"אני מאמין בבנקאות זהירה עם תשואה נמוכה"
יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, בכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, המתקיים בטורקיה: "כבר בשנת 2010 יעלה שיעור צמיחת התמ"ג בישראל לרמה של 3%"
- נחמן גור, כתב בחדרי חרדים
- כ"ו תשרי התש"ע
ישראל לא יצאה ללא כל פגיעה. יאיר סרוסי
יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים וציון קינן, מנכ"ל הבנק, אירחו בטורקיה עשרות ראשי בנקים מרחבי העולם, במסגרת אירועי הכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי בטורקיה.
במהלך הכנס אמר סרוסי כי בבנק הפועלים מעריכים, כי כבר בשנת 2010 יעלה שיעור צמיחת התמ"ג בישראל לרמה של 3%. בשנים הקרובות יהוו הלימות ההון, הנזילות, והערכה נכונה של הסיכונים נושאים מרכזיים בתוכנית האסטרטגית של בנק הפועלים. הביטחון והאמון של הלקוחות תלויים במידה רבה ברמת המקצועיות שבה מטפל הבנק בנושאים של הלימות הון, נזילות, וסיכונים. לכן בבנק הפועלים מייחסים חשיבות רבה ביותר לתחומים אלה.
סרוסי סיפר עוד, כי קיים פגישות עם קובעי מדיניות ומקבלי החלטות ממדינות רבות ועם גורמים פיננסיים בינלאומיים. "הופתעתי ושמחתי לגלות כי רוב בני שיחי היו מודעים היטב לכך שכלכלת ישראל בכלל, ומערכת הבנקאות הישראלית בפרט, גילו עמידות גבוהה יחסית מול הזעזועים שעברו על הכלכלה העולמית בשנה וחצי האחרונה", אמר יו"ר בנק הפועלים.
עם זאת, הדגיש סרוסי, ישראל לא יצאה ללא כל פגיעה מן המשבר העולמי, וטרם חזרה לרמות הצמיחה הכלכלית של אמצע העשור. "שיפור בשוק העבודה, תוך צמצום האבטלה, והתייצבות ואף ירידת רמת הסיכונים בשוק האשראי – כל אלה הם תנאים הכרחיים להתבססות ההתאוששות של המשק הישראלי מהמיתון של השנה האחרונה".
להערכתו של סרוסי, "אמנם עד כה התאוששות הכלכלה הגלובלית מן המשבר מרשימה, ונמנע משבר כלל-עולמי לטווח ארוך מהסוג שקרה ב-1929, אך מדאיג מאד הגידול בגירעונות הממשלתיים ובחוב הציבורי, בעיקר בארה"ב, בריטניה ומדינות מפותחות אחרות. ההערכה בקרן המטבע הבינלאומית היא שכתוצאה מגידול זה, החוב הציבורי ב-10 המדינות המפותחות ביותר בעולם יגיע לרמה של 50,000$ בממוצע לכל אזרח! אלה רמות חוב ציבורי שכמותן לא ידע העולם המפותח מאז מלחמת העולם השניה. בעקבות התהליכים הללו, אנו בבנק הפועלים מעריכים שעקומי התשואה של אגרות חוב יתחילו לזוז כלפי מעלה, החל מנקודת זמן כלשהי במהלך שנת 2010. כלומר, אנו סבורים שהריביות והתשואות הגלובליות לא יתמידו לאורך זמן ברמתן הנוכחית, הנמוכה יחסית."
בהתייחסו לשוק החוץ בנקאי אמר: "השוק החוץ בנקאי הוא חשוב כמשלים למימון הבנקאי. על קובעי המדיניות בישראל לחזור ולבחון כיצד לשפר את הפיקוח והרגולציה בשוק האשראי החוץ-בנקאי. תפקיד הרגולציה בעתיד יהיה לקבוע את הכללים שיאפשרו צמיחת השוק החוץ בנקאי, תוך הקפדה על בקרת סיכונים".
במהלך הכנס אמר סרוסי כי בבנק הפועלים מעריכים, כי כבר בשנת 2010 יעלה שיעור צמיחת התמ"ג בישראל לרמה של 3%. בשנים הקרובות יהוו הלימות ההון, הנזילות, והערכה נכונה של הסיכונים נושאים מרכזיים בתוכנית האסטרטגית של בנק הפועלים. הביטחון והאמון של הלקוחות תלויים במידה רבה ברמת המקצועיות שבה מטפל הבנק בנושאים של הלימות הון, נזילות, וסיכונים. לכן בבנק הפועלים מייחסים חשיבות רבה ביותר לתחומים אלה.
סרוסי סיפר עוד, כי קיים פגישות עם קובעי מדיניות ומקבלי החלטות ממדינות רבות ועם גורמים פיננסיים בינלאומיים. "הופתעתי ושמחתי לגלות כי רוב בני שיחי היו מודעים היטב לכך שכלכלת ישראל בכלל, ומערכת הבנקאות הישראלית בפרט, גילו עמידות גבוהה יחסית מול הזעזועים שעברו על הכלכלה העולמית בשנה וחצי האחרונה", אמר יו"ר בנק הפועלים.
עם זאת, הדגיש סרוסי, ישראל לא יצאה ללא כל פגיעה מן המשבר העולמי, וטרם חזרה לרמות הצמיחה הכלכלית של אמצע העשור. "שיפור בשוק העבודה, תוך צמצום האבטלה, והתייצבות ואף ירידת רמת הסיכונים בשוק האשראי – כל אלה הם תנאים הכרחיים להתבססות ההתאוששות של המשק הישראלי מהמיתון של השנה האחרונה".
צילום: יאיר סרוסי, יו
להערכתו של סרוסי, "אמנם עד כה התאוששות הכלכלה הגלובלית מן המשבר מרשימה, ונמנע משבר כלל-עולמי לטווח ארוך מהסוג שקרה ב-1929, אך מדאיג מאד הגידול בגירעונות הממשלתיים ובחוב הציבורי, בעיקר בארה"ב, בריטניה ומדינות מפותחות אחרות. ההערכה בקרן המטבע הבינלאומית היא שכתוצאה מגידול זה, החוב הציבורי ב-10 המדינות המפותחות ביותר בעולם יגיע לרמה של 50,000$ בממוצע לכל אזרח! אלה רמות חוב ציבורי שכמותן לא ידע העולם המפותח מאז מלחמת העולם השניה. בעקבות התהליכים הללו, אנו בבנק הפועלים מעריכים שעקומי התשואה של אגרות חוב יתחילו לזוז כלפי מעלה, החל מנקודת זמן כלשהי במהלך שנת 2010. כלומר, אנו סבורים שהריביות והתשואות הגלובליות לא יתמידו לאורך זמן ברמתן הנוכחית, הנמוכה יחסית."
בהתייחסו לשוק החוץ בנקאי אמר: "השוק החוץ בנקאי הוא חשוב כמשלים למימון הבנקאי. על קובעי המדיניות בישראל לחזור ולבחון כיצד לשפר את הפיקוח והרגולציה בשוק האשראי החוץ-בנקאי. תפקיד הרגולציה בעתיד יהיה לקבוע את הכללים שיאפשרו צמיחת השוק החוץ בנקאי, תוך הקפדה על בקרת סיכונים".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות