"הבסיס לידידות: ועשית ככל אשר יורוך"
הרב מנחם פרוש, שותפו לדרך של הרב שלמה לורנץ ז"ל, בראיון מיוחד: "רק לפני יומיים דיברנו. היינו חלוקים בדעות, אבל היינו צייתנים. אין לתאר האבדה" • בפנים להאזנה: פרוש בוכה בדמעות שליש
- שי איזנברג, בחדרי חרדים
- א' חשון התש"ע
- 18 תגובות
רק לפני יומיים צלצל אלי. מנחם פרוש
החיבור המוזר על פניו בין הרב שלמה לורנץ, ההונגרי בעל הלבוש המוקפד, למנחם פרוש הירושלמער מרחוב פינס, נמשך שנים ארוכות. לאורך כל פעילותם הציבורית המשותפת, ניתן היה לראותם זה לצד זה. במאבקים כמו בשמחות, בהישגים כמו בכישלונות. תמיד שלמה ומנחם, מנחם ושלמה.
כתבות בנושא:
• מבחן הפתע הגדול של העיתונות החרדית • יצחק נחשוני
• משה גפני ואורי מגלב מספידים • מיוחד
• "צריך לומר: הגאון הרב שלמה לורנץ"
• הרב שלמה לורנץ ז"ל
• הרב לורנץ ז"ל: היומונים הודפסו מחדש
הם בני אותו גיל כמעט. שניהם עברו את שנת ה-90 לחייהם, שניהם עברו בחייהם הבוגרים את אותו מסלול חיים. דומים כל-כך, אך שונים כל-כך.
החיים הציבוריים זימנו להם גם אי אלו התפלגויות, אך הידידות האישית מעולם לא נפגמה כמלא הנימה. "שותפים לדרך, לא לאינטרס" - מגדיר זאת טוב יותר מכולם, הרב מנחם פרוש, בקול חנוק מבכי.
בגיל הזה, כשכמות החברים הולכת ופוחתת, מתקשה ר' מנחם לאבד חבר נוסף. חבר קרוב. הוא מתקשה לדבר, זהו יום לא קל עבורו, אך נעתר לדבר. אולי בשביל שהציבור ידע, אולי בשביל לפרוק מעט מעל לבו.
בחלק מהשיחה הוא מעלה זיכרונות אישיים. נראה שהכל מתערבב במין בליל אחד של צער ויגון. הזיכרונות על הפעילות המשותפת, על הימים בהם היו השניים שליחי הציבור של 'אגודת ישראל'. על הימים שהיו, ואינם.
בשיחה עם 'בחדרי חרדים' אומר הרב מנחם פרוש: "קשה להעלות על הדעת שאיננו. אי-אפשר לעכל. רק לפני יומיים צלצל אלי ודיברנו על 'החינוך העצמאי'. רק לפני יומיים דיברנו כאילו הכל רגיל, יומיים עברו והוא איננו. מי היה מאמין".
• כמה שנים אתם מכירים?
"אנחנו מכירים עשרות שנים. היו לנו למעלה מארבעים שנה של עבודה משותפת. שנינו האמנו באותם דברים בפעילות ציבורית. היו לנו אותן תובנות, חיפשנו כל העת איך להשיג הישגים, למרות כל הקשיים. מעולם לא היינו מאלה שרצו להחרים את המדינה, אלא בעד לעבוד עם המדינה, לראות כיצד אפשר להשתמש עם התקציבים של המדינה לרווחת הציבור ששלח אותנו".
• איך אתה מרגיש הבוקר הזה?
"לי אישית הלך וחבר וידיד שהלך איתי ביחד בנאמנות. אני יכול לומר עליו את הפסוק: 'איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק'. הוא נלקח בעיצומה של עבודה. עבד גם בזמן האחרון ללא הרף, יומם ולילה. הוא היה יחיד ומיוחד. יש לו יד ורגל בכל ההישגים שהושגו בציבור החרדי בארץ. נקודה נוספת שאפיינה אותו, שהיום חסרה קצת לנציגי הציבור: הוא מעולם לא הסתבך. תמיד הקפיד לשמור על יושר. התרחק מכל דבר שיכול לגרום לו לסיבוך ולו הכי קל. תמיד היה בדעה צלולה ומיושבת.
"היו לנו הבדלי השקפות - 'כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהם שונות'. אבל מה שגדולי ישראל קבעו לנו זה מה שעשינו, למרות חילוקי הדעות, וזה היה הבסיס לידידות בינינו, היינו משוחחים על כל דבר שקשור להמשך קיומנו בארץ. לשנינו היה לב פתוח, והשגנו הרבה הישגים ביחד".
• לאחרונה פעלתם יחד בנושא 'החינוך העצמאי', מה שלא מצא חן בעיני גורמים מסוימים, כיצד הוא התייחס לזה?
"תמיד היה בדעה צלולה וברורה: גדולי ישראל קבעו לנו, ואנחנו המבצעים. גדולי הדור שקובעים בשביל כל הדור קובעים גם בשבילנו. ההוראה של 'ועשית כל אשר יורוך' זה מה שעשינו. זה מה שהחזיק את הקשר בינינו. שנינו רצינו להשיג דברים שנוכל לחיות בארץ. לא רצינו מלחמות. רצינו פתרונות".
בשלב זה של השיחה ר' מנחם פורץ בבכי. "האבדה גדולה מאוד-מאוד. קשה לי לדבר".
כתבות בנושא:
• מבחן הפתע הגדול של העיתונות החרדית • יצחק נחשוני
• משה גפני ואורי מגלב מספידים • מיוחד
• "צריך לומר: הגאון הרב שלמה לורנץ"
• הרב שלמה לורנץ ז"ל
• הרב לורנץ ז"ל: היומונים הודפסו מחדש
הם בני אותו גיל כמעט. שניהם עברו את שנת ה-90 לחייהם, שניהם עברו בחייהם הבוגרים את אותו מסלול חיים. דומים כל-כך, אך שונים כל-כך.
החיים הציבוריים זימנו להם גם אי אלו התפלגויות, אך הידידות האישית מעולם לא נפגמה כמלא הנימה. "שותפים לדרך, לא לאינטרס" - מגדיר זאת טוב יותר מכולם, הרב מנחם פרוש, בקול חנוק מבכי.
בגיל הזה, כשכמות החברים הולכת ופוחתת, מתקשה ר' מנחם לאבד חבר נוסף. חבר קרוב. הוא מתקשה לדבר, זהו יום לא קל עבורו, אך נעתר לדבר. אולי בשביל שהציבור ידע, אולי בשביל לפרוק מעט מעל לבו.
בחלק מהשיחה הוא מעלה זיכרונות אישיים. נראה שהכל מתערבב במין בליל אחד של צער ויגון. הזיכרונות על הפעילות המשותפת, על הימים בהם היו השניים שליחי הציבור של 'אגודת ישראל'. על הימים שהיו, ואינם.
בשיחה עם 'בחדרי חרדים' אומר הרב מנחם פרוש: "קשה להעלות על הדעת שאיננו. אי-אפשר לעכל. רק לפני יומיים צלצל אלי ודיברנו על 'החינוך העצמאי'. רק לפני יומיים דיברנו כאילו הכל רגיל, יומיים עברו והוא איננו. מי היה מאמין".
• כמה שנים אתם מכירים?
"אנחנו מכירים עשרות שנים. היו לנו למעלה מארבעים שנה של עבודה משותפת. שנינו האמנו באותם דברים בפעילות ציבורית. היו לנו אותן תובנות, חיפשנו כל העת איך להשיג הישגים, למרות כל הקשיים. מעולם לא היינו מאלה שרצו להחרים את המדינה, אלא בעד לעבוד עם המדינה, לראות כיצד אפשר להשתמש עם התקציבים של המדינה לרווחת הציבור ששלח אותנו".
• איך אתה מרגיש הבוקר הזה?
"לי אישית הלך וחבר וידיד שהלך איתי ביחד בנאמנות. אני יכול לומר עליו את הפסוק: 'איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק'. הוא נלקח בעיצומה של עבודה. עבד גם בזמן האחרון ללא הרף, יומם ולילה. הוא היה יחיד ומיוחד. יש לו יד ורגל בכל ההישגים שהושגו בציבור החרדי בארץ. נקודה נוספת שאפיינה אותו, שהיום חסרה קצת לנציגי הציבור: הוא מעולם לא הסתבך. תמיד הקפיד לשמור על יושר. התרחק מכל דבר שיכול לגרום לו לסיבוך ולו הכי קל. תמיד היה בדעה צלולה ומיושבת.
"היו לנו הבדלי השקפות - 'כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהם שונות'. אבל מה שגדולי ישראל קבעו לנו זה מה שעשינו, למרות חילוקי הדעות, וזה היה הבסיס לידידות בינינו, היינו משוחחים על כל דבר שקשור להמשך קיומנו בארץ. לשנינו היה לב פתוח, והשגנו הרבה הישגים ביחד".
• לאחרונה פעלתם יחד בנושא 'החינוך העצמאי', מה שלא מצא חן בעיני גורמים מסוימים, כיצד הוא התייחס לזה?
"תמיד היה בדעה צלולה וברורה: גדולי ישראל קבעו לנו, ואנחנו המבצעים. גדולי הדור שקובעים בשביל כל הדור קובעים גם בשבילנו. ההוראה של 'ועשית כל אשר יורוך' זה מה שעשינו. זה מה שהחזיק את הקשר בינינו. שנינו רצינו להשיג דברים שנוכל לחיות בארץ. לא רצינו מלחמות. רצינו פתרונות".
בשלב זה של השיחה ר' מנחם פורץ בבכי. "האבדה גדולה מאוד-מאוד. קשה לי לדבר".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 18 תגובות