים שלנו, הם מרגישים את החולשות וממילא קשה להם לשתף פעולה ולמלא הוראות ובנינו- אפשר להבין אותם.

ומה רע באיומים "חיוביים"? איומים חיוביים גם הם משדרים חולשה, כי אם אמא בטוחה שהילדה שלה תקשיב לה כשהיא מבקשת ממנה משהו, מדוע היא צריכה להבטיח הבטחות?

את כל כך רוצה לתת לילדה שלך הפתעה או ממתק תתני לה בהזדמנות אחרת בלי תנאי, סתם כי מתחשק לך לשמח אותה או כי את אוהבת אותה. אם תשדרי נכון ותהיי בטוחה בעצמך הילדים ירגישו, ישתפו פעולה ולא תצטרכי להגיע לידי כעס, חוסר שליטה וחוסר אונים.

 בהצלחה!

יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית ומנחת הורים- מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אמהות מודעת

חינוך ילדים איומים הורות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}