בחור ישיבה שנפצע בתאונה קיבל פיצוי לפי השכר הממוצע במשק

עו"ד לילך יפת הגישה לבית משפט השלום בתל אביב, תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע רוכב אופנוע, בן 23   שנים.

מומחה רפואי שמונה לבדיקת התובע מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 19%, בשל מצב לאחר שבר תוך מפרקי בברך ימין עם השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי.

בית משפט בחן את מידת השפעת הנכות הרפואית והמגבלות הרפואיות על יכולת התפקוד בעבודה בעתיד, וקבע כי מאחר ומדובר בנפגע צעיר שטרם השתלב במעגל העבודה, הרי שכתוצאה מהנכות הרפואית ייפגע כושר השתכרותו של הנפגע הצעיר וכך גם פוטנציאל השתכרותו, ולפיכך קבע כי לקטין ייגרמו בעתיד הפסדי השתכרות.

עיקר המחלוקת בתיק נסבה סביב השאלה כיצד יש לחשב את הפסדי ההשתכרות של בחור הישיבה בעתיד?

 חברת הביטוח  טענה כי מאחר והנפגע הינו בחור חרדי  ש"תורתו אמונתו", הלומד בישיבה וצפוי לאחר נישואיו ללמוד בכולל ולא לצאת לשוק העבודה ,הרי שלא ייגרמו לו כלל הפסדי השתכרות כתוצאה מתאונת הדרכים, ולפיכך הרי שאין לפצות את בחור הישיבה כלל  ו/או לחילופין יש לפצותו לפי חישוב שיערך בהתבסס על שכר המינימום במשק.

עו"ד לילך יפת טענה כי יש לנהוג בנפגע צעיר הלומד בישיבה כמו כל נפגע צעיר אחר,  שמסלול עבודתו והשתכרותו טרם התגבש וכי אין להפלות בין בחור ישיבה לבחור בן גילו שאינו לומד בישיבה וגם הוא טרם השתלב במעגל העבודה     

ההלכה הנוהגת בבתי משפט לגבי נפגעים צעירים שמסלול עבודתם והשתכרותם טרם התגבש, הינה  כי יש לבצע חישוב הפיצויים בגין השפעת הנכות התפקודית על השתכרותם העתידית, לפי בסיס השכר הממוצע במשק.

עו"ד לילך יפת טענה כי "כושר ההשתכרות" הינו משאבו האישי של האדם, ואין לשלול ממנו את זכות הבחירה בעתיד להשתלב במעגל העבודה, בכל משלח יד שיבחר- סופר סתם או מהנדס בנין. ניזוק שנפגע בתאונה בעודו צעיר או קטין, שטרם החל את דרכו בשוק העבודה, זכאי לפיצוי בגין הגריעה הצפויה בעתיד מיכולת ההשתכרות שלו. 

בית המשפט קיבל את עמדתה של עו"ד לילך יפת ,וקבע כי בהתחשב בגילו הצעיר של תלמיד הישיבה, הרי שהחלטותיו בגיל זה אינן יציבות וצפויות להשתנות ולכן העמיד את הפיצוי בגין הפסד השתכרות בעתיד לפי בסיס השכר הממוצע במשק . (שעמד בזמנים הרלבנטיים לתביעה על סך 9,504 ₪ ברוטו).

בהמלצת בית המשפט נחתם הסכם פשרה והתובע פוצה בסכום של 350,000 ש"ח נטו,  לסכום האמור חברת הביטוח צירפה שכר טרחת עו"ד בשיעור 11% ומע"מ והחזר הוצאות (סה"כ הפיצוי 410,000 ₪).

עו"ד לילך יפת שייצגה את התובע בתיק , ובעלת ניסיון רב בייצוג נפגעים קטינים וצעירים חרדים הלומדים בישיבות, מסרה כי זו לא הפעם הראשונה שבה חברות ביטוח מנסות להפחית באופן משמעותי את הפיצויים בגין נזקי גוף להם זכאים נפגעים צעירים חרדים שלומדים תורה בטענה כי "תורתם אמונתם", ולכן כביכול לא צפויים להם כלל הפסדי השתכרות.

מדובר בניסיון שגוי של חברות הביטוח להפחית באופן משמעותי את הפיצוי לנפגעים הקטינים והצעירים הלומדים תורה. יש לזכור כי גם במגזר הדתי – חרדי אנשים עובדים לפרנסתם במקצועות שונים, והנפגע הצעיר בתחילת שנות העשרים לחייו, הדתי- חרדי , הלומד תורה, זכאי לפיצוי המקסימלי כמו כל נפגע אחר בן גילו.

לאתר של עו"ד יפת>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!