כמה מעדיפים בחירות וכמה מאמינים שנתניהו יקיים את הרוטציה

הנושא הדחוף ביותר לטיפולה של הממשלה החדשה, לדעת הציבור היהודי הוא הכלכלה והתעסוקה, בעוד הבריאות והביטחון נתפסים כדוחקים פחות. כך עולה מנתוני מדד הקול הישראלי החודשי של מרכז גוטמן, לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. עוד עולה כי כמחצית מהישראלים מעריכים שראש הממשלה בנימין נתניהו לא יקיים את חלקו בהסכם הקואליציוני, ולא יפנה את מקומו לח"כ בני גנץ.

ממשלה או בחירות רביעיות?

חרף קיתונות הרותחין שנשפכו בשבועות האחרונים כמעט מכל עבר על הממשלה החדשה, בגין גודלה אי הבהירות של קווי היסוד שלה, איוש התפקידים וכדומה, יותר ישראלים מעדיפים אותה במתכונתה הקיימת מבחירות רביעיות בקיץ (49% לעומת 32%). יש לציין כי בחודש שעבר, בטרם נודע ההרכב המדויק של הממשלה, תמכו באפשרות הזו 57% מהנשאלים.

הפער בעניין זה בין יהודים לערבים הוא עצום: רוב (55%) בקרב היהודים מעדיף את הממשלה כפי שקמה, בעוד שרוב (55%) בקרב הערבים היה מעדיף בחירות רביעיות בקיץ. פילוח לפי הצבעה מעלה רוב רק בקרב מצביעי גשר-עבודה-מרצ (55%) והרשימה המשותפת (63%) שהיו מעדיפים בחירות בקיץ.

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי בכל המחנות שיעור המעדיפים את הממשלה כפי שקמה עולה על שיעור מי שהיו רוצים בחירות בקיץ, אבל רק בקרב מי שהגדירו עצמם ימין, מדובר ברוב של ממש: שמאל – 41.5% (לעומת 38.5% שהעדיפו בחירות), מרכז – 45% (לעומת 28%), ימין – 63% (לעומת 24%).

החלת ריבונות בשטחי יו"ש/הגדה המערבית

כמחצית מהציבור הישראלי תומך בהחלת הריבונות על שטחי יו"ש/הגדה המערבית בין אם בתמיכה של הממשל האמריקני ובין אם בלעדיה. בציבור היהודי, 28.5% תומכים בהחלת הריבונות רק עם תמיכה של הממשל האמריקני, אחוז דומה תומכים בסיפוח גם ללא תמיכה זו, 26% מתנגדים לסיפוח ו- 17.5% לא יודעים. בציבור הערבי, 57% מתנגדים להחלת הריבונות בשטחי יו"ש/הגדה המערבית, 26% לא יודעים, 8.5% תומכים רק בתמיכה אמריקנית ואחוז זהה תומכים במהלך גם בלי תמיכה זו.

אם אכן ישראל תחיל את ריבונותה שם, 58% מהציבור הישראלי מעריכים שהדבר עלול לגרום לפלסטינים להגיב באינתיפאדה שלישית.

האיום האיראני?

על רקע הדיווחים בתקשורת על מלחמת סייבר בין איראן לישראל בימים האחרונים, 71% מהציבור סבורים כי לישראל סיכוי טוב יותר לגבור על האיראנים. במקביל כמחצית מהישראלים (51%) לא צופים שמאבק הסייבר יהפוך בשנתיים הקרובות למלחמה כוללת בין שתי המדינות.

20 שנים ליציאת כוחות צה"ל מלבנון - כמחצית מהציבור הישראלי (48%) סבורים כי ההחלטה לפנות את דרום לבנון באופן חד צדדי הייתה נכונה, לעומת 31.5% שחושבים שזו הייתה החלטה לא נכונה.

קבוצת הגיל המסכימה בשיעורים הגבוהים ביותר לכך שהיציאה החד צדדית הייתה נכונה הם בני 35-54, אשר חלקם שירתו שם וחוו את הצדדים הקשים של נוכחות צה"ל בדרום לבנון.

ראש ממשלה על ספסל הנאשמים

כמחצית מהישראלים (52%) מעריכים שנתניהו יוכל למלא את תפקידו כראוי במהלך המשפט, לעומת 41% שחושבים שלא יצליח בכך. בהקשר זה, למעלה ממחצית הציבור (51%) "לא קונים" את ההסבר שההליך המשפטי נגד נתניהו נועד למעשה להדיחו לאחר שהדבר לא עלה בבחירות, לעומת 40% מהציבור שמסכימים עם טענה זו.

בקרב 78 אחוז מבין מצביעי 'כחול לבן', נתניהו לא יוכל לתפקד כראש ממשלה במקביל לניהול משפטו, מספר דומה 76% בקרב מצביעי מפלגת העבודה, שמונה כיום בכנסת שלושה ח"כים בלבד. כך סבורים גם 54% ממצביעי 'ישראל ביתנו' של אביגדור ליברמן ו-44% ממצביעי 'הרשימה המשותפת'. 

על פי הסקר, בגוש הימין התמונה שונה לגמרי. 18% מבין המשיבים - מצביעי 'ימינה' סבורים כי נתניהו לא יכול לכהן במקביל למשפטו, לעומת 8.5 אחוזים ממשתתפי הסקר ומצביעים לליכוד, 8 אחוז ממצביעי ש"ס ושני אחוזים בלבד מקרב המצביעים ל'יהדות התורה'.

האם נתניהו יפנה את מקומו כאמור בהסכם?

48% מהציבור הישראלי מעריכים שנתניהו לא יפנה את מקומו לבני גנץ בתום 18 חודשים כמוסכם בין הליכוד לכחול לבן, לעומת 41.5% שחושבים שהוא דווקא יעמוד בחלקו בהסכם. מקרב משתתפי הסקר מצביעי כחול לבן - 66% סבורים שלא יקיים הרוטציה, לעומת 21% מקרב מצביעי הליכוד שסבורים כך. 33% מקרב מצביעי ש"ס ו-28 אחוזים מקרב מצביעי 'יהדות התורה'.

הנושא החשוב ביותר על שולחן הממשלה

בציבור היהודי השיעור הגבוה ביותר (37%) חושבים שהנושא העיקרי שעל הממשלה לטפל בן הוא הכלכלה והתעסוקה, ואחריו - רווחה (13%). נושא הבריאות והקורונה והנושא הביטחוני נבחרו כעיקריים על-ידי 12% בלבד. בציבור הערבי, עלה ראשון נושא השוויון והאחדות החברתית (21%), ואחריו כלכלה ותעסוקה (19%) ובריאות וקורונה (18%).

מדד הקול הישראלי מאי 2020 נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 27-31/5/2020, רואיינו 622 איש ואשה בשפה העברית ו-149 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!