משולם נהרי נגד זכויות החתולים

מה שיפה בכל יום משמים בכנסת הוא התפקוד של הח"כים החרדים. לראות - ולא להאמין. מי שחשב שלהיות נבחר ציבור במפלגה חרדית הוא תפקיד קל - טועה.

אתה רואה אותם מבעד ליציע העיתונאים, ישובים על כיסאותיהם, דרוכים לכל ניסיון אופוזיציוני לנצל את הריקנות המשמימה של אולם המליאה. גם כשהם יוצאים החוצה, לנשום קצת אוויר צח של ניחוח המאכלים במתחם הסמוך למזנון, הם דרוכים. שליח הקואליציה מגיע שוב ושוב, מטריד אותם באמצע שיחות חשובות עם עיתונאים ועם סתם חברים.

"יש הצבעה" - נישא קולו. והח"כ נדרך.

הדריכות הזו, אגב, חוצה מפלגות חרדיות. ש"ס כמו דגל כמו אגודה – אין כמוהם נאמנים וממושמעים קואליציונית.

"לפני כמה דקות קראת לי, אולי תחפש מישהו אחר" - שמעתי את אחד מהח"כים שלנו מתחנן על נפשו, מבקש לסיים שיחה חשובה. אבל בן שיחו המשיך לעמוד לצידו, ממתין למשמעת.

הח"כ נאנח, ורץ פנימה.

שלוחי דרבנן, לא סתם שלוחים. איילות שלוחות של ממש.

תסמכו על גפני

"יהיה קיצוץ, או לא יהיה?" - הייתה שאלת המיליון דולר באסיפה הבלתי רשמית שהתכנסה לצד המזנון. אגב, אם לשפוט על פי הריח העולה מהמטבח (עד כה טרם טעמנו, מחוסר זמן) הוא מריח כנטול זבובים, מקקים ושאר חרקים. אבל לך תדע...

שלמה ברילנט, יו"ר איגוד הישיבות והת"תים, נשמע מודאג. "נכון, לא יעשו קיצוץ בפועל, אבל יעשו תרגיל ופשוט לא יעבירו את הכסף. יחנקו את המערכת, והדד ליין צפוף מאוד: עד ל-5 לחודש". כמי שיושב ליד השלטר של עולם הישיבות, אפשר בהחלט להבין את הדאגה הנשמעת בקולו.

לעומתו, נשמע אורי מקלב רגוע ובטוח בעצמו. "לא ייפגע שום דבר בתקציב הישיבות", הוא אומר בטון נחרץ של מי שיודע דבר וחצי דבר מעבר למה שהוא מוכן לגלות. "בשביל זה גפני הוא יו"ר ועדת הכספים, ותסמכו עליו", הוא אומר.

ברילנט מאזין לו, מודה שהוא סומך על גפני, ובכל זאת לא רגוע אל מול המלכודות המתוחכמות של פקידי האוצר. כך או כך, לא ימים רבים נותרו בטרם נוכל לבדוק מי מבין השנים צדק.

צער בעלי חיים

בינתיים, באולם המליאה, מתנהלת סערה בכוס מים. לשמוע, ולא להאמין, איך מסוגלים ח"כים נכבדים לנהל ויכוחים ודיונים על ניסוחים שאין בהם ממש.

בעוד שלמה מולה מקדימה מתפלסף ומנסה להסביר עד כמה חשוב החוק החדש, פרי מחשבתו של יואל חסון (מקדימה גם הוא), אני מנסה להפעיל את כל חוטי המחשבה כדי להבין על מה בעצם הוא נלחם. ובכן, תאמינו או לא, על זכויות...בעלי החיים.

יש ארגונים לזכויות הגבר, זכויות האישה, זכויות הילד. רק לזכויות בעלי החיים איש אינו דואג. ובכן, יעלה ויבוא חוק חדש, חוק שיפאר את מדינת ישראל הנאורה והמתקדמת, חוק שידאג למלוא זכויותיהם של קוראי ה'קוקוריקו' וה'מיאו'.

"צער בעלי חיים הוא שם החוק עד היום, וכך צריך להשאיר את הדברים", מנסה משולם נהרי להסביר.

"לא, אני דורש חוק שידבר על דאגה ל'רווחת בעלי החיים'", אומר מולה, כשהוא מוכן להתפשר ולהחליף את המילה 'זכויות' במילה 'רווחת'. "ואם לא תאשרו את החוק עכשיו, תקבלו אותו שוב בעוד מחצית השנה, אבל אני נחוש בדעתי להעביר אותו", מבהיר מולה.

"לא נהוג לאיים בכנסת", שולח יו"ר הכנסת רובי ריבלין הערה.

בזה הרגע נכנס אל האולם גם ראש ממשלת ישראל, ועוד דקות ספורות חולפות בטרם מצביעים (כמעט כולם) נגד ההצעה.

היא לא עברה, אבל כמו שהבטיח מולה היא תעלה מחדש בעוד מחצית השנה.

אז מי שחשב שמשכורות הענק הניתנות לחברי הכנסת ניתנות מבלי שיעבדו קשה, הרי שבא הדיון החשוב הזה והוכיח, קבל עם ציפור והולך על ארבע, כי נבחרי הציבור עובדים קשה, עושים עבודה חשובה מאוד, וראויים לכל ציון לשבח.

אחר-כך, מחוץ למליאה, אני מנסה לבדוק עם השר משולם נהרי על מה ולמה הקדיש את כל כוחו לקריאות הביניים הקולניות בהקשר של חוק כה מטופש. אבל נהרי לקח את הדברים בהחלט ברצינות. מבחינתו ניסו לעוות כאן את האמת. "צער בעלי חיים הוא מדאורייתא. אין כמו התורה שדואגת לבעלי החיים. 'כי תראה חמור...עזוב תעזוב עמו', בשבת צריך אדם לתת גם לבהמתו לנוח, יש להאכיל תחילה את בעלי החיים ורק אחר-כך לאכול בעצמו. לא יכול להיות שיבוא ח"כ ויציע חוק כאילו הוא המציא את הגלגל".

למען האמת, העיסוק בחוק הזה הוא רק התחביב עבור נהרי, האיש שהביא לעולם את 'חוק נהרי' המפורסם, שיש המנבאים לו בימים אלו חזרה לזירה.

בזה הוא עוסק 'בינתיים'. אבל מן הסתם עוד תשמעו עליו בתקופה הקרובה, ובהחלט לא בהקשר של צער בעלי חיים.

אומר את האמת

מה לא כתבו עליו בתקופה האחרונה.

במרוץ, שלא היה מבייש את הח"כים המתוקשרים ביותר, הוא טס מנושא לנושא, מביע את דעתו, קובע עמדות, ואומר את שלו בלי 'לשים' על אף אחד. הוא תמך בגיורים של חיילים המשרתים בצה"ל, הוא שלח את החרדים "שילכו לעבוד", הוא הפך ללהיט בקרב כל עיתונאי המחפש מרואיין שישחיז לשונו ויאמר בדיוק את ההפך ממה שמצפים לשמוע ממנו. הוא מילא טורים רבים ונכבדים, סיפק סחורה לכתבים, והוא גרם חוסר שביעות רצון במפלגת האם שלו.

מה גרם לך 'להיכנס' בש"ס? - אני שואל אותו ברגע של גילוי לב.

"אני חלילה לא נכנס בש"ס, ש"ס היא המפלגה שלי. אני פשוט פועל למען האמת ואומר אותה בלי חשש, לא לפני שאני מתייעץ עם הגדולים. איך אמר הרב מזוז שליט"א? 'הרב חיים אמסלם הוא בגימטריה אמת'".

• אתה לא חושש מהתוצאות? אתה יודע, תמיד תיתכן אפשרות להחליף אותך בנציג אחר...

הוא מחייך, נראה בטוח בעצמו. "לא, אני לא חושש".

נו, בטח שלא. סוד גלוי הוא כי מאחוריו עומד בכל כובד ההשפעה הגר"מ מזוז, ועוד אי אלו משפחות רבות השפעה.

אם לא חושש, אז ניסינו לשמוע את דעתו בנושא נוסף, שטלטל לאחרונה את ש"ס והביא אותה אל מול אור הזרקורים התקשורתיים, כאשר העיתונות החילונית משחיזה שיניים ומתבטאת באופן חריג.
"לה פאן בזקן", "יורג היידר בכיפה", כינה גדעון לוי מ'הארץ' את אלי ישי, וזה בהחלט לא נעים. ישי, באומץ לב, נלחם נגד תופעת העובדים הזרים המציפים את ישראל, אבל יפי הנפש, משמאל ומימין, לא ממש התרשמו מכך שהוא עושה את רצון רבו ומורו, הגר"ע יוסף.

למרבה ההפתעה, דווקא הפעם אמסלם זהיר יותר. אולי זו חלק מהפקת לקחים. הוא מסרב לומר את דעתו על הטיפול בעובדים זרים, ואת הערותיו בנושאים שונים שלא נפרטם הוא מבקש לומר 'אוף דה רקורד', ורק לאחר שהוא מוודא כי הנחנו את העט מידנו.

כל שהוא מסכים הוא לספר על שאילתה דחופה אותה הציע בבוקרו של יום. "אני דורש לעשות משהו בקשר לעובדה לפיה הטלפונים הסלולאריים מזיקים בקרינתם. שאלתי את שר התקשורת למה משרדו לא עושה דבר בנושא?

"בתחילה ניסה לומר שהדבר קשור למשרד הבריאות. אמרתי לו: 'אם ככה, אולי נקבע בחוק שעל כל טלפון תהיה מדבקה ובה אזהרה כי המכשיר מזיק לבריאות בדיוק כפי שנעשה הדבר על אריזות הסיגריות?' הוא הקשיב, הופתע מהרעיון, ואז התלהב בקול. 'שמע, זה רעיון טוב', אמר לי. עכשיו לא נותר לי אלא לקוות כי התלהבותו תביא לכלל מעשה".

• ומה דעתך על מה שמתרחש בבית שמש? הפגנות החילוניים נגד בנייה לחרדים והרעש סביב הנושא?

"מאחר ואני לא מעורב בנושא, אני מחזק את ידי השר", הוא פותח בנימה ממלכתית.

• אתה בעד בניית מתחם מגורים 'לחרדים בלבד'?

"לא. אני סבור שחרדים צריכים להתגורר בכל מקום בארץ, כי זוהי תרומתם. גדולי ישראל לפני 50 שנה עודדו לצאת לשטח ולפעול. בן תורה שגר בעיר, משפיע מאוד. אני מתנגד לערי הגטו, שאת תוצאותיהם רואים בשטח. ראוי שמצודתו של הציבור החרדי תהיה פרוסה בכל מקום, כי עצם נוכחותו היא מעט מן האור הדוחה הרבה מן החושך".

אולי לא כולם יסכימו עם דעתו, אבל אמסלם, כמו אמסלם של התקופה האחרונה, אומר את האמת מבלי לטייח אותה.

לא קל להיות נכה חרדי

מתצפית על עסקני הציבור העולים לרגל אל הכנסת אפשר ללמוד המון. לפעמים, אפילו הרבה יותר מקריאה מדוקדקת של ידיעות היח"צ שהם משגרים אל מערכות העיתונים, יותר מקריאה יסודית של הכתבות בעיתונות. בבחינת, אמור לי מתי וכמה ביקרת בכנסת, ואומר לך בדיוק מרבי עד כמה אתה משקיען, מהן שיטות עבודתך ועד כמה צפוי לך עתיד מזהיר בשמי הפוליטיקה החרדית.

ברילנט היה הראשון בו פגשתי במסדרונות הבית. אבל כשאתה בן למשפחת ברילנט, אך טבעי הוא שאתה מכיר ויודע את רזי ה'איך עובדים'. בצהרי יום רביעי האחרון היו עוד כמה וכמה, חלקם בשליחויות שהשתיקה יפה להם, אחרים ללא מטרה מוגדרת.

והיה שם עסקן נוסף, אותו הופתעתי לפגוש בכנסת, ועוד בלווית ח"כ יריב לוין מהליכוד: סגן ראש עיריית מודיעין עילית, הרב יעקב ולנשטיין, שנצפה כשהוא רץ ממשרד למשרד, מח"כ לח"כ, מתאמץ להשיג הישגים, שעל פשרם התקשיתי לעמוד.

ההיכרות שלו עם יריב לוין, תושב העיר מודיעין, הוא מספר, החלה לפני 13 שנים כאשר הקים בעיר החילונית הסמוכה - כולל. לוין הזדמן למקום באחד הימים, ומה שראה בהחלט הרשים אותו. כאיש ליכוד, בעל עמדות השפעה רבות, הצליח לסייע ל'שכנו', עד שבמהלך השנים הפכו השניים לידידים טובים.

"יחד ניסינו להשיג הישגים הקשורים לארגון חדש אותו הקמתי בשבועות האחרונים", מגלה ולנשטיין, העומד בראש 'קרן התושבים למען מודיעין עילית', שלזכותה נזקפים פעולות חסד משמעותיות. כאילו קרא את טורנו מימי פגרת הקיץ של הכנסת, טורים בהם מחינו על ועדות כנסת העוסקות בבעיות של נכים ואשר לא מצאנו בהם השתתפות של ארגוני נכים חרדיים, כאילו אצלנו אין נכים ואין חריגים.

ובכן, לפני מספר שבועות הקים ולנשטיין פורום, הכולל משפחות מהעיר מודיעין עלית, להן ילד חריג בבית, ואשר יחד יסייעו זה לזה להתמודד עם הבעיות.

נזכרתי באותן ועדות בהן דנו בטיב המעלית המותקנת בבית ספר כזה או אחר, לרווחת התלמידים הנכים, ועדות בהן נכחתי ואשר תמיד העלו במחשבתי את ההרהורים הקשים אודות חוסר הנגישות בבתי הספר שלנו. לא קל להיות ילד נכה. עוד יותר לא קל להיות ילד נכה הלומד בבית ספר חרדי.

כעת, יכול מאוד להיות שארגונו של ולנשטיין ישנה את התמונה. אם זה יצליח, יחקו אותו בערים חרדיות נוספות, לטובת הכלל.

כמה משמח יהיה לשבת בועדת רווחה או חינוך העוסקת בעניינם של הנכים ולראות שם בין הכיסאות נציגים חרדים. כי גם לנו חשוב הנושא, כי גם בקרבנו חיים נכים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!