העיתונאי המיתולוגי חוזר אל שורשיו הגוראים

המקור הוא בבית מדרשו של השרף מקוצק האנישו את הקדושה. שם הפכו את הקדושה לאנושית, למטרה ויעד ברי השגה. על הפסוק "ואנשי קודש תהיון לי" אמר הרבי מקוצק: "קדושים. אבל אנושיים. מלאכים ושרפים יש להקב'ה מספיק".

בגור, שתפסה את מקומה של קוצק כחלוצה לפני המחנה, קידשו את האנושיות. חסידות גור ואדמו"ריה קידשו את הערכים האנושיים הבסיסיים כמו זמן, סדר, ארגון.  בגור החדירו קדושה לסדר היומיומי של היחיד ושל הציבור. העלו ושידרגו את השעון לגורם מרכזי, משפיע ומוביל בסדר היומיומי  של היהודי החסיד. מחוגי השעון לא רק מורים את השעה. הם מדריכים ומנחים את הרוחניות כל רגע, כל שניה.

קוצק היתה למעלה מן הזמן. בקוצק בערה יורה רותחת. לא היה אפשר להתעסק עם סדר, לא "היה ראש"  לטפל בלוח זמנים של היחיד או של הציבור. לחסידי קוצק ובמיוחד ליחידי הסגולה, שעליהם נאמר:  "ראיתי בני עליה והם מועטין" שהיו מסוגלים להתעלות במחיצת השרף לא היתה לא סבלנות ולא סובלנות לקבוע ולארגן סדר יום.

בגור "לקחו" את הזמן והפכו אותו לאוצר רוחני בלתי נדלה. באופן מעשי ופרקטי, עיצבו כל שעה, ארגנו כל רגע ניצלו כל שניה למנוף, מכשיר לעבודת הבורא. אדמו"רי גור, זכותם תגן עלינו, התייחסו לזמן כאל בריאה בראשיתית. הם העמידו את הזמן כנכס רוחני, שמוערך באופן כל כך יקר שכל שעה וכל רגע חייבים להיות מאורגנים ומנוצלים "לתקן עולם במלכות שדי". אסור באיסור חמור להשאיר בזמן ובסדר סדק, חריץ או חלילה הפסק, הפוגה שיגרמו לכך ששעה או רגע יתבזבזו לריק.

ה'שפת אמת' נודע והתפרסם בזמנו בהקפדה הקיצונית שלו על סדר, בהשגחה ובדיוק בלתי רגילים שנהג  בזמן. חסידים ישישים שהתגוררו בתל אביב שזכו לנסוע לשפת אמת, נהגו לספר סיפורים ועובדות שתיארו את האופן הפדנטי, הדיוק כחוט השערה ששפת אמת נהג בזמן ובסדר.

השפת אמת נשאל פעם, מדוע הוא מחזיק שני שעונים. אחד על ה'עמוד' שמעליו למד והשני בכיסו? השיב ה'שפת אמת': "גם להוציא את השעון מהכיס, זה הפסד זמן..."  

חשיבות ומרכזיות עניין וגורם הסדר ניכרים בדברי התורה והשיחות של החידושי הרי"מ, מייסד שושלת גור ושל שפת אמת. במיוחד בדברי התורה לפסח. החידושי הרי"מ והשפת אמת מאוד התפעלו מהחידוש של המהר"ל מפראג ומזכירים את החידוש פעמים אחדות. המהר"ל מפראג אמר שגם בנסים יש סדר. שגם נסים מתרחשים לפי סדר. "שמעתי מפי מו"ז (מורי זקני) ז"ל על מה שקורין לליל פסח סדר, על פי מה שכתב המהר"ל ז"ל שיש סדר מיוחד על הנסים והנפלאות שאינם במקרה, ודברי פי חכם חן".

ופעם נוספת כותב שפת אמת: "וכן אמר אא"ז (אדוני אבי זקני) מו"ר זצלה"ה על שנקרא ליל פסח סדר, להראות כי לבני ישראל יש סדר מסודר גם לנסים שאינו על פי מקרה (שפת אמת פסח תרל"ה).  כל כך היה חשוב לשפת אמת לחזור ולהזכיר את דברי סבו החידושי הרי"מ  ודברי השבח שלו על החידוש של המהר"ל שאין דבר שאיננו על פי סדר, אפילו הנסים מתרחשים לפי סדר.

בנו בכורו של שפת אמת, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר זצוק"ל, בעל 'אמרי אמת' חיזק והעצים את קדושת הסדר והזמן. אמרי אמת, שאת ה'טיש' הראשון כאדמו"ר ערך בחג השבועות תרס'ה, שיפר, היטיב ושכלל את החוכמה והאפשרות לנצל כל שעה ורגע לעבודת הבורא והביא את הפקת התועלת הרוחנית מהסדר והזמן לשיאים שלא נודעו.

האמרי אמת העמיד את הזמן והסדר, באופן פראקטי, לגורם המרכזי של החסידות. לאמרי אמת נסעו חסידי קוצק זקנים, שבעיניהם קוצק היתה וצרובה בזכרונם כעבר חי ונושם, שעליו דיברו בדחילו ורחימו. אבל קוצק היתה ההיפוך מהסדר. מייד בתחילת הנהגתו ומנהיגותו, אמר אמת הציב  את השעון ואת ארגון הזמן והסדר בראש עולם העדיפויות החסידי.

האמרי אמת הקפיד באופן דקדקני ביותר על הסדר ועל ניצול כל שעה, רגע ושנייה. כל רגע היה אצל אמרי אמת מתוכנן, מאורגן. לשבתות ולחגים הגיעו לגור אלפי חסידים. יום יום קיבל האמרי אמת עשרות ולעתים מאות חסידים, שביקשו ברכה, עצה לעתים בעניינים שנגעו לבריאות. אבל בכל תקופת הנהגתו, עסוק וטרוד בענייני הציבור והכלל, האמרי אמת שמר על סדר יום מסודר להפליא. לכל שעה ולכל רגע היו מטרות, משימות ותפקידים. דוגמא לכך היו שיעורי התורה שהיו לו כל בוקר עם בניו ונכדיו. היה לאמרי אמת שיעור קבוע עם אחד מנכדיו שנמשך כל בוקר 'שבע דקות'. בשיעור הזה הם סיימו מסכת עבודה זרה.

הגמרא מספרת (סוכה, דף כ'ח ע'א) שלהלל הזקן היו שמונים תלמידים: "...גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל".. ש"אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועסוק בתורה כל עוף שפורח מעליו מיד נשרף". שאל האמרי אמת, אם על תלמיד נאמר דבר כזה, מה כבר אפשר לומר על הרבי שלו? השיב אמרי אמת, "המדרגה של רבו היתה גבוהה שכל עוף שפורח מעליו לא נשרף"...  כלומר הוא שלט בקדושה שלו. הוא היה בעל הבית על הסדר.

ההגדרה שאמר האמרי אמת על רבי הלל הזקן, מתאימה והולמת להפליא ובדיוק  נמרץ את אומרה, אמרי אמת. אין לנו שבריר של השגה בגדולתו, קדושתו ופרישתו של ה'אמרי אמת'. אבל מה שהדור שלו זכה לראות שהוא שלט שלטון מלא בקדושתו. כל תנועה וזיז שלו, כל הבעת פניו וכמובן כל הגה ומילה שהשמיע היו בקדושה ובטהרה.

האמרי אמת העלה את הזמן  ואת הסדר  לגבהים רוחניים שלא  נודעו עד אז. גם בהנהגתו את חצר גור, גם ביחסו לכל יחיד, גם בעסקנותו הציבורית, גם במנהיגותו את יהדות פולין.

האמרי אמת הכניס מהפכה בסדרי התפילה והלימוד. אבל המהפכה היתה השלטת סדר, ארגון וניצול של הזמן. במכתב לכלל חסידי גור, "בכל מקומות מושבותיהם" מתאריך "ערב ראש חודש מרחשוון שנת 'יגדיל תורה'" כותב אמרי אמת:  "אך יקבעו שעה אחת אחר תפילת מנחה שיעור קבוע בלימוד גמרא, על כל פנים דף אחד עם פירוש רש"י, או פרק משניות, למי שאינו יכול ללמוד גמרא". אמרי אמת מוסיף הערה חריפה ותובענית, "ולא יראה ולא ימצא על כל פנים בשעה זו בבית החסידים שום הולך בטל"...

בשיחות ובדברי תורה אדמור"י גור  ציינו והדגישו פעמים רבות את העוצמה, ההשפעה הרוחנית הנמשכת והחיוניות הנצחית שיש לזמנים  ולסדרים שמוזכרים בתורה לדורות, להווה ולזמנים שלנו. הרעיון הזה עובר כחוט השני, כקו יסודי קיים ורצוף, בתורות של אדמו"רי גור. הם הניחו  והבטיחו את נצחיות חסידות גור עד לביאת משיח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!