רק המחשבה שלך תשנה את ההרגשה, והמציאות תיראה אחרת

כאשר נולד התינוק הראשון את הופכת לאמא טרייה, עם זאת מגיעה ההרגשה של אחריות הרגשה של אין מישהו אחר שידאג לו חוץ ממך. ויחד עם תחושות אלו מגיעות גם רגשי אשם, חולשה ונקיפות מצפון, שק הדמעות נחלש והן זולגות מעצמן על כל דבר, שלא יבוא לך בטוב ובנוסף התווסף לך לסדר היום החתלות מקלחות הנקה ומכל ציוץ קטנטן את כבר קופצת לבדוק שהוא נושם.

קיבלת את השם אמא, נכנסת למעגל האימהות. לפעמים עולה המחשבה בראשך "האם אני אמא טובה, האם אני מספיק מסורה"? המחשבה שעולה כמעט לכל אמא,

האם יש בכלל אפשרות להגדיר את עצמינו כאימהות טובות מה זה בעצם אמא טובה במה זה מתבטא? האם אנו צריכות להיות אמהות לפי ספר? שתמיד ערניות ולעולם אינן מתעייפות שיודעות להבין בדיוק מדוע הילד בוכה עכשיו. ומקדישות את עצמן רק לילדיהם ואינן חושבות כלל על עצמן.

אלו שהילד שלהם לעולם לא בוכה והוא תמיד כזה רגוע חייכן ומתוק. ואילו שלנו עצבני ובוכה, האם הבכי של התינוק שלך מעיד על כך שאינך אמא טובה? ובכלל מה זו אמא טובה?

בכדי שתוכלי להרגיש שאת אמא טובה הדבר הראשון שאת זקוקה לו, זה לדעת לפרגן לעצמך והרבה ברגע שאת תרגישי שכייף לך, אוטומטי ילדייך יהיו הילדים הכי מאושרים בעולם, שימי לב מתי הילדים מרגישים שכייף בבית? אחרי ששמעת בשורה טובה והרגשת שמחה נכנסה לבית. הילדים הראשונים שהרגישו זאת, פתאום את מתלהבת ומנשקת ונותנת, כי עכשיו את עם מצב רוח וכולם מרוויחים מכך.

הדבר דומה לזמן הטיסה כאשר נמצאים במצב חירום ונאלצים לשים את מסיכת החמצן, הראשונים שצריכים לשים מסיכות אלו ההורים ואין לשים קודם לילד מכיוון שאם אתם תעבדו את ההכרה מי ידאג אח"כ לילדים.

כך בחיים, כאשר את דואגת, ומפרגנת לעצמך ואת יוצאת, מתאווררת ומבלה, את מכניסה אוויר וחמצן בכדי שתוכלי להמשיך ולדאוג לילדיך, וכך כאשר תהי איתם בשעות הצהרים את תרגישי שאת נהנית איתם.

ובכל זאת יש תמיד את אלו שירגישו רגשי אשם ומצפון שלא שמעו את התינוק בוכה והתעוררו רק כאשר הוא סמוק וצורח. ואז מגיעות רגשות האשם והדמעות קופצות מבלי יכולת לעצור אותם, וכמובן מגיעה המחשבה; אולי אני אמא לא מספיק טובה? איך לא שמעתי?

עליך להפנים כאשר התינוק בוכה אין זה אומר שאת אמא לא טובה, יתכן שאינך מבינה מה הוא רוצה, האם הוא בוכה מעייפות, מרעב או מכאב זאת תלמדי עם הזמן.

הדבר השני שאת זקוקה לו: זו המנוחה, תנוחי כמה שתוכלי, גם מניקיונות הבית, הנפש אף היא זקוקה למנוחה. תינוקך זקוק לאמא רגועה וסבלנית כאשר את נחה זה לא הופך אותך לאמא פחות טובה אלא להיפך. גם כאשר מעירים לך על כך שלקטן שלך אין גרביים. את לא אמא מזניחה, אלא אמא שמאווררת את רגלי התינוק שלה.

בטלי את רגשות האשם על עצמך, אין לכך כל טעם, יש לך אוצרות בבית. תהיני מהאמא שבך ודעי שמה שהחלטת לעשות עם ילדיך זה הדבר הכי טוב בשבילם, הפסיקי להרגיש אשמה. ילדיך זקוקים לחיבוק, לחום, לאהבה, לאכול, להיות עטופים ולחוש בטחון. את כל אלו את מספקת ונותנת להם, ולסיכום. פחות אשמה = אמהות יותר טובה

אני אוהבת את ילדי, הם יקרים לי מכל דבר אחר, אני מחדשת את עצמי כדי שגם להם יהיה כיף ורגוע וטוב עם אמא שמחה, מרוצה ומסופקת. כשאני מרגישה טוב עם עצמי, טוב עם ההחלטות שלי, אני אמא טובה! רק מחשבה שלך תשנה את ההרגשה, והמציאות תיראה אחרת...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!