"ד"ר וייס המריא לשמים" • ראיון בלעדי

ברגע הגורלי בו המריא הד"ר החרדי מספרינג-וואלי, ר' חיים וייס, במטוסו הפרטי, הוא לא פילל כי זוהי ההמראה האחרונה. המראה לשמי-שמים, המראה לעולם שכולו טוב.

הוא היטיב את אחיזתו בכפתורי הניווט, לחש את מילות תפילת הדרך, והגביה-טוס. הוא התכוון להגיע לקנדה, ולנחות בשדה תעופה קטן. אולי חשב לבקר את אמו הישישה, תושבת קנדה.

אלא שאז, בשחקים, החל האסון. הוא איבד את השליטה על המטוס, מסיבה שאין כל דרך לפענחה לאחר מעשה. המטוס הלך והנמיך את גובה שיוטו, הלך ואיבד את יציבותו.

ואז הוא התרסק, אל תוך צמחייה עבותה, על צלע הר. רוכב אופניים שחלף במקום, גילה את הזוועה, וכיוון את כוחות ההצלה, שהבינו שכבר אין להם מה לעשות.

כאן נכנסו אנשי חסד של אמת לתמונה. הם הגיעו לזירה, והחלו לעסוק בפינוי השרידים באופן מכובד. גופתו של ר' חיים וייס, נלקחה מהזירה, בדרכה לזיהוי במכון פתולוגי בניו-יורק.

ואז החל מאבק, הנמשך עד לשעות אלו, סביב התעקשות הרשויות בניו-יורק לנתח את הגופה.

במסיבת עיתונאים שקיימו ראשי הרשות הפדראלית בניו-יורק, הם הסבירו כי לא ניתן לדעת את הסביה שהביאה להתרסקות. "בהמשך נורה על ביצוע נתיחה, ואז נוכל לדעת עוד פרטים", הודיעו מפקדי המשטרה, ולא ידעו עד כמה ההודעה הזו דוקרת את בני המשפחה כמדקרות חרב.

מי שמפקד על הטיפול בזירה והיה זה שנאלץ להביא את בשורת האיוב לבני המשפחה, הוא ר' אייזיק לידר, נציג ארגון זק"א בניו-יורק. בשיחה בלעדית ל'בחדרי חרדים', מספר לידר על השתלשלות האסון וחושף את פרטי סידורי ההלוויה.

"האסון אירע במרחק של חמש שעות נסיעה ממונסי. כשראינו את ממדי האסון, היינו בהלם כבד. כולנו הכרנו אותו. אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של מאבק למנוע את נתיחת הגופה", מספר לידר ל'בחדרי חרדים'.

• יש סיכוי למאבק הזה?

"האמת היא", אומר לידר, "שהסיכויים אינם גבוהים במיוחד. בארצות הברית, שלא כמו אצלכם בארץ, כמעט בלתי אפשרי להשיג ויתור על נתיחת גופה. תמיד כאשר קורה אסון, מתעקשות הרשויות לבצע נתיחה. למרות זאת, אני מאוד מקווה שנצליח להגיע להסדר עם הרשויות, שיסכימו להסתפק בבדיקה חיצונית מקיפה".

• מתי ואיפה תהיה ההלוויה?

"גופתו של ד"ר וייס תוטס ביום רביעי, בשעה 12 בלילה, שעון ניו-יורק, ותגיע לישראל ביום רביעי אחר הצהריים. הלווייתו תצא מבית ההלוויות שמגר, והוא ייקבר בהר המנוחות בירושלים", מגלה אייזיק לידר.

• יש לו ילדים בבית?

"ד"ר וייס היה בן 60, והוא הספיק להשיא את כל ילדיו. יש לו בן אחד המתגורר בירושלים, ובן נוסף בעיר החרדית ביתר-עילית. אמו, המתגוררת בקנדה, עושה כעת את דרכה לניו-יורק. היא תיסע ארצה, יחד עם הגופה, כשהיא מלווה בכלתה ובנכדיה".

• כיצד נודע דבר האסון לבני המשפחה?

"לצערי, אני הייתי זה שבישר להם את הבשורה", מספר אייזיק לידר. "ישבתי היום בבית המשפחה במשך שש שעות. סיפרתי להם על האסון, תכננתי את סידורי ההלוויה, ואת כל ההליכים הבירוקרטיים הנלווים לכך.

"במקביל, יצרתי קשר עם מיכאל גוטווין, איש זק"א מהארץ, והוריתי לו שיעדכן את הילדים של ד"ר וייס, המתגוררים בירושלים ובביתר עילית.

"ר' חיים וייס היה מראשי הפסיכולוגים במונרו, וטיפל בילדים מיוחדים", מספר לידר. "הוא היה לבד במטוס, והתרסק מסיבות לא ברורות, בשעת צהריים, במרחק של חמש שעות נסיעה ממונסי".

כאמור, בעת הראיון עסוקים לידר וחבריו להשיג ויתור על נתיחת הגופה. "הבעיה היא שבארה"ב תמיד דורשים נתיחה", חוזר לידר ואומר. "'חסד של אמת' פועל להשיג ויתור על הנתיחה. מחר בבוקר יוחלט בקשר לזה".

סייע בהכנת הכתבה: ליפא שטאובר מניו יורק

קישורים:
אסון בשחקים • ד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!