אפשר כבר להציע נישואין? מתאימים או לא

שני בני זוג נפגשים, משוחחים, נהנים ומחייכים, ובסך הכללי מרוצים. פגישה אחת ועוד אחת. אולי אפשר כבר להציע נישואין?! ומה אם אנו לא מתאימים, אולי יש משהו שאנו עדיין לא יודעים?! מה עושים איך נדע להחליט נכון?

אכן, שאלות אלו מלוות כל אחד ואחת בזמן שניגשים הם למצוא את זיווגם. וגם לאחר הנישואין פעמים וישנם ספיקות האם בחרנו נכון... ובאמת, מהו המדד לכך שהזוג מוכן להתקדם לשלב הבא, ומהם הנושאים החשובים ביותר שעליהם צריך לדבר לפני כל הדברים האחרים?

השאלה מתחדדת לאור העובדה, שבציבור הכללי למרות שנפגשים הם יחד אפי’ כמה שנים! קודם הנישואין, הם יכולים למצוא את עצמם ברבנות מיד לאחר החתונה, לעומת קשר רציני שנבנה ע"פ היהדות, שבתום כמה חודשי היכרות הם כבר נישאים, וחיים יחד לעולמים, אז א"כ מהו הסוד לבחירה הנכונה של חיינו?

שלמה המלך, החכם מכל האדם, בהתייחסו לצורה של בניית הבית הנכונה, כתב בספר משלי: "בחכמה יבנה בית, ובתבונה יתכונן, ובדעת חדרים מלאו כל הון יקר ונעים". פסוק זה הינו לא רק שיר מפורסם שמקפיץ היום כל רחבת ריקודים בחתונות... אלא טומן בתוכו את הסוד ואת התשובה לשאלתנו, מהם הנושאים העיקריים עליהם עומד הבית היהודי, שבהם חייב להיות תיאום עמדות וציפיות מוקדמת בין בני הזוג, ורק לאחר מכן ניתן לבנות על יסודות אלו את כל בניין הנישואין.

"בחכמה יבנה בית", המילה בחכ"מה מרמזת בר"ת על 5 הנושאים המדוברים, ונתחיל למנותן אחד לאחד:

בית עם יהדות- אלו ערכים ואלמנטים מחיי היהדות חשובים לנו, ועד כמה ביתנו יתנהל לפיה.

חינוך ילדים- באלו מוסדות, שיטת חינוך, וחיי חברה  יגדלו ילדינו.

כסף, התנהלות כספית- לאיזו רמת חיים מורגל בן הזוג, צניעות פשטות או ראוותנות.

משכילים- הרצון ללמוד ולרכוש השכלה נוספת בנושאים החשובים של החיים, שיעורי תורה והלכה ועוד.

השמחה- הראייה האופטימית ויכולת העמידה האיתנה באתגרים שהחיים מציבים לנו.

רק לאחר שהושגה תמימות דעים והסכמה הדדית איך כל דבר יהיה, אפשר, בס"ד, להמשיך הלאה. אגב, גם לאחר הנישואין צריך לשבת מידי פעם ולבדוק שהדברים לא השתנו ועדיין יש את אותן עמדות משותפות בבניין הבית.

וכמובן, אחרי הכל צריך שהשיחה תהיה נעימה ולא 'חקירה', ולכן צריך להגדיר מראש מהו הנושא שברצוננו לברר היום, ותוך כדי שיחה, סיפורים מהעבר וכדו’ להטמיע את השאלות החשובות באמת. ובנוסף, צריך לזכור, לשאול שאלות פתוחות: "מה דעתך על...?" וכדו’, ולא "נכון שדבר זה איננו נכון...?" כיון שכך ישנה אפשרות שהצד השני יהנהן בהסכמה בגלל הנימוס, בזמן שבתוך תוכו אינו מסכים... וזה בעצם חלק מהחכ"מה שדיברנו עליה... ועל הכל כמובן, הרבה הרבה תפילה לסייעתא דשמיא שזה העיקר...

הרב ישראל מאיר רבי- מרצה ומגיד שיעור.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!