אני חילוניה, חבל שאת דוסית

נמאס לי. אני רוצה לשתף אתכם בביטוי לשוני מעצבן שמנסה לתקן את העולם בשנים האחרונות. השבוע, פגשתי אותו מיושם גם בחברה החרדית וקיבלתי פחד. כמה נפלא שהכל מגיע לכאן בדיליי. יש זמן להתארגן. המושג נקרא "פוליטיקלי קורקט" זה נשמע בדיוק איך שכותבים  את זה. בואו שניה נסביר ואחר כך נדגים.

גם אם נחפש עמוק עמוק אצל אבן שושן במילון לא יהיה פירוש לפ"ק הנ"ל, אליעזר בן יהודה לא צפה את צמד המילים המתחנחן הזה. פוליטיקלי קורקט או בעברית 'תקינות פוליטית' - נסיון לשלוט בשפה ובדרכי הביטוי, מתוך רצון להביא לשינוי חברתי. מטרת הפוליטיקלי קורקט היא לצאת נגד ביטויים, שמות, מדיניות או אמצעים, שיכולים ליצור תחושת עלבון או הרגשת נחיתות בקרב חברי קבוצות מסוימות בחברה.

לפי עקרונות התקינות הפוליטית יש לומר לדוג': אמריקאים ילידים ולא אינדיאנים, מלא ולא שמן, מעסיק ולא מעביד, קצבת אזרח ותיק ולא קצבת זיקנה. בחברה החילונית החוקים מאוד מוקפדים בתחום, אנשים מסויימים יכולים ממש לבקר ולהעיר למי שהם שומעים, גם אם זה בתור למכולת, שהשתמשו בביטוי ישן ולא הקפידו על הפוליטקלי קורקט של עצמם.

כך מצאתי, אפילו אותי, מתזכרת את אחד הילדים שלנו לפני מפגש משפחתי, שידעתי שתהיה שם אחות של בעלי, אחת שמקפידה מאוד בהלכות פ"ק, שלא יעיז להגיד את המילה כושי, שאם הוא יצטרך יגיד רק שחור או שיצמיד את המילה כושי למילה עוגה, הסברתי לו שעוגה כושית עדיין מותר להגיד וכדאי שיהנה מההיתר כל עוד הוא כאן.

היה ברור שיגיע הרגע הזה של אחרי הקורונה בו יתקיימו מפגשי חרדים חילונים. השתתפתי במפגש כזה לפני כשבוע. היינו מספר זהה של נשים חרדיות ונשים חילוניות. זה התחיל משיח על איך החילונים ראו את החרדים בתחילת הקורונה ואיך כדאי לשמור על יחסי קירבה. אני רגילה לדיבור על איך לקרב חילונים לתורה אבל תוך כמה דקות, משהו הרגיש לי, שעולה כאן כוון של קירבה אחרת. בעייתית מאוד.

"חבל שיש כזה שוני בסגנון החיים שלנו", אמרה אחת החילוניות, "מזל שיש שוני בסגנון החיים שלנו", חשבתי בליבי, כשדווקא אחת החרדיות, קמה וענתה לה, "למה?, אני דוסית", ומשם לא הפסיקה להוכיח לה, כמה היא, בכל אופן, אישית, מאורע ומיישרת קו בכל כך הרבה תחומים, ממש כמו החילונים, בעבודתה בחברת המחשבים החילונית, בדברים שהחברות לעבודה לימדו אותה, בקניות שהיא קנתה לבנות שלה ועוד.

מכל הכושים והאינדיאנים שאסור לפי חוקי הפ"ק לקרוא להם כך, החרדים הם היחידים שאפשר מולם להתעלם מזה, ולקרוא  להם דוסים, מיילא אחרים, אנחנו הרי לפעמים קוראים לעצמנו ככה כדי להכניס קצת הומור בתוך מצבי מתח.

נמאס לי מכל הפוליטקלי קורקט הזה. אני יכולה לפתוח את הלב לאחר גם אם אני שונה ממנו. אני לא צריכה להיות כמוהו. נבהלתי לרגע מהדרך שבה היא הסבירה לחילונית כמה היא בדיוק בדיוק כמוה. אגב, החילוניות  בכלל לא התפעלו. לא לזה הן התכוונו.

אנחנו חרדים. זה אומר שאנחנו שונים. זה אומר שאנחנו שומעים לרבנים שלנו, הולכים לפי ההלכות של חז"ל שלנו, לבושות כמו שחוקי הצניעות מורים לנו.

אני בחרתי להיות אישה חרדית. לא צריך לקרוא לי בשום פוליטקלי קורקט אחר. אני מוכנה לא להגיד כושי, אני מוכנה ללמוד את שפת הפ"ק עבור אחרים, אבל אני לא צריכה לשנות את החרדיות שלי בעבור אף השתלבות. בחרתי את ההשתיכות החברתית הזו בגיל מספיק מבוגר ובמח מספיק צלול. ראיתי כבר את כל סגנונות החינוך, הדמוקרטי, האנטרופוסופי, המונטסורי, הטבעי והאומנותי, ובחרתי מדעת לשלוח את הילדים שלי לתלמוד תורה.

בנות, אל תתבלבלו ותקראו לעצמכן בשום שם אחר. אל תנסו אתן להכנס לתבנית הפ"ק כשאתם מציגות את עצמכן מול חילוניות ולהמעיט בדתיותכן ורציניותכן למצוות. לעולם החילוני יש מספיק כמוהו, דווקא האותנטיות החרדית, הלבוש, ההתנהלות, ההתנהגות, הלך המחשבה, אלה הדברים שעושים אותך מיוחדת שם,

תהיי מי שאת באמת, אין צורך להתחנחן לאף אחד. אישה זו אישה, עוגה כושית טעימה, חרדית זו חרדית. וזקן קנה חכמה.

אין פוליטקלי קורקט, יש רק את החיים באמת.

טורה המלא של אפרת ברזל מגזין 'קטיפה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!