י"ט אלול התשפ"ד
22.09.2024

ירושלים סוגרת שנה • סיכום עצוב

"אחרי מסדרונות המחלקות האונקולוגיות בירושלים דומה שהמקום העצוב ביותר בעיר הוא מסדרון הקומה השישית של בניין אלף בכיכר ספרא" • יעקב ריבלין מסכם שנה ראשונה להפסד הצורב בבחירות המקומיות

ירושלים סוגרת שנה • סיכום עצוב
מנח זרקא



אחרי מסדרונות המחלקות האונקולוגיות בירושלים דומה שהמקום העצוב ביותר בעיר הוא מסדרון הקומה השישית של בניין אלף בכיכר ספרא במועד בו מתכנסת הועדה המקומית לתכנון ובניה. בזה אחר זה יוצאים מחדר הישיבות אנשים שבקשתם סורבה ופניהם שחורות כשולי הקדירה. מי בגלל שבקשתו למרפסת סוכה לא נענתה ומי בגלל שכבר תלוי ועומד כנגדו צו הריסה. תחושת ההלם שעל פניהם של האחרונים לא ממש שונה ממי שיצא זה הרגע מחדר הרופא עם בשורה מאוד מאוד לא נעימה.

אחרי כמה שעות של שהות במקום מבינים את מהותו האמיתית של המהפך השלטוני בירושלים. לא ההפגנות מול חניון קרתא, שהזכרון הירושלמי צרוב בשכמותם גם בזמנים לא רחוקים אחרים, וגם לא המאבק סביב עוד גן ילדים בשכונה חילונית חרדית מעורבת. כשמאות בקשות לבנית מרפסות סוכה תקועות ועומדות, וכאשר כמעט כל בקשה להרחבה נענית בהתנגדות שלא קשה לעמוד על מניעה, זה המסר הברור ביותר לאזרח הקטן שמשהו בעיר השתנה כאן לרעה בשנה האחרונה.

סקר צר שערכנו בין היושבים במסדרון וממתינים להחלטות הועדה, לימדנו שהם לא ממש הפנימו שהם ושכמותם הם הקורבן האמיתי של המהפך שהתחולל. רובם ככולם אזרחים מן השורה שלא ממש מבינים למי אכפת שתהיה להם פיסת מרפסת עם שמיים פתוחים לחוג את חג הסוכות. ומה האסון הגדול אם מחסן מוזנח בקומת הכניסה ישמש גם למגורים את בני המשפחה מרובת האוכלוסין. לך תסביר להם שמדובר במדיניות מכוונת להגדיר את גבולות המגורים בעיר של השחורים ולמנוע מהם להפריע את מנוחתם של הלבנים הנאורים.

את הרוח הרעה שנושבת במסדרונות העיריה יכולים להרגיש, אם כי במידה פחותה, גם המזדקקים לשירותים אחרים. החל ממבקשי הבקשות להנחה בארנונא למגורים וכלה באלה שמבקשים בקשות להקלות בחובות מצטברים. הפקידים, כך ניתן להתרשם בעליל. הפנימו מהר מאוד את פשר המהפך השלטוני והאנטיפטיה שכבשו בתוכם במהלך תקופת הזוהר החרדית ( כולל בשתי הקדנציות האולמרטיות ובזו שבאה אחריה) מתפרצת כמו מוגלה מפצע שהתחבושת שמעליו הוסרה באיבחה חדה.

אז מה עושה יהודי משלנו שלא מוצא מענה אצל הפקידות( בחולם) האטומה? מרים טלפון או עולה פיסית לחדרי חברי המועצה החרדים ומבקש ישועה. בהתאם לנוהג המקובל במחוזותינו רבים לא טרחו אפילו להגיש בקשות ולנסות את הדרג הפקידותי המקובל. עולים ישירות ליוסי או לשלומי או לאלי , שמים את הניירות על השולחן ומצפים בתוך כמה ימים לקבל את התשובה המיוחלת.

אבל גם הסיפור הזה נגמר ולא כולם יודעים זאת. אם לא היה די בפנים החמוצות ובהחמרת הגישה של הדרג המנהלי כלפי המבקש החרדי, הצליח היועץ המשפטי לעיריה יוסי חביליו ( זה ששמו הופיע השבוע כשיאן השכר במגזר העירוני בדו"ח המפקח על השכר במשרד האוצר) לחסום את נתיב השתדלנות הצר שעוד נותר בהנחיה האוסרת על חברי מועצה ועוזריהם לפנות ישירות לפקידי העיריה. הנוסח אמנם רוכך קלות בהחלטת המועצה האחרונה אבל השורה התחתונה נותרה כשהיתה: אין כמעט טעם לפנות היום לעזרה של חבר מועצה. עם יד וחצי קשורים לאחור הוא עוד ינסה לעשות משהו. אבל במרבית המקרים זה לא ממש יעזור.


נציגים מיואשים

מבואסים מהמראות שבפתח ועדת התכנון והבניה יצאנו לחפש נחמא פורתא בסיור קצר בלשכות הנציגים החרדיים. אולי למרות כל המגבלות הם עדיין מצליחים לעשות משהו שאנחנו לא יודעים.

אבל כלום. נאדה. אם חשבנו לרגע ששם נמצא נחמא פורתא התברר שלא הגענו כנראה ללשכות שמשם מזרימים את הידיעות הוורודות לעיתונים המפלגתיים. התברר לנו מהר מאוד שידיעות לחוד ומציאות לחוד. החברים שפגשנו היו שפופים וקודרים כמו אנשים שהגיעו לאולם שמחות ומצאו שם פתק שהחתונה בוטלה.

תכתוב. תכתוב- מפציר בנו חבר מועצה שידע ימים טובים- שאין לנו מה לעשות בקואליציה הנוכחית וצריך לצאת למלחמה גלויה. אנחנו אמנם רק שנים עשר נציגים חרדיים אבל אם נפרוש יצטרפו אלינו גם חברים מהקואליציה שנפשם עייפה מכל מה שקורה כאן בשנה האחרונה. וללא כל קשר לנושאים החרדים. נמאס להם מהחובבנות וכל ההתנהלות המוזרה.

און או אוף דה רקורד- שאלנו ושלפנו את הפנקס.

- בחייך. מילה אחת אתה לא מזכיר בשמי. רק זה חסר לי לקבל טלפון אתם יודע ממי.

בוודאי שידענו. בקוים כללים רק נציין שמדובר בחבר מועצה מטעם מפלגה שמתעניינת מאוד ברבנות העיר. כל כך מתעניינת שהסתפקה במועט והצטרפה לקואליציה בלי תפקיד מהותי ובאפס מחיר. לאחרונה עבר חתול שחור בין ראש העיר וראשי מפלגתו של החבר הנ"ל, בדיוק על הרקע של הבחירות לרבנות העיר אך הצדדים עוד מקווים לישוב ההדורים. עד שיוחלט אם זה מה שיקרה אף אחד מנציגי התנועה במועצה לא מוכן להיות זה שישבור את הכלים.

לדעתו של החבר עם המסכה צורת ההתנהלות של הנציגות החרדית במועצה מיצתה כבר את עצמה. זורקים לנו עצם פה ושם כדי שנסתום את הפה, הוא מתלונן מרות, אבל בסך הכל יש לנו מעט מאוד כח והשפעה. וזאת למרות ששנים עשר חברים הם כמעט שליש מהמועצה.

- ומה בדיוק תעשו באופוזיציה במועצה שמתכנסת פעם בחודש וראש העיר זקוק לה בעיקר רק לאישור התקציב?

לשאלה זו, יש לציין, אין לו מענה מסודר וברור. הוא ממלמל משהו על באלגאן שאפשר לעשות בכל ישיבת מועצה. על פיליבסטר שניתן לנהל ועל ניצול מצבים של כמה חברי קואליציה חסרים כדי לטרפד החלטות שמעלה ראש העיר. אבל לא הרבה מעבר לזה.

בהחלט ניכרת בו תחושה עזה של זעם אין אונים. עד לפני שנה הוא וחבריו היו המלכים הבלתי מעורערים של העיריה. הם נכנסו ובאו בלשכת ראש העיר כבני בית והפקידות הבכירה ירדה לפניהם על הברכיים. היום לא סופרים אותם ממטר. לא בלשכת ראש העיר. לא בלשכת המנכ"ל. ולא באגף לפיקוח על החניה. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא זו בדיוק ההגדרה הנכונה.

בן שיחינו יודע שהסיכויים שיקבל אישור לפרישה מראשי תנועתו הם אפסיים. ויהיו כאלה גם לאחר שתסתיים הפרשה של רבנות ירושלים.אין טעם בפרישה של מפלגה חרדית אחת כאשר השניה נשארת בקואליציה ומעניקה לראש העיר את הגיבוי הדרוש. הסיכויים לפרישה של השותפה נמוכים עוד פחות מאפס בגלל שיטת האסקופה הנדרסת עליה מצהיר בגלוי אחד מבכירי המפלגה וגם, אם יורשה לגעת בעדינות בפצעים ישנים, התמיכה שהעניקה בגלוי ובסתר לראש העיר אחת הסיעות- מהסיבות הידועות.

רק לא לחרדים

אבל להוציא קיטור הוא עדיין מרשה לעצמו, בפרט תחת חסות האנונימיות המובטחת ( אם כי חבריו למועצה לא יתקשו לזהות אותו. הוא מודע לכך אך זה לא אכפת לו כל זמן שראשי מפלגתו לא יוכלו להאשים אותו בגלוי בערעור היחסים עם ראש העיר) . לברקת, הוא מנתח באוזנינו בפכחון, יש אג'נדה ברורה של חילון רשות הרבים הירושלמית, ובלימת הגידול במספר הבוחרים החרדים בעיר. " כמי שהתכונן חמש שנים לבחירות וניצח הוא כבר עכשיו חושב על הבחירות הבאות ויודע שהסיפור של הקרע הגדול בציבור החרדי היה תופעה חד פעמית. אם הוא רוצה להבחר פעם נוספת הוא חייב להמשיך ולהדק את הקשר עם הציבור הדתי לאומי מצד אחד. ולעצור את המשך הגידול החרדי".

בלימת הגידול החרדי נעשית. לדבריו, בשני צירים מקבילים. הראשון בשכונות החילוניות והמעורבות. " אי אפשר למנוע מחרדים לקנות דירות בקרית יובל או בקטמון אבל שמונעים מהם להקים בתי ספר או גני ילדים ולא מאשרים בנית מרפסות סוכה גם אם אין התנגדויות של שכנים, הופכים את הרוכשים החרדים לסוג של מתנחלים לא חוקיים"

עצירת ההגירה החרדית לשכונות חילוניות היתה אחד היעדים המוצהרים של ברקת במערכת הבחירות והוא חוזר עליה גם בימים אלו מעל כל במה אפשרית. החידוש של בן שיחינו הוא במה שמתואר על ידו כמהלך כולל של עצירת פרויקטים גדולים לדיור בעיר . אם הם מיועדים לחרדים או שיש חשש לבכירי העיריה שיפלו בידי חרדים.

מהעדר הוכחות הוא נזהר שלא להצביע על ברקת עצמו כאחראי לכך אך ברור לו שמדובר באנשים הקרובים אליו. כולל בעיריה ובועדה המחוזית השותפים לאג'נדה של בלימת החרדים. יצמחו לי כאן שערות, הוא אומר, כשיאשרו סוף סוף את בניית אלפיים יחידות הדיור הנוספות של הרחבת רמת שלמה. הנושא תקוע בועדה המחוזית שלכאורה אינה בשליטת העיריה אך למיטב ידיעתו כמה מחברי הועדה מתואמים הייטב עם הגורמים העירוניים.

אין לו גם ספק שעיכוב הפרוייקט הגדול שבכניסה לעיר באדמות שכבר נרכשו על ידי גורמים חרדים לא נעשה רק משיקולים תכנוניים טהורים. " פתאום נזכרו שאין מספיק שטחי ציבור בזמן שבכל האיזור אשרו תוכניות עם אחוזים נמוכים יותר לשטחי ציבור".

לפני כחודש , הוא מגלה, נערכה פגישה בין שני אישים בכירים במשרד השכון ובעירית ירושלים ( השמות שמורים במערכת) שנסובה אודות מדיניות הבניה בעיר בשנה הקרובה. לשני האישים היה ברור שמסיבות מדיניות אין כמעט אפשרות להוציא מכרזים של משרד השכון בשכונת הר חומה ( דתלי"ת- חילונית מעורבת) והאפשרות היחידה לבנות בעיר היא באמצעות מכרזי קרקע של מנהל מקרקעי ישראל לגורמים פרטיים. יש מספר מתחמים גדולים בעיר המתאימים לאפשרות השניה. בשכונת רמות ( שבע מאות וחמישים יח"ד) בגבעת המטוס, ובעוד כמה שטחים פתוחים ששמם לא אומר דבר לקורא הממוצע.

לא תאמין, אומר לנו חבר המועצה. שלנציג העיריה היה את העוז לומר מפורשות שאם לא תהיה חלוקה מוסכמת מראש אילו שטחים יופשרו לחילונים בלבד ואלו שטחים יופשרו לחרדים – הוא ישים כל רגל אפשרית שהבניה לא תצא לפועל. מדובר אמנם במכרזים של המנהל אבל אף קבלן לא ישים כסף לקנות אותם אם הוא יודע מראש שהעיריה תרד לחייו על כל אישור שהוא צריך לקבל מגורמי התכנון המקוריים.

חלוקה הוגנת בין חרדים וחילונים היא דבר שיש לברך עליו- אנו מעירים.

-אם היית יודע באיזה נוסחת חלוקה מדובר היית נופל מהכסא. " הנציג העירוני הציע יחס של אחד לארבעה. כלומר על כל יח"ד שתבנה לחרדים יבנו ארבעה בצורה ובאופן שרק חילונים יוכלו לרכוש אותם. וזה בעיר שיש בה שליש חברי מועצה חרדים".

בתוך הגטו תחיו בשקט.



בן שיחינו הוגן די הצורך כדי להודות שבכל הקשור למרקם החיים הפנימי בשכונות החרדיות וצרכי הקיום הבסיסיים של הציבור החרדי-ברקת מפתיע לטובה. אני רק לא יודע, הוא אומר, אם זה נובע מהגינות פנימית או מתפיסה שאומרת שאם סוגרים את החרדים בשכונות שלהם צריך לתת להם את מה שהם צריכים כדי לשמור על השקט בעיר.

כך או כך. הוא לא רואה עצמו פטור מלהזכיר את הפתרונות שנתנו למספר בתי ספר חרדים הסובלים ממצוקה כמו בשכונת רמות ( שאחרי כל המאבקים הגיעו להסדר מניח את הדעת) ובשמואל הנביא . הוא מאזכר גם את מלחמתו העיקשת של ברקת להעברת המבנה של בית הספר נוה עציון בבית וגן לישיבה הקטנה של עטרת ישראל . מאבק שנכשל רק בעקבות התערבותו הבוטה של היועץ המשפטי לעיריה. "אי אפשר לומר שבתחום החינוך החרדי שבתוך השכונות ראש העיר הוא נגדינו. ההפך. תמיד יש לנו אוזן קשבת אצלו- עד הרגע שבו מתערבת לשכת היועץ המשפטי"

הדוגמא הבולטת ביותר היא פרשת התקצוב לרשתות החינוך החרדיות הגדולות. בניגוד מוחלט לדעת היועץ המשפטי העביר ברקת החלטת מועצה המאפשרת תקצוב מלא של הרשתות בתוך המערכת העירונית. בסופו של דבר הנצחון היה של חביליו שגייס למערכה את היועץ המשפטי לממשלה. בסיועם האדיב של דה הרטוך והרפורמים. אבל ברקת לפחות ניסה ואת זה אי אפשר לקחת ממנו.

בישיבת המועצה האחרונה, הוא מספר, ברקת קיבל מאיתנו מחמאות על ההחלטה לערוך סוף סוף בחירות בכל המנהלים הקהילתיים למרות ההתנגדות הנחרצת של החברה למתנסי"ם היודעת הייטב שבמקומות מסוימים תעבור השליטה לאחר הבחירות לידיים חרדיות. בהחלטה זו הוא קומם עליו את ראשי המנהלים הקהילתיים שהיו למעשה בסיס התמיכה המרכזי שלו במערכה על ראשות העיר. זה לא הפריע לו, הוא אומר, להעביר באותה ישיבה עוד כמה מיליוני שקלים למופעי רחוב ותרבות זולה על חשבון מטרות נחוצות אחרות.

האם החיים החרדים בירושלים עומדים להיות קשים יותר בשנים הבאות? השנה הראשונה, הוא אומר, היתה שנת הסתגלות בה למדו הצדדים זה את זה לראשונה. ברקת החל ליישם את האג'נדה החילונית שלו תוך מתן זכויות מינימליות לחרדים ואלו החלו להבין שנגמרו הימים הטובים והם כעת בסטטוס של אזרחים נסבלים בלבד. להערכתו מצב זה ישרור גם בשנתיים הקרובות. העימותים צפויים להחריף בשנה שלפני הבחירות כאשר ברקת ינסה להחיש את הליך ההתחלנות והחרדים מצידם ינסו לאחד שורות ולחולל מהפך מחודש. רק אז יתברר סופית אם נגזר גורלם של האחרונים להתקבע כמיעוט נרדף.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 34 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}