למרות ניגוד העניינים: השופטים לא נמנעים מלדון בתיקים

בהנהלת בתי המשפט קיים נוהל פנימי שמחייב את השופטים לפעול בשקיפות וללא ניגודי עניינים, זאת בכדי להראות כי נעשה דין צדק. על פי הנוהל, השופטים נדרשים למלא רשימה שבה הם מצהירים מי הם האנשים והגופים שהם מנועים מלדון בעניינם, בשל קשר אישי או קשר קודם, ובמידה שאכן קיים קשר בין אחד מהצדדים בתיק לבין השופט אזי השופט מנוע מלדון בתיק.

אלא שהרשימה הזו אינה שקופה לציבור ואפילו עורכי הדין לא יכולים לקבל אותה, כך מפרסם הכתב המשפטי של כאן חדשות צח שפיצן.

כך למשל מביא הכתב צח שפיצן דוגמא מתיק שנידון בעליון. שופטת העליון ענת ברון הצהירה כי אינה יכולה לדון בתיקים שעיריית נתניה היא צד בהם, אך למרות זאת השופטת דנה בדיון שעסק בערעור שהגיש עורך הדין עמי פלייסיג, על תביעה שתבע את עיריית נתניה, זאת למרות שהיתה מנועה מלדון בה.

בתחקיר של כאן חדשות הובאה דוגמא נוספת לאי השקיפות הקיימת במערכת המשפטית: שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, הצהיר כי הוא מנוע מלדון על בית החולים סורוקה. הוא נימק זאת בשל היכרות עם מקצת הרופאים. אך מבדיקת כאן חדשות מתברר שהשופט ישב בתביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים סורוקה ולא יידע את הצדדים.

בתחקיר הובאו מקרים נוספים שהשופטים דנו בתיקים למרות שהיו מנועים מלדון בה, כך השופטת דפנה ברק-ארז ישבה בתיק שבו הופיע עורך דין שאותו הנחתה בעבודת הדוקטורט, והשופט עוזי פוגלמן אפשר לעורכת דין ששימשה עוזרת משפטית שלו לייצג מולו לקוחות שנה וחצי לאחר שסיימה לעבוד אצלו.

בתחקיר הובא תגובותיהם של השופטים הנ"ל

השופטת ענת ברון מסרה בתגובה: "הערעור של עו"ד פלייסיג עסק כולו בגובה סכומי הגמול ושכר הטרחה שנפסקו בהליך הייצוגי שהגיש בבית המשפט המחוזי. הערעור לא נגע לסוגיה המהותית מול עיריית נתניה (חיוב בהיטל השבחה) שבגינה הוגשה התביעה הייצוגית. סוגיה זו הוכרעה סופית בבית המשפט המחוזי.

"עקב טעות נקבע הדיון בקדם הערעור לפני השופטת ברון, אף שהיא מנועה לדון בתיקים הנוגעים לעיריית נתניה. השופטת לצערה שמה לב לכך רק סמוך לפני מועד הדיון, כאשר הצדדים כבר התייצבו והיו ערוכים לקיימו, ועל כן נמנעה מלדחותו.

"מכל מקום, בהליך של קדם ערעור אין לשופטת סמכות להכריע בערעור או לחייב בהוצאות. אלמלא הסתיים התיק בהסכמה בשלב קדם הערעור, הוא היה נקבע לדיון לפני הרכב שופטים שבו השופטת ברון לא היתה נוטלת חלק".

השופט ניל הנדל מסר בתגובה: "אכן, בעבר ישבתי בוועדת הקבלה שעסקה בראיונות מועמדים של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. ברם, לא השתתפתי בוועדה זו כבר למעלה מארבע עשרה שנה, לרבות תקופה של כ-11 שנים, שבהן אני מכהן בבית משפט זה.

"באותה מסגרת ישבתי בוועדה פעמים רבות עם רופאים מסוימים, באופן שנראה לי ראוי יותר כי לא אשב בתביעות של רשלנות רפואית נגד אותם רופאים באופן אישי. כך גם לגבי רופאים בודדים שעובדים בבית החולים סורוקה, שהכרתי בהיותי תושב באר שבע. לגבי תיק הרשלנות הרפואית, לא הייתה לי שום היכרות עם הרופאים שלגביהם הועלו טענות לרשלנות רפואית".

מטעם השופטת דפנה ברק-ארז נמסרה בתגובה: "עורך הדין היה תלמיד דוקטורט של השופטת ברק-ארז (הנחייה שהחלה בתקופה שעוד הייתה פרופסור באוניברסיטה והשופטת המשיכה בה עד להשלמת התואר). מפאת הנראות (לא היה לשופטת כל אינטרס) ביקשה השופטת שלא לשבת בתיקים שבהם הוא מייצג, מאחר שבאותה עת עורך הדין היה פרקליט במחלקת הבג"צים המופיע תדיר בבית המשפט.

"במהלך השנים הללו הופיע עורך הדין במספר רב ביותר של הליכים בבית המשפט העליון והשופטת נמנעה מלשבת בהם. המקרה הבודד הנדון, שאירע לפני חמש שנים, עוסק בהליך קצר שבו ניתן פסק דין מבלי שהתקיים דיון באולם. ניהול הטיפול בתיק נעשה על ידי שופט אחר שנתן בתיק מספר החלטות דיוניות ואף כתב את חוות הדעת בו.

"המדובר במקרה שכלל לא נדון לגופו ומטעם זה אף לא היה בו טיעון בעל-פה באולם. העתירה נדחתה על הסף בהחלטה דיונית במהותה, וזאת בשל כך שלעותרים עמד ערוץ טיפול אחר – תוך שמירת זכויותיהם עד להכרעה בטענותיהם בהליך החלופי ומבלי שהוטלו הוצאות משפט".

מטעם השופט עוזי פוגלמן נמסר בתגובה: "משרד עורכי הדין הקשור לעוזרת המשפטית נכלל ברשימת המניעויות של השופט פוגלמן בשל כך שהעוזרת המשפטית, הועסקה בלשכת השופט בשלב ראשון כמתמחה בין ספטמבר 2012 לספטמבר 2013 ובהמשך כעוזרת משפטית בין מרץ 2014 ל 1/3/2017.

"בחלוף כשנה וחצי מסיום ההעסקה הוסר השם מהרשימה עקב ניתוק הזיקה האמורה ולאחר שלא היה מקום להמשיך את המניעות. התיקים שנזכרים בפנייה (שנדחו ללא דיון) הוגשו בתקופה בה לא היתה קיימת מניעות".

הרשות השופטת התייחסה גם היא לתחקיר ומסרה בתגובה כי: "ההוראות הנוגעות להימנעותו של שופט מלשבת בדין קבועות בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וכן בסעיפים 14 ו- 15 לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007. אין חובה בדין לנהל רשימת מניעויות והיא מיועדת לשמש כלי עזר לגורמים המנהליים המנתבים את התיקים.

"הרשימה היא דינאמית שכן אי אפשר לצפות את כל המניעויות מראש. כמו כן, יש מניעויות שמתייתרות עם הזמן ונמחקות. מכל מקום השופט בוחן מניעות בכל תיק שהוא יושב בו בהתאם לנסיבותיו הפרטניות וזאת בין מיוזמתו ובין לבקשת הצדדים. לא ברור מה המניע לעיסוק החוזר ונשנה ברשימת המניעויות של שופטי בית המשפט העליון.

"מכל מקום, המענה הברור והמפורט שניתן לכל השאלות שהוצגו על ידכם מלמד כי כל הניסיונות להציג את שופטי בית המשפט העליון כמי שפועלים בניגוד עניינים אין להם בסיס. שופטי ישראל ימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה, במסירות, במקצועיות ובאובייקטיביות, ללא מורא וללא משוא פנים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!