מִצִּינוּ, הבא בתור בבקשה!

באופן בלתי סביר, הלכו חמש-עשרה דקות התהילה של שרה איינפלד, הסולנית התורנית של להקת היוצאים-המְזַמְרים, והתארכו אל מעבר למקובל. הגולשים בפורומים החרדיים כבר הפכו אובססיביים לכל פיסה עלובה של מידע חדש בענינה, והפולמוס סביב מעשיה ודבריה מתעקש להשאר במוקד הפטפטת, המציאותית והוירטואלית.

ואולם, אם נדמה היה שהוויכוח אודות טוהר מניעיה או כנות זעקתה לעולם לא יוכרע, באה הגברת ושמה קץ לכל דיון: איינפלד הודתה בפה מלא כי היא מניפולטיבית, שקרנית ומכפישנית זולה.

מכאן ואילך, גם אם עלינו להודות ולהסכים שדברים רבים מפיה ומפי כתבה ראויים לדיון רציני וכואב, מכל מקום בבית המשפט שידון בתיק - איינפלד איבדה את זכות העמידה. למה? כי היא מניפולטיבית, שקרנית ומכפישנית זולה.

חמודה, לחזור מיד למיטה!

כולם יודעים שאין דבר פרטי יותר, אישי יותר, מתהליך גירושין. בני זוג שדרכם הפרטית לא צלחה מגיעים להחלטה אישית על ניתוק קשר אינטימי. אבל איינפלד מתעקשת משום מה לראות בסיפור החיים הטריוויאלי שלה - ענין לציבור. היא אמנם עוטפת את סיפורה באיצטלה רקומה להפליא בכל המרכיבים של תסריט עלילתי מוֹכֵר: כאב, השפלה, דיכוי, המון כאב, רצון כל כך טהור לחופש, כאב, חירות, הרבה כאב, העצמה, ים של כאב, ושאר ירקות, אבל סוף דבר: אין כאן אלא סיפור על אהבה כושלת, זיווג שלא עלה יפה, שאחד מצלעותיו כופה עלינו באונס קבוצתי להיכנס אל חדר מיטותיו.

שטיחת איינפלד את מאורעותיה בככר העיר, תוך כדי הפניית אצבע מאשימה כלפי הציבור החרדי כולו, היא מעשה נבלה. היא הופכת קהילה בת מאות אלפי חברים לנתבעים על התרחשויות שמעולם לא חצו את שיפולי מיטתה.

היא כמובן תצטדק מיד ותאמר שוב ושוב שכל הקורות אותה אלו תוצאות של העֶדריות החרדית, הכניעה הטוטאלית להוראות הכפויות על הפרט, הפולשנות בשם הדת לחייה האישיים. נו, ברור... - - כאילו די?! אינך יודעת שכל אדם בעולם הוא קרבן לעדריות קולקטיבית?! האם העובדה שקהלים עצומים חיים בשלוה ומודעות עצמית בריאה, נטולי התלבטויות על נטישה או עריקה, חרף הררי הקודים החברתיים, התקנות והסייגים שחברתם תובעת מאיתם, ואשה אחת (או שתים, או עשר, או מאה) מוצאת את עצמה בלתי מתאימה לקולקטיב - יש בה משום חריגות ברמה המצדיקה הפיכת פרשייה אישית, בנאלית להחריד, לענין ציבורי? המתקשים מתבקשים לקרוא שנית את הפיסקה האחרונה ולהבין עד כמה נפשע ובלתי צודק הנסיון לערב את כולנו - ודאי כנאשמים - בעניניה הפרטיים של אשה אלמונית.

ההטפה המתחסדת שלה למגיבים החרדים המשמיצים אותה באובססיביות, היא הוספת חטא על פשע. לאחר שנטלה לעצמה את תפקידי התחקירן, התובע, השופט והעיתונאי במשפט השדה שהיא עורכת לחברה החרדית כולה, בלא שאיש מצא אותה ראויה לאחד מתפקידים אלו ובלא שהוכיחה תובנות מחכימות כלשהן בסוגיות הרחבות שעסקה בהן, היא גם מבקשת ליטול מהנתבעים הפיקטיביים במשפט הראוה שלה את הנשק האחרון שנותר בידם - הלעג והבוז.

כי כן גברת איינפלד, אל תצפי מאיש שיגיב על השמצותייך בענייניות ובכובד ראש; אל תהיי נאיבית, שום חרדי לא ימהר לשחות במי השופכין שהורקת מביתך הפרטי אל רחוב העיר.

הקריאה הפומפוזית שלה, "חרדים, לא תתחמקו מהאמת", היא לא פחות מפאתטית. על אף הכל, אנו מתעקשים להמשיך לראות בה אם חד-הורית, הזקוקה נואשות לפרנסה ועל הדרך בסיפוק תאוות הנקם שלה מבעלה לשעבר ומבני משפחתו ועדתו (אשר נהגו בה שלא כשורה), ולא גואלת הנשים של המאה-העשרים-ואחת או לוחמת חופש שנשלחה מאת האלקים למען הציבור החרדי.

גם אני, אולטרה-חרדי שכמוני, מייחל בעומק לבי ליום שבו ההקצנה המטורפת בגדרי הצניעות תזכה לבירור פנים-חרדי אמיץ ורציני; גם אני, כמו רבים מחברי, עוקב בדאגה אחר מגמות מסוכנות הפושות בחברה החרדית. יחד עם זאת, אפגע עד עומק נשמתי אם איזו איינפלדית פרטית תנסה לסנף את הפולמוס הציבורי לתיק האישי הסבוך והמכוער שלה. לא לך ולנו, גב' איינפלד, לבנות בית לאלקינו (ע"פ עזרא, ולא נדון עכשיו אם היה או לא היה איש כזה, ד, 3).

זה למה מניפולטיבית.

פמיניסטית עלק...

התגובה הבוטה של איינפלד לפסטיבל החרדי שנערך לה, כללה אינפלציה של סיסמאות פמיניסטיות, ברברת ארוכה של גינויים וביקורות על הדיכוי הנורא, נחלתה של האשה החרדית הסובלת. על מידת ה"אמת" שבדבריה יוחד הקטע הבא, אך ראשית כל - כאן החוצפה שברה שיאים. לא נסכין בשום אופן להשמצה חילונית בשם הפמיניזם.

נאמר זאת בגלוי: לחברה החרדית שקיעים שוביניסטים מובהקים. מבנה המשפחה החרדית עודנו פטריארכלי, ורוחות התנועה הפמינסטית בתבניתה המערבית רחוקות מלנשב בה.

אבל את, מיידל'ע, לא תספרי לנו סיפורי סבתא, כאילו מגמות פמיניסטיות נעלות גרמו לך לערוק מהחברה החרדית, לטובת חברה שבה גם גביע קוטג' לא יכול להימכר בלי פרסומת פורנוגרפית, לטובת תרבות המחפיצה את האשה ברמה ששום חברה פרימיטיבית קדומה לא הכירה; לא הנשיות המדוכאת שבך השליכה אותך אל לועה של החברה הגברית החילונית, בה לעולם לא תהיי יותר ממקבץ איברים חושניים המוערך במידת המיניות שבו, ובה בלבד.

כי בעוד השחרור הנשי בחברה החרדית מתנהל בעצלתיים, בכלים שמרניים ומאופקים ומלווה בהמון חרדות שוביניסטיות (אבל חד וחלק קיים, חי ובועט, ורק זקן עוור וישן לא מבחין בו), זה החילוני בא כנספח שולי בחבילת ההתפרקות הטוטאלית מכל סמן תרבותי. אולי גם כטקטיקה גברית מתוחכמת במאבק על בנות האדם, אבל אין כאן המקום להאריך כי טור עמוק מדי יהפוך את קוראיו החילוניים לאימפוטנטים.

הימלטות מהדיכוי החרדי אל מלתעות העולם החילוני - תופת ערוך לאשה בודדה - בתואנת חיפוש אחר העצמה אישית נשית, משולה לבריחה מירושלים בשל פחד מפיגועים אל מאחז בלב עזה.

זה למה שקרנית.

יש אקשן, כנסו כנסו !!@!!@!!@!!@!!

כמו בלוגר מתחיל משווע ליחס, איינפלד עושה שימוש מוגבר במה שכל בני האנושות טובים בו: התערטלות בפומבי. לשם כך אין צורך בכלום, למעט שתי ידים זריזות. התערטלות גרפית - די לה ביד אחת, והפומבי מחכה בכל מקום - ברשת, ובטלויזיה הישראלית הניזונת ממציצנות זולה.

על שמה של איינפלד רשום אחד השיאים הגדולים מכל הזמנים ביומרנות וביהירות: ללא בושה היא מעזה לדווח על הקורה בחדרי החדרים של אלפי בתי אב בישראל, היא לא מסמיקה שעה שהיא מתארת בידענות ילדותית מה קורה אצלי, אצלך ואצל כולנו. היא כמובן בוטחת בדבר אחד: איש מעולם לא יעמוד מולה. אף אחד כמובן לא יגרר אחריה לדיון גלוי על דברים שבצנעה. עם פוליסת הביטוח הזו היא מרשה לעצמה לפרוץ את גבולות הפרטיות האינטימית ביותר של אלפי אנשים, במעשה שפל מוסרית מאין כמותו.

ואתם, אחי החילונים, קונים כל בדותא, כמו גלמים מאובנים נטולי כח שיפוט בסיסי, די במספר סיפורים עסיסיים על "תקנות" פיקנטיות כדי להצית לכם את הדמיון. עיניכם בורקות, וואוו, זה טוב, זה מוכר, תמשיכי! היכן ראיית המכלול? לאן נעלמה המתודה המחייבת לבחון תופעות בהקשר התרבותי הרחב שלהן? עזוב, את מי זה מעניין?! עם כמה תקונע'ס כאלו אני סוגר מהדורה!...

התיאור המופרך על קהילת נשים ענקית הסובלת מדיכוי בחיי המין שלה, הוא בדייה עלובה שלא תופסת אלא בקרב חברה מכורה למין, שכל סיפור עם ניחוח אירוטי מקפיץ את חושיה ומעורר אותה מהניוון התרבותי שהיא הולכת ושוקעת בו. הוא שקר זול הנקבע רק בלב בעלי מח גס, חילונים כמעט תמיד, שאינם מסוגלים להבין שאושר, שלוה, תודעה אישית בריאה, מנוחה נפשית ושאר מאפיינים אנושיים ופסיכולוגיים אינם מתחילים ונגמרים בגבולות המיטה - מפלטם של נעדרי עומק בחייהם האפרוריים.

היא תספר לכם, אתם החילונים התמימים והנבערים, על נשים שאינכם מכירים, לא פגשתם מעולם, אינכם יודעים דבר על עולמם, על תרבותם, על הנאותיהם ועל חוויותיהם. היא תדבר אודותם - כמו דמגוג רשע - בשפה שאתם מכירים, במושגים שחייכם שלכם נעים סביבם, כי רק כך היא תוכל להשיג את המטרה בהשמצות הפרועות שלה, רק כך היא תגיע לסיפוק מלא במסע הנקם האישי שהיא מנהלת כלפי מגזר שלם, וגם - רק כך היא תגזור קופון קטן על הסרט הבינוני שלה.

וזה למה מכפישנית זולה.

יש מבין, אחי?

אחי החרדים, חברי לנשק, נצרו אש! הניחו לה לגב' איינפלד לסיים בקול דממה דקה את מסע הפרסום המכוער שלה. תנו לה להתפרנס בכבוד המפוקפק שהיא בחרה בו, וזכרו: היא לא האחרונה. מהר מאד יימצא הסולן הבא. גם הוא יתחיל עם בלוג, יתקדם לכתבת פרופיל מרוחה, אולי גם יעבוד על איזה סרט דוקומנטרי, וברדת המסך יתיישב לכתוב אוטו-ביוגרפיה שזקן אשמאי יתרגם לאספרנטו.

ובינתיים, נקוט כלל זה בידך: ממיטתו של דב אלבוים בפנימיית הישיבה ועד למיטתה של איינפלד בביתה הפרטי - הכל סובב אל מקום אחד. רצונך בפרסום קל וזמין? פַּרְנְגַרֵף עצמך לדעת!


אה, עוד משהו קטן לסיום: דובר הזרוע הצבאית של משמרות הצניעות מבקש למסור כי בניגוד לפרסומים, הגב' איינפלד אינה "נאה למראה" ועל פי הרשומות שבידיהם - מעולם לא הוגדרה כ"מכשול חמור ביותר לסביבה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!