כ"א חשון התשפ"ה
22.11.2024
הערים שפיתחו תסמינים

הפרופסור: "איבוד חוש טעם וריח מחייב בדיקת קורונה"

"בבאר שבע, חדרה וראשון לציון התחלנו לראות התעוררות בפיתוח התסמינים", כך אומר פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע, שהסביר על המאבק של המכון בנגיף

הפרופסור: "איבוד חוש טעם וריח מחייב בדיקת קורונה"
חיטוי כספומט צילום: פלאש 90

ח"כ נפתלי בנט האשים את משרד הבריאות בהכשלת פרויקט הבדיקות לקורונה במכון ויצמן. פרופ' ערן סגל מ'מכון ויצמן למדע', שוחח עם בן כספית וינון מגל ברדיו 103fm על הנושא. בהמשך, עדכן במצב הקורונה בישראל וחשף שלוש ערים בהן חלה עליה בהן זוהתה עליה בתסמיני המחלה.

פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע עדכן במצב הקורונה בארץ והודה כי הוא "לא חושב שעברנו בינתיים את הגל הראשון". הוא סיפר כי במהלך החודשיים וחצי האחרונים הם מפעילים את אתר 'קורונה ישראל' בו הם מבצעים סקרים של תסמיני המחלה. הוא קרא לציבור להמשיך ולמלא, "זה מאוד חשוב וזה נותן לנו מלא מידע, עדיין עשרות אלפים ממלאים. הכלי הזה לאורך זמן עזר לנו לגלות התפרצויות מבעוד מועד, וגם עזר לנו לראות את המגמות וההשפעות של כל מיני פעולות שעשינו". כל למשל זיהו לאחר הסגר "ירידה דרמטית של 95% במרבית התסמינים".

אך עדכן כי לאור החזרה ההדרגתית לשגרה, "בשבוע האחרון ובמיוחד ביומיים-שלושה האחרונים אנחנו מתחילים לראות עליה מאוד משמעותית בחלק גדול מהתסמינים, גם ברמה ארצית וגם במקומות מסוימים. זו עליה שלא ראינו כמוה בשבועות האחרונים, בעצם כל הזמן ראינו ירידה. באתר שלנו יש מפה אינטראקטיבית שאפשר לראות בה את כל הערים וגם ברמה של שכונה. אנחנו צובעים ערים לפי 5 דרגות מבחינת ממד התסמינים ופעם ראשונה שביומיים-שלושה האחרונים עלינו ב-3 ערים בצבע של 4 - באר שבע, חדרה וראשון לציון".

הוא הדגיש כי "הרבה מהתסמינים שאנחנו שואלים עליהם משותפים למחלות אחרות, יכול להיות שזה משקף התפשטות של מחלות ויראליות באופן כללי שמייצרות חלק מהתסמינים האלה". לטעמו, התסמין המשמעותי ביותר הוא אובדן חוש טעם וריח, "ראינו את זה מסקרי התסמינים שלנו, שאנשים שיצאו חיובי בבדיקת קורונה דיווחו בצורה משמעותית יותר על התסמין הזה והוא נראה הרבה יותר ספציפי ומבחין. בבריטניה, הם גם גילו שאובדן של חוש טעם ריח תסמין מאוד מבחין והם גרמו לשינוי במדיניות שאנחנו חושבים שצריך לנהוג גם כאן ככה. מי שמאבד חוש טעם וריח צריך להיות זכאי לבדיקה. זה יכול לעזור לאתר את החולים הראשונים שמתחילים לצוץ בכל מיני מקומות ומשם לקטוע את שרשראות ההדבקה – זה הכי קריטי".

"ניתן להגיע לכמויות מאוד גדולות של בדיקות"

בהמשך, בן כספית ציין כי ח"כ נפתלי בנט פרסם פוסט בו טען שמשרד הבריאות הרס במכוון את היוזמה של מכון ויצמן, וכי בר סימן טוב טען שהם לא עמדו בתקן ושהבדיקות לא היו מספיק טובות. פרופ' סגל השיב כי "הבדיקה הסטנדרטית שכל העולם עושה זה בדיקה של PCR שבודקת האם כרגע הנגיף נמצא אצלך. מה שפיתחו זו טכנולוגיה שבעצם מרצפת את כל מה שנמצא בדוגמה, ובין השאר אם נמצא הנגיף היא תרצף את הנגיף. יש לה יתרון מאוד גדול - אם היא מאתרת אדם חיובי הוא באמת נשא של הנגיף. לעומת זאת, בבדיקת PCR הסיכוי שאדם יצא חיובי למרות שהוא לא נושא את הנגיף – קיים".

"אני חושב שיש פוטנציאל מאוד גדול בטכנולוגיה הזאת בהרבה היבטים, היבט אחד זה היבט שאפשר לקבל ולעשות אוטומציה לתהליך הזה בצורה מאוד רחבה, ובאמת ניתן להגיע לכמויות מאוד גדולות של בדיקות. מבחינה טכנולוגית - זו טכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת. אני אישית כן מאמין שכול הגורמים ומשרד הבריאות כולם רוצים הכול לטובת העניין, אני לא חושב שיש אינטרסים", הוסיף.

בהמשך, פרופ' סגל סיפר כי הם מקיימים דיאלוג עם משרד הבריאות על הנתונים, "אנחנו מעבירים את הדו"חות שלנו ואנחנו עובדים בשת"פ גם עם הקופות וגם עם משרד הבריאות. חשוב להדגיש שהרמה של התסמינים היא עדיין נמוכה ממה ההייתה בשיא המגפה, אבל בהחלט בשבוע האחרון, בדגש על היומיים-שלושה האחרונים, התחלנו לראות ראינו עליות שלא ראינו כאן בארבעה שבועות האחרונים".

עריכה: עופרי גליכמן, 103FM

קורונה מכון ויצמן פרופ' ערן סגל רדיו 103 FM

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}