פקח, אל תהיה רע

שלוש שנים תמימות שירתי בצה"ל. הייתי אז אברך צעיר ואב לילד. בסך הכל נהניתי מהשירות ואף המשכורת והתנאים היו נוחים. סמוך למועד סיום השירות, הגשתי בקשה להצטרף לשירות קבע. לאחר דין ודברים הוצע לי תפקיד במדור בני ישיבות בצה"ל. האמת,הוקסמתי מההצעה, אך בטרם נתתי לרגש לגבור על השכל, ניגשתי להתייעץ עם אבי שליט"א.

"אל תתפתה לכבוד והתאווה, הם לוקחים אותך להיות האיש הרע בקרב חבריך. יכול להיות שבמשך כמה שנים כולם יכבדו אותך ויחייכו אליך, אך בלבם אתה תהיה האיש הרע. ביום שתסיים את תפקידך לא יישאר לך אף חבר", אמר לי אבי.

קיבלתי בהכנעה גמורה את עצתו, הודעתי למפקדי כי אני מסרב לקבל את התפקיד וכך יצאתי לדרכי בעולם האזרחות.

שאלה עצומה מטרידה את מנוחתנו. שוטרי התנועה ופקחי העירייה - האם הם אנשים מחושבים, מפעילי שיקול דעת, הדנים על כל מקרה לגופו או שמא מדובר באנשים תאבי שררה וכוחנות ברשות החוק, כאלה שנגרמת להם הנאה בעת הענקת דו"ח?


לפני כשבועיים נסעתי ברכבי. בעצירת פתע נשמט חפץ שהיה מונח במושב האחורי. עצרתי בצד הכביש, סובבתי ראשי, הרמתי את החפץ ורציתי להפליג בדרכי והנה... כרוז: "פורד פוקוס לבנה תישאר לעמוד".

בחריקת בלמים נעצרה ניידת משטרה לפני הרכב, שוטר חמור סבר יצא, ובצעדים מהירים שעט לעברי. "אתה לא שם לב שעצרת בתחנת אוטובוס ואתה מפריע לנתיב תחבורה ציבורית?”, נהם בחומרה.

כל הסברי ותחנוני כי העצירה הייתה ארבע שניות בלבד, לא יצאתי מהרכב ואף לא כיביתי מנוע - נפלו על אוזניים ערלות. הוא בדק את רישיון הרכב וניגש למלאכת כתיבת הדו"ח. ואז מתברר שהמסוף במחשב המונח בניידת לא עובד. הוא המתין, דיבר בקשר וכך הרכב שלי וניידת המשטרה חוסמים את נתיב התחבורה הציבורית, האוטובוסים נעצרים במקביל אלינו, העולים והיורדים מסכנים את חייהם, ופקקי תנועה כבדים נוצרו ברחוב.

ארבעים דקות תמימות חלפו. אני קיבלתי דו"ח על עצירה רגעית של 4 שניות בתחנת אוטובוס, אך מעניק הדו"ח מטעם החוק גרם לחסימת הציר על ידי שתי מכוניות, סיכן חיי אדם ובגינו נוצרו פקקים במשך 40 דקות.

לאחר כשעה הגעתי לחנותי ולפתע התייצב בפתח פקח תברואה, והצביע לעבר שקית שחורה קטנה העומדת בקרן זווית. האשמה: "הנחת אשפה ברשות הרבים".

כל תחנוני העובד בחנות והסבריו כי מדובר בטעות אנוש ומעידה חד פעמית עלו בתוהו. על מנת להוכיח בכתיבת הדו"ח כי השקית אכן שייכת לחנותי, נטל הפקח את הממצא, פיזר את כל תכולתו על המדרכה, צילם את הממצאים והשאיר לי דו"ח על 430 שקלים, אך לעומת זאת במו ידיו השאיר רחבה מטונפת ומלוכלכת ולא טרח לאסוף את האשפה שפיזר במו ידיו.

אולי כאן המקום להעביר לכול שוטרי התנועה ופקחי העירייה את עצתו של אבי מורי שליט"א: "אולי מחייכים אליכם, אולי מכבדים אתכם, אך בליבם אתם האנשים הרעים וביום שתשתחררו מתפקידכם, לא יהיו לכם חברים".

אז אפשר עדיין לתקן. תתחילו להפעיל שיקול דעת בכל מקרה לגופו של עניין, ולא שררה וכוחנות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!