'רצח' המותר על פי חוק בישראל?
איך נמשכת ממשלת נתניהו שוב ושוב למלכודות יריביה? • מי פוגע בסיכויים לשחרורו של עמי פופר? • ומיהו החרדי שמחזיק באישור להכות במוסלמי עד להכרעתו? • יצחק נחשוני בסקירת עתוני סוף השבוע
- יצחק נחשוני, בחדרי חרדים
- ז' חשון התש"ע
- 6 תגובות
צילום אילוסטרציה
'חוק ההפלות' והחוקים להפלת הממשלה
יותר ממישהו אחד אורב לממשלתו של בנימין נתניהו בתקופה האחרונה וזה לא דבר חדש. גורמים מבית ומחוץ משתפים פעולה במאמץ לזעזע את בסיס הממשלה שנחשב עד עתה לאיתן, והיא כמו עיוור ללא מקל נחיה, נופלת שוב ושוב אל תוך המלכודת שטומנים לה. כשהיא נחלצת ממנה אך בקושי, היא מוצאת עצמה ניצבת בתוך שדה המוקשים הבא.
'נחום תקום' בהתהוותו.
כמעט שלושה שבועות חלפו מאז פירסם האדון גולדסטון את הדו"ח המתריס והמקומם שלו. תחילה הצליחה ישראל להדוף אותו בצורה נחושה ומחושבת, אבל אט אט החל הכרסום הפנימי. החשבונות האישיים והצרים צצו במלוא עוצמתם והכתיבו את הגישה הלקויה שאם אהוד ברק הוא שניצב בראש המתנגדים להקמת ועדת חקירה בנושא, ואפילו פנימית, כל מתנגדיו, כלומר כל הפוליטיקאים מימין ומשמאל שלא היו קונים ממנו מכונית משומשת, ולא רק דירה במגדלי אקירוב, צריכים להתייצב בעמדה לעומתית לו, גם אם היא נוגדת את האינטרס הלאומי של מדינת ישראל.
אז מילא שיריביו מ'קדימה' ושנואי נפשו ממפלגתו – מפלגת העבודה, מוכנים להקריב את צה"ל, את ה'פרות הקדושות' של 'טוהר הנשק' ואת ה'אתיקה הצבאית', ולערער עוד יותר את מעמדנו בעולם רק כדי לחבוט ולהלום באהוד ברק, זה לא חדש. הם הרי עברו כבר מזמן מהשלב של בגידה אישית לבגידה לאומית. אבל מי, לכל הרוחות, אילץ את ראש הממשלה בנימין נתניהו לשחק לידיהם ולידי שונאינו בעולם ולהעניק בעיתוי האומלל הזה ראיון לעיתון "ושינגטון פוסט" שבו הוא נכשל בלשונו?
על פי המתפרסם היום בעיתונים כולם, 'התקילה' הכתבת אלי ווימות את נתניהו כששאלה אותו: "אני מבינה שאתה לא מצדד בועדת חקירה עצמאית"? ראש הממשלה, במקום להשיב בלשון לקונית ועניינית, בנוסח המופיע בהבהרה שיצאה מלשכתו אחרי פרסום הראיון: "כרגע לא נשקלת הקמת ועדת חקירה" הלך סחור סחור והשיב: "אנחנו בוחנים את הנושא הזה". גם אם הוא הוסיף אחר כך דברי הסבר שאם יוחלט להקים ועדה זה לא בגלל ועדת גולדסטון, אלא בגלל צרכים פנימיים, את הכותרת, שישראל בוחנת בחיוב הקמת ועדת חקירה - הוא כבר סיפק לעיתון, ועמה את השוט המצליף ואת הטריז לאלה המבקשים להכות בברק ולסכסך בין מרכיבי הממשלה.
למערבולת דומה, הפעם פנימית, נמשכה ממשלת נתניהו בסוף השבוע שעבר. וכשהיא עדין לא נחה מזעפה, רק נרגעה בצורה מאולצת למשך חודש ימים, כבר מוצאת עצמה ממשלתו שוב היום בתוך הסבך הבא, ביחסים עם השותפים שלה הלויאלים ביותר - שס ויהדות התורה.
אחרי הנסיון להעלות על סדר היום הציבורי את נושא 'גיוס הבנות' לצה"ל, ולהחמיר בקריטריונים לשחרורן מטעמי דת ומצפון, תדון היום ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק שמטרתה לבטל את הועדות להפסקת הריון ולפרוץ מחדש את הסטטוס קוו בנושא ההפלות בישראל. כאילו לא די לנו בכל מקרי הרצח המתרחשים כאן לאחרונה כמעט מדי יום, מבקשים חברים בכנסת לתת גושפנקא חוקית למעשי רצח אכזריים של עוברים בחדרי בטן של אמותיהם, והכל רק כדי לקומם את הסיעות הדתיות והחרדיות נגד הממשלה ולקרב את המשבר.
גם במקרה הזה, כמו במקרה הבא, שכבר רובץ לפתחה של הממשלה בצורת כוונה לחייב את הערבים והחרדים בשירות לאומי על פי חוק, השאלה אינה נגד היוזמים את המהלכים, אפילו במחיר של המתת יילודים שאינם יכולים להתגונן, אלא כלפי ועדת השרים הממשלתית שנופלת שוב ושוב בפח שטומנים לה במקום להדוף את היוזמות הלא ראויות ולהתרכז בעיקר.
גם אם בסופו של דבר כלום לא ייצא מכל הנסיונות הללו שעולות רק כדי לזעזע את אושיות הממשלה, עצם ההסכמה לעסוק בהן ולהעלות אותן לדיון יוצרת משקעים בין נתניהו וממשלתו לבין המפלגות החרדיות והן מחלחלות לתוך המסד הקואליציוני ומערערות אותו.
לנתניהו יש אולי ממשלה יציבה, בינתיים, מבחינה מספרית וקואליציונית, אבל בהחלט בלתי יציבה מהבחינה הריגשית והנפשית. היא מתנכרת,ובמקרה ה'טוב' מתעלמת מהערכים החשובים ביותר לשותפיה הנאמנים - המפלגות החרדיות.
אף ממשלה, אפילו כזו ש'שינוי' היתה שותפה לה וממשלות שמאל, לא העזו להעלות על סדר היום דיון מחודש בנושאים אקוטיים כמו 'חוק ההפלות' 'גיוס בנות' ו'שירות לאומי', שהם התשתית למדינה היהודית והבסיס הלסטטוס קוו'. במבט לאחור, אלו הסיבות שהביאו לנפילת ממשלות בישראל בעבר, נראה שהנושאים האלה הם שצופנים את הסכנה האמיתית והגדולה לעתיד הממשלה והמדינה בכלל.
אבל לך תסביר את זה למי שאיבד את הרגישות והמצפון ומתרכז רק במספרים היבשים.
צילום: מי עושה תרגיל? עמי פופר
בעד עמי...חנינה
לא רק האופוזיציה עושה שימוש פסול וציני ב'ועדת השרים לענייני חקיקה', גם סיעות השותפות לקואליציה, הנלחצות על ידי שולחיהן ונאלצות להוכיח פעילות, גם אם אין לה כל סיכוי, והיא אפילו עלולה להזיק.
היום ייעשה צעד שכזה על ידי סיעת ש"ס.
משה פרי, כתב 'בקהילה' יודע לספר לקוראיו שועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לדון היום בהצעת חוק של שס הקובעת כי במקרה של שחרור מחבלים פלשתינים הכלואים בישראל תהיה המדינה חייבת לשחרר גם אסירים יהודיים הכלואים בשל פגיעה בפלשתינים.
"ההצעה המכונה לעיתים 'חוק עמי פופר' כבר הונחה על שולחן הכנסת הקודמת ובשעתו הפעיל השר אלי ישי לחצים על ראש הממשלה אהוד אולמרט לקדמה, אבל הוא סירב" –נאמר בידיעה – "היא הונחה מחדש מיד אחרי כינון הכנסת ה-18 ובש"ס המתינו לשעת כושר להעלותה".
פירסום הידיעה, שאגב אינה מופיעה בשום עיתון אחר, בעיתוי הזה, מעלה תמיהות רבות. ניתן אולי להבין לאיזה 'שעת כושר' מתכוון כותב הידיעה, כאשר על הפרק עומד נושא שחרור מאות המחבלים מן הכלא הישראלי בתמורה ל'פדיונו' של גלעד שליט. אבל קשה לנו להניח, שראשי שס, המצוטטים בידיעה כמי שמתכוונים להעלות את הנושא לחקיקה בכנסת כבר ביום רביעי הקרוב, הם
עד כדי כך נאיביים ותמימים שהם מאמינים שהצעת חוק שכזו יכולה להתקבל.
ח"כ דוד אזולאי שהניח את החוק על שולחן הכנסת ושר הפנים אלי ישי שנתן את האישור להעלות אותו לדיון השבוע אינם טירונים פוליטיים. הם יודעים שההצעה עלולה להתקל קודם כל בהתנגדות בדיון בועדת השרים היום, ולהדחות עד למועד בלתי ידוע. הם יודעים שגם אם ועדת השרים תגלה 'רצון טוב', כמו במקרה של הדיון בתיקון לחוק גיוס הבנות, הרי שבשלושת הימים שבין אישור ועדת השרים ועד להצבעה הראשונה בכנסת ביום רביעי הקרוב, תקום כאן מהומת עולם, שתמוסס כל סיכוי להביא לשחרורו של פופר קודם לשחרורו של שליט גם אם עיסקת החליפין תתבצע רק בעוד זמן ארוך.
עמי פופר, שהרג שבעה פלשתינים ופצע 11 נוספים כנקמה על מעשה נורא שעשה בו ערבי בילדותו, נידון לשבעה מאסרי עולם ועוד 20 שנות מאסר חופפות. הנשיא לשעבר ויצמן קצב את עונשו לארבעים שנה, מתוכן הוא כבר ריצה 20. פופר שחזר בתשובה שלימה, ידע ימים רעים וקשים בכלא, ובעיקר כאשר באחת מחופשותיו, שבה נהג ברכב, היה מעורב בתאונת דרכים שבה נהרגו רעיתו ובנו. הוא זוכה לחיבוקם של גדולי ישראל, ובראשם הגר"ח קנייבסקי והגר"ע יוסף, הפועלים ללא ליאות למען שחרורו, ושיקום חייו האישיים והמשפחתיים.
ברור מעל לכל ספק שפעילות שקטה ולא מתוקשרת להשגת חנינה עבורו, במקביל לעיסקת השחרור של גלעד שליט, תהיה הרבה יותר אפקטיבית מחקיקת החוק הלא רציונאלי שהגישה שס רק כדי להפיס את דעתם של הדורשים ממנה תוצאות שאין בידיה.
האם תרגילי יחסי הציבור הם עדין חשובים יותר בעיני מישהו מהצעדים המעשיים הנדרשים להעשות מאחורי הקלעים, גם אם הם עלולים לסכן את הסיכוי להשגת חנינה לפופר ולדחות אותה למועד לא ידוע? או שאולי עדין יותר חשוב להוכיח להרב שלמה בניזרי שהם עושים הכל כדי לדלל את התא הצפוף שלו, שבו נמצאים שמונה אסירים וג'וקים, וביניהם גם עמי פופר והח"כ לשעבר עופר חוגי?
יסלחו לנו חברנו משס אבל ראינו צורך להיות סרקסטיים גם בנושא המאד חשוב של שחרור אסירים יהודיים ולו רק כדי להצביע על הסכנה שטמונה בדרך הצינית של הגשת הצעת החוק שאין לה שום סיכוי מעבר לפגיעה באפשרות שעמי פופר אכן יזכה לחנינה בקרוב.
והלואי שנטעה.
צילום: כן ולא. אהוד ברק
קצר בתקשורת: 6 הערות בשולי עיתוני סוף השבוע
1. הפרסום המרגיז ביותר
התוספות לשבת של 'המודיע' ו'יתד נאמן' הוטמנה השבת בתוך... גביע ריק של הגבינות החדשות של 'שטראוס', כאילו נועדו ל'מריחה' אחת גדולה. הן נראו כמו ה'אינסרטים' הפרסומיים המצורפים לעיתונים ומושלכים מיד לזבל. אלא שהפעם הפרסומת היא שהיתה העיקר והיא עטפה את ה'תוספות' לבלי הכר עד שלא בטוח כלל שלא הפכו ל'בחזקת חלבי'. לא נורא – עברו יותר משש שעות מהסעודה הבשרית שלנו ועד שגילינו את מקום מחבואו של המוסף לשבת. כנראה שאין כבר שום גבול לתעלולים הפרסומיים של העיתונים החרדים ולמחיר שהם מוכנים לשלם על חשבון עצבי הקוראים.
2. הידיעה המתרברבת ביותר
ה'מבשר' 'האכיל' בסוף השבוע את קוראיו ב'לוקש' ארוך במיוחד אותו 'השיג' בתערוכת המזון הכשר ה-11 שנפתחת השבוע בניו –יורק. למרות שמדובר בתערוכה פתוחה, שמדי שנה הנושאים המעניינים בה נסקרים בכל העיתונים ואפילו לא רק החרדים, הודיע העיתון כי השנה השיג שיתוף פעולה בלעדי עם הנהלת התערוכה ורק "שליחו המיוחד" הוא שידווח לקהל בישראל על החידושים והאירועים במהלך ימי התערוכה. נכון או לא, לאחר הודעה 'דרמטית' שכזו לעיתונים האחרים לא נותרה כבר ברירה אלא לוותר על הדיווח משם והמשתתפים בתערוכה יהיו המפסידים הגדולים מכך.
בדיווח הראשון מדווח "שליח 'המבשר' לתערוכה" – שבודאי הזדהה ב'ויזה' בפני נציגי השלטונות בארה"ב אך אינו מוכן להזדהות בפני קוראיו בשמו - כי הערכות מוסמכות מדברות על לא פחות מ 50 מיליון מאזרחי ארה"ב הנוהגים לצרוך מזון כשר, ורבים מהם מוסלמים. בשנה שעברה הקיף שוק המזון הכשר בארה"ב 10.650 מפעלים ומחזור השנתי משוער ממכירת מזון כשר עמד על 12.5 מיליארד דולר. השנה חל גידול משמעותי בביקוש לכשר ויעידו על כך 110 אלף המוצרים הכשרים שנמכרים מרשתות השונות בארה"ב.
האם גם 'המבשר' ביניהם? – על כך לא מדווח 'שליח העיתון' בשלב זה. אולי בהמשך...
3. התמונה המפתיעה ביותר
בעמוד האחורי של 'ידיעות אחרונות' מתפרסמת ביום ששי תמונה של שני מתאגרפים בינלאומיים, האחד אמיר חאן אלוף העולם במשקל קל, מוסלמי ממוצא פלסטיני המתגורר בבריטניה והשני דימיטרי, או בשמו העברי 'מגן דוד' סאליטה, יהודי אוקראיני המתגורר בניו יורק. 'מגן דוד' נראה בתמונה כאברך משי, כיפה שחורה ענקית מכסה את ראשו וזקנקן טיפוסי את פניו. הוא מתואר כמתאגרף מקצועי שלא הפסיד לאף יריב בשמונה השנים האחרונות. השניים נועצים, בינתיים, רק מבטים חודרים זה בזה, אבל בקרוב יצאו לקרב אגרופים גדול.
בישראל יש בודאי כמה דמויות ימניות מוכרות המתקנאות במגן דוד סאליטה שהוא כנראה מהיהודים הבודדים בעולם שיש להם אישור להכות מוסלמי ללא רחם. איזה מזל שהוא גר בניו-יורק ולא ביו"ש, שם היה מקבל בודאי 'צו הרחקה' בעקבות הודעתו שהוא מתכוון להכות את המוסלמי עד להכרעתו הסופית...
4. הסקר המשעמם ביותר
אהוד ברק היה הפוליטיקאי המדובר ביותר בתקשורת בשבוע האחרון. פרשת הבזבוזים בפריז, המעורבות של בתו מיכל, עורכת הדין בעסקאות של משרד הבטחון, התפטרותו של יו"ר סיעת ה'עבודה' דניאל בן סימון, והמו"מ עם ה'מורדים' בו על הצטרפות ל'קדימה' סיפקו 'נושאים חמים' לכל העיתונים ולמהדורות החדשות האלקטרוניות וגם עוררו מה'תרדמת' עוד 'צמח' מלבד אריאל שרון - את מינה צמח מ'דחף' שכבר מזמן לא הופיעה עם 'סקר' חדש ב'ידיעות אחרונות'.
כמו במסורת המפאיניקית גם תוצאות הסקר הזה מזגזגות. 78% אמנם סבורים שברק אינו מתאים להיות ראש ממשלה, אבל 66% סבורים שאין מתאים ממנו לתפקיד שר הבטחון. 44% סבורים שבעקבות פרשת הבזבוזים בסלון האוירי הוא חייב להתפטר מהממשלה, אבל 46% אחרים חושבים כנגדם שהוא לא צריך להתפטר. הוא אשר אמרנו: 'כן' ו'לא'. סתם עוד סקר משעמם.
אם יש משהו שבכל זאת שווה התייחסות בסקר הזה, אלו הציונים שנותן הציבור לתיפקודה של ממשלת נתניהו בתחומים שונים. בטחון הפנים, הוא בתחתית סולם שביעות הרצון. אחריו נמצא הנושא הכלכלי, כלומר משרד האוצר, שגם הוא אינו מרשים את הציבור. 60% מרוצים מהתיפקוד בענייני בטחון וזה בהחלט יפה, אבל את הציון הגבוה ביותר מקבל נושא יחסי החוץ – 66% מרוצים ממדיניות החוץ של ישראל, למרות טורקיה, גולדסטון, האו"ם ואובמה.
כך מצאו עצמם שלא במשים אלה שבקשו לדרוש לגנאי את אהוד ברק משבחים את שר החוץ ... אביגדור ליברמן.
אם היו יודעים היו אולי מוותרים על עריכת הסקר בכלל.
5. הכותרת הקולעת ביותר
הצל"ש על הכותרת הפשוטה והקולעת ביותר מגיע השבוע ל'מחנה החרדי'. את הכתבה של דוד ברגמן על המשבר עם הטורקים פרסמו בבטאון בעלז תחת ההבקרה "טורקים את הדלת בפרצוף".
המילה "פרצוף" היא אולי מיותרת וניתן היה להחליף אותה או להשמיטה לגמרי, אבל היא אינה
טורקת את הדלת בפני מנסחי הכותרת לקבל מחמאה.
6. הכתבה המדאיגה ביותר
חיים ישראלי מ'יום ליום' מביא אוסף של עדויות שליקט הרב שלמה זביחי מנכ"ל מוסדות 'תפארת רפאל', אצל ראשי הקהילות היהודיות בטורקיה שהוא מקורב אליהם, המציגות תמונת מצב מדאיגה של חיים בפחד ובחששות שלא היו מנת חלקם היהודים שם בעבר. "בחג הסוכות היהודים לא הקימו סוכות בבתיהם, בשמחת תורה לא נערכו הקפות שניות כמדי שנה ורבים מהיהודים החליטו להוריד פרופיל ולהצניע את יהדותם"- מסופר בכתבה. הרב יצחק חליווה, רבה הראשי של טורקיה, מודה בשיחה לעיתון כי "המתיחות קיימת" אך טוען גם ש"היהודים זוכים ליחס טוב מהשלטונות".
המסר: אל תמהרו להסיר דאגה מלבכם.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות