אין לפרקליטות שום הוכחות ביד!

הפרקליטות ניסתה להשפיע על השופט

היום נפתח משפטה של האם ממאה שערים (כתובת זמנית?) בבית המשפט המחוזי בירושלים. המשפט מתנהל בפני השופט יוסף שפירא, הנחשב להגון ועיניני, אבל אסור לסמוך על העובדה שלמרות שאינו חובש כיפה, הוא נסע להתפלל באומן, ולהאמין שאת תפילותיו שם הוא זקף למענה.

צריך להמשיך ולהרבות בתפילה בעצמנו.

נכון להיום, ישנן הרבה מאוד סיבות אובייקטיביות לקוות שהמשפט הזה יסתיים בטוב. בית החולים 'הדסה', שעל עדויות אנשיו מבוססות רוב ההאשמות נגד האם, היה מעורב מאז פרצה הסערה הזו, בעוד מעשי רשלנות, שלא הסתיימו בטוב. המקרה של הילד המסכן שכמעט גווע ברעב משום ש'מחלתו' לא אובחנה בצורה נכונה, הוא קל יחסית ללידת התאומים שהסתיימה במותה של היולדת הד"ר גלית סעדה-אופיר. רק לפני ימים אחדים קבעה ועדה של משרד הבריאות, כי "כשלים ומחדלים חמורים בתפקוד הצוות הרפואי בבית-החולים הדסה עין-כרם היו בין הגורמים שהביאו, בסופו של דבר, למותה".

איש לא יעלה על הדעת שבנק שפושע בכספי לקוחות, או מוסד חינוכי שנתפס כשהוא משחית נפשות ילדים יוכל להמשיך ולתפקד כאילו לא קרה דבר. על אחת כמה וכמה שמנהליו ונציגיו אינם יכולים לשמש כ'עדים מומחים' במשפט מעילה או פגיעה בילד, התנהל בתיק אחר.

אין שום סיבה שבעולם שמוסד רפואי כמו 'הדסה'-עין כרם, ש"כשלים ומחדלים" שהוא היה שותף להם הביאו למותה של אישה צעירה בת 37 שהשאירה אחריה עוללים בני יום, לא ייתן את הדין, וגם יהפוך, במשפט אחר, מנאשם למאשים.

אבל את עיקר הביטחון שלנו בהיחלצותה של האם מהמשפט הזה בטוב, או לכל היותר עם המלצה לטיפול ובהדרכה נכונה, אנחנו מבססים על התנהגותה המשתוללת ואחוזת האמוק של הפרקליטות.

מי שיש בידיו הוכחות מוצקות ומבוססות עם עדויות של אנשי מקצוע ובני משפחה ועם סרטים מזעזעים - כפי שדווח בתקשורת לגבי התיק הזה - צריך לשבת רגע לפני תחילת המשפט בחיבוק ידיים, או לכל היותר לחכך אותן זו בזו. מי שזקוק לתימוכין חיצוניים של שופט אחד, על הבעיות התפקודיות, כביכול, של האם כדי להשפיע בעקיפין, על השופט אחר, אין ספק שאין לו שום דבר אחר ביד.

אין מנוס מהמסקנה שהתביעה שהועלתה בסמוך להתחלת משפטה העיקרי של האם, להרחיק אותה מילדיה הבריאים, שנפלה בערכאה של בית המשפט המחוזי, והערעור המתוקשר מאוד שהוגש באותו עניין לבית המשפט העליון, לא נועדו אלא להשפיע על השופט שפירא. המטרה היתה לכבול את ידיו, שהרי אם מקבילו רביד, או השופט דנציגר מבית המשפט העליון, היו קובעים שהיא מסוכנת לילדיה הבריאים, המשפט על הילד החולה כבר היה מיותר.

הנתונים בתחילת המשפט, מבחינה זו, הם טובים ומעודדים. מי שיכול לטרוף את הקלפים הם רק ה'קמבצים' למיניהם, המתקבצים להם עלינו בכלי התקשורת הכלליים, והופכים את עצמם ל'דוברי' המערכה שאיש לא הכריז עליה.
היום מופיע אחד מהם, יואליש קרויס, ב'ידיעות אחרונות' ומצהיר: "אם נראה במשך חודש-חודשיים שהמשפט לא מתנהל כמשפט צדק, ישנם גורמים שכבר הצהירו שיעשו פולסא דנורא לבכירי 'הדסה' ולרווחה ואז כבר לא יהיו עדים ולא יהיה משפט".

עדים, יואליש, אין להם גם בלי ה'פולסא דנורא' שלך. ול'משפט' היינו מעמידים דווקא אותך על רדיפת האם בדברים הלא אחראיים שצוטטו מפיך.

האדם מהחווה אכל מ'עץ הדעת' ו'מתפקח'

לראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, מלאו היום 60 שנים, ועל פי הגירסה של הריטב"א, המבוססת על נוטריקון של הפסוק "בישישים חכמה", בן ששים הוא ל'חכמה' ולא ל'זקנה'. שמעון פרס ודאי יסכים עם השינוי הזה..

מעכשיו אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שה'חכמה' אכן הגיעה ליעדה...

יום הולדת הששים היה נחוג בעבר יותר מכל אחר, כיום שבו יוצאים מכלל 'כרת'. אם המדינה היא השתקפות של ראש ממשלתה ולהיפך, יש גם לכולנו סיבה אמיתית לחגוג היום.

אז מזל טוב.

אבל מה שמעניין הוא שמי שמעידים עליו דווקא היום, ביום ההולדת הכל כך משמעותי לנתניהו, שיצא מכלל סכנה...ראש הממשלה הקודם קודם - אריאל שרון. על פי הידיעה המאוד תמוהה המתפרסמת בדיוק היום ב'ישראל היום', ורק שם, האדם מן החווה פשוט אכל מעץ הדעת והחל להתעורר ואפילו לתקשר...

הידיעה, עליה חתום דן לביא, מבוססת על מגזין האינטרנט ה'דיילי ביסט'. בכתבה המתארת את מצבו של רה"מ לשעבר שהפך ל'צמח', הוא מוגדר כ..."בריא מכדי למות ופצוע מכדי למשול ממש כמו תהליך השלום במזרח התיכון"...

כתבת המגזין, לין שר, הורשתה ככל הנראה להיכנס לחדרו של שרון בבית החולים תל השומר, והיא מתארת אותו עם עיניים פקוחות, "לפעמים הוא מוצב מול הטלוויזיה שם מוצגות בפניו תמונות של נופים וחיות ובמיוחד פרות"...

כך מטעים אותו לחשוב שהוא נמצא ב'חווה' של אריק ולא במחלקה הגריאטריה של תל השומר, בדיוק כמו ש'עבדו' עליו שפינוי חבל עזה יביא עמו את השקט.

"בני משפחתו מספרים לו על חדשות היום ועל המתרחש בחוותו האהובה. הם מקריאים לו שני ספרים במקביל כפי שהוא היה נוהג לעשות בעצמו, ומשמיעים לו מוסיקה קלאסית. כאשר שיער השיבה שלו מתארך הם מספרים אותו ופעם בכמה זמן, כשמישהו מבקש ממנו להזיז את הבוהן הוא עושה זאת" - מתואר בכתבה.

אם היתה ההצבעה בכנסת מתבצעת באצבע, כמו בימים הטובים, ולא בכפתור אלקטרוני, יתכן על פי התיאור האופטימי הזה שהוא כבר היה יכול לשוב לתפקידו הקודם ואפילו להשפיע ולהכריע...

כדי שלא תאמרו שהכל מצוץ מן ה...בוהן, מצוטט בכתבה גם ד"ר שלמה שגב, רופאו הצמוד והמנהל הרפואי של המכון לסקר רפואי בביה"ח שיבא תל השומר, שם מאושפז שרון: "יש תחושה של תקשורת ושל הבנה" - הוא אומר.

ואם תעלו ספקות ותטענו ש'תקשורת' ו 'הבנה' לא היו עמו אפילו בזמנים הטובים והבריאים שלו, הרי שד"ר שגב, מה לעשות, חושב אחרת: "לחץ הדם ודפיקות הלב של שרון נורמליים. הוא נראה כמעט אותו דבר", הוא מדגיש בכתבה. עם זאת הוא מסרב לנבא כמה זמן יוכל שרון לשרוד במצב הזה. "הוא נהג לספר לי על אמו וסבתו שחיו מעל גיל 90 והבטיח לי שהוא ישרוד שנים".

בכתבה גם מצוטטת מזכירת המדינה של ארה"ב לשעבר קונדוליסה רייס: "אם שרון לא היה לוקה בשבץ אני חושבת שהיום כבר היתה מדינה פלשתינית" - היא מעריכה. אם היה אומר זאת ח"כ מן הימין או דניאלה וייס היו מייחסים להם שמחה לאד...

האם יש סיכוי שהוא יתעורר אי פעם? גם לשאלה היותר ממסקרנת הזו מוכן ד"ר שגב, רופאו של שרון להתייחס. היום הרי, אסור לשכוח, יום הולדתו של נתניהו: "הוא אדם בלתי רגיל. יש אנשים שהתעוררו לאחר שנים ספורות, אבל הם למען האמת היו צעירים יותר. מצד שני ראיתי רק מעט אנשים בגילו שורדים לאורך זמן כה רב. אני יודע שבנו גלעד מאמין שהוא יכול להתעורר, אבל אף אחד לא יכול לדעת זאת בוודאות".

עיתון 'ישראל היום' ידוע באהדתו לראש הממשלה נתניהו. האם יתכן שהידיעה הזו היא 'מתנת יום ההולדת' של העיתון לביבי, ונועדה גם להכניס מעט מורך בליבה של הגב' ליבני ואולי גם במופז, שהנה הנה המנהיג המיתולוגי ואהוב שלהם עומד לקום מתוך ההפיכה?

התיאוריה הזו רצינית בדיוק באותה מידה, כמו הדברים שמופיעים בכתבה עצמה..

עיר המלכים ללא 'כתר השבת'

הקטע הזה נכתב בהסתייגות, ומתוך תקווה הנשענת על אמונה עמוקה שבורא עולם אינו משבש את מחשבתם של הדבקים בו וברצונו, ושאין בפרסום שהוא מתבסס עליו שמץ מן האמת.

ובכל זאת, איך אומרים? - "היה כתוב בעיתון" והתעלמות היא, כידוע, ממידותיה הלא יפות של בת היענה.

אין ספק שלפחות עד עוד כשלושה שבועות, מועד הפירעון של איגרות החוב מסדרה ט' של חברת 'אפריקה ישראל', בסכום של 550 מיליון ₪, יצטרכו הכתבים הכלכליים להמשיך ולעבוד בקצב מטורף כדי לספק לעורכיהם מדי יום כתבות על לב לבייב ועסקיו. מחובתם לסייע לשמור על השיא שנזקף גם הוא ל'חובתו' של לבייב בתקופה האחרונה, האוחז במספר הידיעות הגדול ביותר שנכתבו אי פעם על איש עסקים בישראל. הצלמים, גם הם, לא יוכלו להניח ידם, ולו לרגע, מכפתורי המצלמות המכוונות אל כל זיף בפניו של לבייב.

אל תקנאו בהם.

אנחנו, כמי שנאלצים מתוקף תפקידנו לעבור מדי יום גם על העיתונות הזו, סיגלנו לעצמנו שיטה שבאמצעותה אנחנו מצליחים לדלג, כמעט ללא מגע יד, על העמודים ה'דביקים' שבהם מתנוססים תמונותיו של לבייב.

ובכל זאת, כשראינו את הידיעה הבאה - התבלבלנו. תמונת ה'מלך' שכסאו, על פי התקשורת, מתנדנד לאחרונה, לא הופיעה בה הפעם, במקומה עיטרה אותה טירה מרהיבה, והיא סיפרה שבעליה של 'עיר המלכים' עומד לוותר על אחד מ'כתריו' החשובים ביותר - 'כתר השבת'.

מסקרן, לא?

'עיר המלכים' היא אחת האטרקציות המושכות ביותר באילת. זהו מבנה ענק המשתרע על 11 אלף מ"ר, הבנויים על שטח של 16 דונם, שבו מוצבים מתקנים וחוויות מיוחדות. מאז חנוכתה של ה'עיר', לפני כ-4 שנים, היא משכה אליה כ-350 אלף מבקרים מדי שנה.

אלא שמסתבר שההכנסות לא רק שאינן מספיקות, אלא מאיימות על המשך הפעלתה. דרור מרמור מדווח ב'גלובס': "ההכנסות והרווחיות מעיר המלכים ממשיכים להתכווץ בקצב מבהיל. בשמונת החודשים הראשונים של השנה, כולל אוגוסט התיירותי, הם הסתכמו רק ב-1.33 מיליון שקל, לעומת רווח של 4.2 מיליון בכל שנת 2008 ורווח של 10.5 מיליון בכל שנת 2007".

צניחה של ממש, כאילו היה זה מתקן אטרקציה לצניחה חופשית ב'עיר המלכים'.

בנוסף גם מעיקה על הפעלת המקום הלוואה בנקאית גדולה בסכום של 63 מיליון שקל שבקרוב יצטרכו לפרעה. מה עושים? - מסירים את ה'כתר' מעירם של המלכים.

מאז נפתחה 'עיר המלכים' היא לא פועלת בשבת. אבל בעקבות הקשיים הכלכליים שהיא נקלעה אליהם, מדווח 'גלובס' כי לראשונה שוקלים מפעיליה לפותחה גם בשבת.

"ממצגת שפרסמה חברת אלרן נדל"ן" - נכתב בידיעה - עולה כי החברה פועלת לפתיחת 'עיר המלכים' בשבת, פעולה שעד היום לא התאפשרה בעקבות מגבלות חוזיות בהסכם המייסדים".

חלקן העיקרי של מניות 'עיר המלכים' מוחזק על חברת 'אפריקה ישראל' של לב לבייב. האם שמישהו מנצל את מצוקתו של האיש היקר הזה, שבעבר קידש שם שמים ברבים כשעמד על כך ש'קניון רמת אביב' שהיה בשליטתו יהיה סגור בשבתות, כדי לנשל אותו גם מנכסיו הערכיים והרוחניים? האם למישהו יש עניין להוכיח דווקא בלב 'עיר המלכים' ש'מלך' העסקים הישראלי הוא עירום?

אם כן מוטלת לפחות בעניין זה החובה על כל אחד מאיתנו לחזק את האיש ולא לתת לו ליפול לפחות ברוחו, תרתי משמע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!