אסור רק להרוג טורקי ולנוח!

אחד 'טורקי' ואחד 'הפוך'

יסלחו לנו קובעי המדיניות וסדר היום המדיני והחדשותי בישראל אם גם אחרי שקראנו את כל בליל הכתבות בעיתוני סוף השבוע, שתיארו בפנינו את השינוי הרדיקלי שחל במדיניותה של טורקיה כלפי ישראל, לא הצלחנו לרדת לעומק ההבנה - מה באמת רוצים מהם?

האם רק מפני שגולדסטון, שכתב את הדו"ח על ה'זוועות' שביצעה כביכול ישראל במבצע 'עופרת יצוקה' הוא יהודי, וארדואן שאימץ את הדו"ח הוא מוסלמי מותר לנו להחליף את ה'טורקי' ב'הפוך', ולקבוע את ראש ממשלת טורקיה למטרה עיקרית, ואת ה'שופט העליון' מדרום אפריקה רק לשולית?

תאמרו זה לא רק זה, אלא גם ובעיקר ה'סידרה' בטלוויזיה הטורקית, שמציגה חיילים ישראלים כמי שיורים בילדים 'חפים מפשע' בעזה. ממתי 'סרט טורקי' דמיוני משפיע על התנהלותנו כאן יותר מסרט ישראלי עטור פרסים?

בימים אלה ממש זכתה ענת צרויה, אשתו של אחד מאסירי ה'מחתרת' לשעבר, בפרס 'פסטיבל חיפה' היוקרתי, על שכ'יוצרת' 'השכילה' להציג את החברה החרדית בישראל, בסרט שהכינה, כ"מי שהביאה לכאן את חוקי איראן ונוהגת בדומה לשלטון הדיכוי של הטאליבאן".

למה לטורקים אסור להציג אותנו כחיות אדם, אבל לנו לא רק שמותר להשוות את החרדים לצורר אחמניג'אד ולטרוריסט בן-לאדן, אלא מי שאחראי להסתה הזו גם זוכה למימון, לתקציבים ולכתבות ענק מחמיאות בכל העיתונות הישראלית?

עד שחיפשנו את התשובות לשאלות הנוקבות האלה, והנה איתמר אייכנר, הכתב המדיני של 'ידיעות אחרונות', פרסם בסוף השבוע ידיעה בלעדית, המספרת שהקהילה היהודית בטורקיה הזמינה סקר אצל מכון המחקר הבינלאומי 'פרנקס', במימון האיחוד האירופאי, וממנו עולה ש-42% מהטורקים אינם רוצים בשכן יהודי. באמת מדאיג. "לקהילה היהודית בטורקיה יש סיבות לדאגה" - מסיק מכאן הכתב הבכיר, ובצדק.

אבל אחרי שקראנו את הסקר נדמה היה לנו שכבר נחשפנו למשהו דומה בעבר, ואולי אפילו חמור יותר. יגענו ומצאנו שאכן הזיכרון לא בגד בנו, והסקר שהתכוונו אליו פורסם באתר ynet בדיוק לפני 3 חודשים.

בסקר ההוא הנתונים הסופיים היו הרבה יותר חמורים. לא דובר בו על 42% אלא על כמעט עשרה אחוז יותר. הנתון חצה את גבול ה-50% והציג רוב של 51% שאינם רוצים בשכן יהודי מאמין. הוא גם לא דיבר רק על טורקים, אלא ביוצאי מדינות שונות, שהמכנה המשותף ביניהם הוא שכולם חילונים המתגוררים במדינת ישראל, ובסופי שבוע 'קופצים' לבלות בטורקיה.

כן, 51% מהם אינם רוצים בשכן...יהודי חרדי, הרבה יותר ממספר הטורקים המתנגדים לשכן יהודי.

מדאיג לא?

תתפלאו. לעומת המסקנה המדאיגה שבאה בעקבות הסקר שהגיע מטורקיה, התפרסמה בעקבות הסקר שנערך בישראל פרשנותו של פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר-אילן, שדווקא מעודד מהממצאים. "אם רק מחצית מהחילונים מודים שאינם מעוניינים בשכן חרדי זה ממש נפלא וזהו נתון חיובי מדהים" - צוטט אז פרופ' כהן בתגובה לסקר.

עכשיו אתם מבינים מניין נובע הקושי שלנו להסכים עם המדיניות הישראלית בעניין הטורקים?
ישראל הרי הצהירה שהיא מעוניינת בהרגעת הרוחות בהתכתשות בינה לבין טורקיה. אז אם היא לא יכולה לעשות זאת בעצמה, למה שלא תגייס את 'יוצרת' הסרט ענת צרויה, כלת פרס פסטיבל חיפה, כ'מרגיעה הלאומית' בעקבות הסדרה הטורקית שכל-כך הרגיזה אותנו? למה שפרופ' כהן שעשה את זה כל-כך טוב בהתנגדות שגילו החילוניים לשכנות עם חרדים, לא יעשה זאת גם בהסברת הסקר הפחות חמור על התנגדות הטורקים לשכנות עם יהודים?

ואולי לזה התכוונו חז"ל כשאמרו "קשוט עצמך תחילה ואחר כך קושטא (איסטנבול בלשון התלמוד) אחרים"...

ממרומי מגדלי אקירוב הכל נראה אחרת

בשיחות הסלון של סוף השבוע, וכנראה גם בזו שנערכה בסלון האוורירי של אהוד ברק במרומי מגדלי אקירוב, עמדה שערוריית עלות הנסיעה לסלון האווירי בפריז במרכז העניינים. אבל על כך שעורכי 'המבשר' הגזימו הפעם בצורה קיצונית ושקופה, לא דיברו שם.

בין לילה, בין הפרסום הראשון שניתן לדו"ח החמור של מבקר המדינה על מסע הבזבוזים לבין הדפסתו בעיתון הזה, הכפילו ב'המבשר' את סכום ההוצאה שבגללה התעוררה הסערה הציבורית פי...אלף. "נסיעת ברק עלתה למשלם המיסים הישראלי כמיליארד שקלים" - נכתב בכותרת של ה'מבשר'.

"בסך הכל" הרי מדובר ב...מיליון שקלים. גם אם נוסיף לחשבון עוד לילה אחד, את זה שעבר עד לפרסום ב'המבשר', נגיע "רק" לתוספת של...מאתיים וחמישים אלף שקל. ביג דיל. אז איך הגיעו ב'המבשר' למיליארד? - הנה עוד הוכחה לכך שהכל אינו אלא עוד רדיפה של ה'תקשורת' שנועדה לפגוע באיש ה'צנוע' והמסתפק במועט הזה, שר הביטחון אהוד ברק ...

ולגופו של עניין: מי שסבור שאהוד ברק בחר להתארח בסוויטה של מלון 'אינטרקונטיננטל' בפריז דווקא ולשלם על ההחלטה הזו 2500 יורו לילה, רק משום שגם נפוליאון השלישי התארח במלון הזה, ויש כמה מעיתוני סוף השבוע שרמזו לכך, עושה עוול לבן אדם. למה לא לחשוב חיובי? למה לא לכתוב שברק בחר דווקא במלון הזה בשל המודעות החברתית והאינטלקטואלית העמוקה שהוא מצטיין בה. אחרי שהתברר לו מעל לכל ספק שהסופר ויקטור הוגו נהג גם הוא להתארח רק במלון הזה, הוא החליט שאין מקום מתאים יותר להזדהות עם 'עלובי החיים', שהוא ופמלייתו לא יכלו לקחת אותם איתם למסע הנהנתנות, והשאירו אותם בישראל, מאשר במלון הזה שבו המציא אותו הוגו את המושג 'עלובי החיים'...

ובכלל, חוש ה'קונספרציות' המפותח שלנו אינו נותן לנו לשלול בתכלית גם את האפשרות שכל שערוריית המחיר המפולפל ששולם למלון, לא היה אלא חלק ממסע לשיווק ולקידום המכירות לדירה שברק מבקש למכור במרומי מגדלי אקירוב, במחיר ה'זעום' של 30 מיליון שקל..

אם בעבור שהות זמנית בת ארבעה לילות במלון בפריז דורשים מיליון שקל, הרי שהדרישה שלו לקבל 'רק' 30 מיליון עבור הדירה היא יותר מהגיונית וסבירה. מי מוכר דירה לצמיתות במחיר זול שכזה שחופף סך הכל לעלות שהות בת 120 יום, שהם שלושה חודשים, במלון בפריז?

מסקנה מתבקשת: מבקר המדינה, עמיר פרץ, וה'מורדים' במפלגת ה'עבודה', שוב עשו 'זובור' למפקד הבכיר אהוד ברק.

רק שהפעם ברק לא ברח בזמן...

שאל בני ו'נען'

בקיבוצים מציינים השבוע 100 שנה להקמת דגניה א' - הקיבוץ הישראלי הראשון.

בשעה לא טובה.

למה אנחנו מסרבים להצטרף ל'חגיגות'? כי מסתבר שחוץ מהוויתור על הרפת המצחינה ועל עבודת הכפיים של פעם, שום דבר לא השתנה בהם ב-100 השנים שהם קיימים. אם חשבתם, למשל, שההפרטה הפריטה גם את ביטויי השנאה שנבטו וצמחו מתוכם והפרישה אותה אל מחוץ לגדרות - שוב שגיתם ובגדול.

בעיתון 'ידיעות הקיבוץ' של 'ידיעות אחרונות' מתפרסמת בסוף השבוע כתבה מצמררת של הכתב אריק בשן, החושפת מסכת פגיעות גזעניות קשות ובוטות המופעלת נגד חבר מסור בקיבוץ הותיק 'נען'.

ומדוע? רק משום שהוא אדם ירא שמים שלקח על עצמו, מחוץ לשעות העבודה, את האחריות לדאוג לתפעולו של בית הכנסת המקומי. העובדה שאותו חבר הקיבוץ הוא גם ממוצא מזרחי, רק החמירה את מצבו יותר, והעצימה את הפגיעה בו.

אין חולק שיוני להב, מנהל החשמליה המקומית בקיבוץ נען, המוגדר בעתון "דתי לא פאנטי" הוא איש מקצוע שהגיע להישגים חשובים בתחומו ותרם רבות לקידומו של הקיבוץ בנושא זה, ולהפיכת החשמליה לריווחית. ולמרות זאת, ועדה מיוחדת שהוקמה לאחרונה ודנה בהמשך הארכת הקדנציה של מנהלי האגפים השונים בקיבוץ ב-4 שנים נוספות, ובתוכם של להב, החליטה לאשר את המשך תפקודם של כל ממלאי התפקידים האחרים, מלבד את יוני להב מנהל החשמליה.

אפשר לחשוב באיזה תפקיד 'רם מעלה' מדובר, אבל ההחלטה התמוהה קוממה כמה מחברי הקיבוץ, והביאה אותם לחקור מה באמת עומד מאחוריה?

הם חשפו עובדות שאם היו מתגלות מחוץ לגבולות מדינת היהודים היו מטביעות אות קין בל ימחק של 'אנטישמים' על כל מי ששותף להם, והיו סיבה מספקת להשבית את החגיגות לציון 100 שנות קיבוצים בישראל.

"כדי לנסות לערער על רוע הגזירה הם נכנסו עמוק למגירות החשמלייה, בכוונה לדלות את הישגי המועמד המקובל עליהם, אבל מצאו מסמכים שהעלו את הדיון לפסים אחרים לגמרי. מה שיכול היה להיראות כוויכוח לגיטימי, פנימי, על איכות ממלאי תפקידים בקיבוץ - קיבל תפנית חריפה במיוחד" - מגלה כתב העיתון 'ידיעות הקיבוץ' בכתבתו.

"מדובר במסמכים מן השנים 2007 ו-2008, שעניינם סיכום תקופתי שוטף על פעילות החשמלייה, בין מנהל הענף יוני להב לבין אורן ארוך, מזכיר משק צרכני (יש תפקיד כזה בנען), שגם רשם את נייר העבודה. במסמכים, שלכאורה נראים "יבשים" - עם סעיפים סטנדרטיים מקצועיים, כמו חוזה למרכזיית טלפון, שיפוץ מבנה, טיפול בגנרטורים וכיו"ב - תופס את העין הסעיף האחרון בכל אחד מהם. במסמך מיום 9.5.07, למשל, שעניינו מיקום מוני החשמל, נרשם בין השאר: "במידה ויוצב מונה חדש ברחבי נען... תוקם חווה לגידול חזירים בנען, יישרף ספר התורה והבית כנסת... ותיאסר כניסת 'ספרדים' למוסדות ציבור בנען, וכל זה רק כשלב ראשון...".

במסמכי סיכום נוספים שנכתבו על ידי אותו בעל ה'פתיל' - ארוך, חבר מזכירות הקיבוץ במהלך השנתיים האחרונות, מופיע זלזול בוטה בערכי יהדות ופגיעה קשה ביותר בעיקרי אמונתו של יוני להב.

ארוך, כותב המסמכים, הוא האיש שעומד מאחורי ההחלטה להעביר את נדב, שומר בית הכנסת, מתפקידו כמנהל החשמליה.

כבר מזה 100 שנה לא אוהבים בקיבוצים לכבס את הכביסה המלוכלכת, ובוודאי לא המגועלת והמגעילה, בחוץ. בנען, יש הטוענים עכשיו שהפרשה היתה ידועה לרבים כבר מזה זמן רב, אבל התבטלותו של נדב ואופיו הפייסני, נוצלו להשתיק את השערורייה.

עתה, כשהיא דלפה לעיתון, צצו מחד כאלה הדורשים את פיטוריו של ארוך לאלתר מכל תפקידיו במזכירות, ואחרים מוכנים להסתפק בבקשת סליחה והתנצלות מצדו של הגזען שאיים לשרוף את בית הכנסת וספר התורה, רק משום שההחלטה על הצבת מונה חשמל חדש בנען לא נראתה לו.

ארוך עצמו מנסה להיתפס להצעת ההתנצלות ופרסם הודעה לציבור שבה הוא מסביר, בין השאר, שבמסמך ההוא "מופיעות אמירות שלקורא שאינו מכיר את ההקשר ואת מערכת היחסים נראות כתמוהות/ גזעניות/ חמורות מאוד".

כאילו ניתן להבינם אחרת.

"אני מבקש להתנצל בפני כל אותם חברים אשר קראו את סיכום הפגישה... ונפגעו מתוכנו", הוא כותב לחברים ולא שוכח להוסיף: "חשוב לי להבהיר באופן האמיתי והכן ביותר שהמילים בהן השתמשתי אינן משקפות את עמדותיי ודעותיי".

טוב, אז הבנו שארוך מבטיח שלא לשרוף מחר בבוקר את ספר התורה ואת בית הכנסת בקיבוץ, וגם לא לגרש את כל יוצאי ארצות המזרח החברים בו. אבל מה קורה עם המשך מילוי תפקידו של להב כמנהל החשמליה, ומה עם המשך תפקודו של ארוך במזכירות הקיבוץ?

מסתבר שלא כלום. להב כנראה לא ישוב לנהל את החשמליה ב'נען', וארוך ימשיך להיות חבר מזכירות, שהרי הוא כבר "התנצל" והסביר את 'מניעי' ההתנהגות הגזענית שלו...

ועכשיו יכולים כולם לעלות על עגלות הטרקטורים ולנוע לעבר חגיגות ה-100 להקמת הקיבוץ הראשון בישראל.

6 הערות קצרות בשולי העיתונות של סוף השבוע

1. הכתבה הכואבת ביותר

'העיר' - המקומון של ה'שיינקאים' התל אביביים, ורק הוא, מדווח כי הטפילות נגד החרדים בשכונת רמת אביב עברה בימים האחרונים לפסים אלימים. העירייה דווקא מגיבה בידיעה, אותה כתב חן שמש, על הנושא ש"תל אביב היא עיר 'פלורליסטית' שאופיינה מאז ומעולם בסובלנות, בפתיחות כלפי תושביה ובהתחשבות בצרכים השונים", אבל העובדה שראש העיר רון חולדאי נמנע השנה לראשונה אפילו מלהשתתף ב'הקפות השניות' בצ'כונה, מוכיחה שדברים לחוד ומעשים לחוד.
חבל.

על פי אותה ידיעה אחד ממעשי האלימות שהתלוו לעימותים במקום בימי החג, היה של אדם שהגיע מירושלים וניתק את החשמל לסוכת חב"ד. האם משמעות הדבר שבשכונת קרית יובל הירושלמית היה בימי החג פורע אלים אחד פחות? - אם כן זה באמת לא נורא...


2. הידיעה המבולבלת ביותר

יהודה כהנא מדווח ב'בקהילה' ש"ביום רביעי הקרוב, ראש חודש כסלו תחל סידרת אירועים שיציינו מלאת שנה לטבח הנורא בבית חב"ד בבומביי". בסמוך לעליה לקברם של הרב הולצברג ורעייתו הי"ד יערכו את ה 'חלאקה' לילד מוישי שניצול מהתופת, ברחבת בניין 770 שבכפר חב"ד, ולמחרת יימשך טקס ה'חאלקה' ליד ציונו של הרשב"י במירון.

ידיעה ראשונית באמת מרגשת, אבל אם אתם מעוניינים גם להשתתף באירועים, אל תמהרו לסמוך על התאריכים המבולבלים המופיעים בה, וכדאי שתבדקו אותם שוב. יום רביעי הקרוב, כידוע, אינו ראש חודש כסלו כפי שמופיע בידיעה, וממילא גם יום חמישי הבא אינו ב' בכסליו, יום א' אינו ה' בכסלו וכן הלאה. כשמדובר באמינותה של התקשורת חודש לכאן או לכאן זה באמת עניין של מה בכך, אבל היה ניתן למנוע בקלות גם את הבלבול הזה בהצצה קלה וחטופה בלוח.


3 . הידיעה המתמשכת ביותר

בורסת השמות של המועמדים לתפקידי רב ראשי, אשכנזי וספרדי, בירושלים, המשיכה בסוף השבוע בתנודותיה. דחית בחירת הגוף הבוחר, ביום חמישי האחרון, העניקה לתקשורת הזדמנות נוספת להוסיף לה עוד שמות, אך גם מציגה אותה כמאוד לא אמינה.

השבוע צירף יצחק לביא מ'משפחה' שם חם חדש לרשימה - הרב חיים סבתו מישיבת מעלה אדומים. סיפוריו של הרב סבתו, שהציבו אותו בשורה הראשונה של הסופרים בישראל, אמנם מתבססים כולם על מציאות, אבל שמו מצית כנראה דווקא את דמיונם של הסופרים בעיתונות החדשותית. בידיעה ב'משפחה' נטען כי מה שנכתב בעיתונים האחרים, כאילו הרב שמואל אליהו הוא שיתמודד מול הרב יצחק יוסף על תפקיד הרב הספרדי לירושלים, אם שס לא תגיע להסכם עם המפד"ל על חלוקה שווה בתפקידי הרב הראשי האשכנזי והספרדי - אינו נכון.

על פי 'משפחה', אם לא תובטח בחירתו של מועמד הציונות הדתית הרב אריה שטרן לרב אשכנזי, הרב חיים סבתו הוא שיתמודד מול הרב יצחק יוסף על תפקיד הרב הספרדי.

אלא שעוד בטרם הגיעה הידיעה המתפרסמת ב'משפחה' לעיני הקוראים, הספיק סגן ראש עיריית ירושלים מטעם המפד"ל, דוד הדרי, להכחיש גם אותה בעקיפין והודיע שאם לא תהיה הסכמה בין שס למפד"ל, ייבחר המועמד לרב ספרדי על ידי אותו גוף רבני שבחר ברב אריה שטרן כמועמד האשכנזי.

נכון לעכשיו לא נראה שבורסת השמועות בעניין הזה עומדת להירגע בקרוב. התקשורת החרדית תמשיך להיות קן לשיגורם של 'ספינים' מצדם של כל האינטרסנטים והמעורבים בבחירות לרבנות ירושלים. אלא שעד לבחירת הרבנים היא עלולה, בדרך הזה, לאבד את שארית האמינות שעוד נותרה לה.


4. הראיון המפתיע ביותר

יכול להיות שהחברות בין חיים רמון ואריה דרעי היא כבר לא מה שהיתה פעם? למה אנחנו חושבים כך? - כי בראיון שמעניק רמון ליהודה שרוני, ומתפרסם בסוף השבוע במוסף 'עסקים' של 'מעריב' הוא חובט בלב לבייב, חברו הטוב של דרעי וקורא לנשל אותו מאחזקותיו ב'אפריקה ישראל'. ככה עושים לחברים? ואם 'טובת הציבור' לנגד עיניו למה לא זכה גם אברום בורג, חברו הטוב, ל'טיפול' דומה בעת שנקלע לבעיות כלכליות והסתבך בהן?

כבר למדנו לא פעם לדעת שעל רמון לא שואלים שאלות, אבל אנחנו בשלנו...


5. הכתבה המרגיזה ביותר

נתי טוקר מ'דה מרקר' מפרסם בסוף השבוע כתבת שער בעיתונו על קדחת הימורי המט"ח, המתפשטת לאחרונה יותר ויותר בציבור החרדי, ותופסת כמו אש בשדה קוצים. כבוד ו'קידוש השם' הפרסום הזה לא מביא עמו, אבל ניתן להבין את שיקוליו של טוקר, שהרי לגודל האכזבה כתבה מהסוג הזה יכולה להופיע רק במסגרת כמו 'דה מרקר', ולא באף עיתון חרדי, גם אם מטרתה היא באמת לגרום לעצירת הנגע.

אותנו מביאה הכתבה לשתי תובענות קשות: למה העיתונות החרדית ממשיכה לפרסם את אותן חברות, למרות אזהרות הרבנים שהן גורמות להרס משפחות בדיוק כמו המכורים להימורים שנסעו בזמנו, כמעט מדי יום, לקזינו ביריחו? ולמה מקבלות החברות האלה 'היתר עסקה' המשמש להם כתעודת כשרות וכפיתיון למשוך ולהפיל מהמרים נוספים ברשת? האם גם למסעדות שהמטבח בהן 'כשר' אך קיימים בהן חדרים אפלים היו מעניקים 'תעודת הכשר למהדרין'?

מי ששותף למתן 'היתר עיסקה' לחברות אלה מהמר על חיי יהודים בדיוק כמו שאותם יהודים עלובים מהמרים על המט"ח שאין להם, ועל חשבון האוכל של ילדיהם...


6. הצל"ש המוצדק ביותר

הציון לשבח השבועי מגיע הפעם ללא צל של ספק לרובין גרבוז, אישה חרדית מקליפורניה, שביימה את הסרט 'אור למגדל האפור'. לא ראינו את הסרט, אבל אנחנו יודעים שהוא עוסק בסיפור חייה של נערה בת 12, הנמלטת מרוסיה הצארית לאנגליה ושורדת, תוך שהיא מצליחה להצית את אש היהדות בלבבות חברותיה.

גרבוז החליטה להציג את סרטה במסגרת ה'פסטיבל הבינלאומי לסרטים' שנערך השבוע באשקלון, אך מאחר שבסרט נראות נשים שרות ורוקדות, הציבה להנהלת הפסטיבל תנאי שהוא יוקרן רק לפני נשים. למרבה הפלא הנהלת הפסטיבל הסכימה ובכניסה לאולם יעמדו סדרנים שיוודאו שלא נמכרו כרטיסים, אלא רק לנשים.

צל"ש כפול: לבמאית שידעה לעמוד על עקרונותיה ולהנהלת הפסטיבל שגילתה הבנה והתחשבות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!